פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 898/01

לאוניד צינצר נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות אלימות שבוצעו במהלך קטטה בדירה משותפת.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 06/03/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 898/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פלילי - תקיפה וחבלה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות אלימות שבוצעו במהלך קטטה בדירה משותפת.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 898/01

לאוניד צינצר נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות אלימות שבוצעו במהלך קטטה בדירה משותפת.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר קטטה עם שותפו לדירה, שכללה מכת אגרוף ודקירה בסכין. בערעור לבית המשפט העליון, הסכימה המדינה כי הראיות אינן מבססות הרשעה בדקירה מכוונת. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ביטל את ההרשעה בעבירת הדקירה, והרשיע את המערער בעבירה קלה יותר של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בגין מכת האגרוף. כתוצאה מכך, קוצר עונש המאסר בפועל לתקופה שכבר ריצה המערער בפועל, והוא שוחרר מבית הסוהר.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' מצא, ד' דורנר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • לאוניד צינצר

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הסכמה להקלה בעונש ושינוי סעיף ההרשעה בהתאם לראיות.
טיעוני ההגנה
  • ערעור על ההרשעה בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (דקירה) בהיעדר הוכחה לפעולה רצונית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער החדיר את הסכין לבטנו של המתלונן באופן רצוני או שמא מדובר בתוצאה אקראית של התגוששות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער במכת אגרוף שגרמה לשבירת אפו של המתלונן.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • הראיות בנוגע לדקירה בסכין לא הספיקו להרשעה בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 337/00
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 898/01 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: לאוניד צינצר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת-דינו וגזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.12.2000 בת.פ. 337/00 שניתן על-ידי כבוד השופט ר' שפירא תאריך הישיבה: ו' באדר תשס"א (1.3.01) בשם המערער: עו"ד א' רוזנברג בשם המשיבה: עו"ד ד' זכריה פ ס ק - ד י ן המערער והמתלונן גרו בדירה אחת. בהיותם שיכורים פרצה ביניהם תגרה על רקע חשדו של המערער שהמתלונן גנב מכספו. המתלונן החזיק בסכין ואילו המערער חבט באגרופו בפניו של המערער, וכתוצאה מחבטה זו נשברה עצם אפו של המתלונן. אחר-כך התגוששו השניים כשהם מתגלגלים על רצפת החדר והסכין ביניהם. בסופו של דבר התברר שהסכין חדרה לדופן בטנו של המתלונן, כדי 3 ס"מ, ופגעה בכבד שלו. בית המשפט המחוזי לא מצא בסיס ראייתי לקבוע כי המערער, בפעולה רצונית, החדיר את הסכין לבטנו של המתלונן. עם זאת סבר כי משהכניס עצמו המערער למצב שבו טמון סיכון של הסלמת המריבה, הריהו נושא באחריות גם לחבלה שנגרמה כתוצאה מחדירת הסכין אפילו אם פגיעת הסכין היתה תוצאה אקראית מההתגוששות. לפנינו ערעור על ההרשעה בעבירה על סעיפים 333 + 335(א(1) לחוק העונשין הנוגעת לעניין הדקירה בסכין. בא-כוח התביעה בהגינותו הסכים להצעתנו שהערעור יתקבל בנקודה זו. אנו אכן סבורים שעל יסוד הראיות שהיו בפניו לא היה בית המשפט רשאי להרשיע את המערער בעבירה האמורה. לפיכך אנו מקבלים את הערעור על הכרעת הדין במובן זה שההרשעה בעבירה על סעיפים 333 + 335(א)(1) מתבטלת. במקום זאת, ובשל מכת האגרוף ושבירת אפו של המתלונן, אנו מרשיעים את המערער (וזאת על דעת שני הפרקליטים המלומדים) בתקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין. קבלת הערעור על מקצת ההרשעה גוררת גם הקלה בעונשו של המערער. על המערער נגזרו שנת מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר על-תנאי לשנתיים על כל עבירת אלימות הגורמת חבלה של ממש. הערעור על גזר הדין מתקבל במובן זה שתקופת המאסר בפועל מועמדת על התקופה שריצה המערער בפועל עד היום ויתרת התקופה שנגזרה עליו בפועל מתבטלת. עונש המאסר על-תנאי שנגזר על המערער נשאר על כנו. בהיעדר עילה חוקית אחרת למאסרו או למעצרו של המערער יש לשחררו מבית הסוהר עוד היום. ניתן היום, ו' באדר תשס"א (1.3.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 01008980.F01