פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 898/01
טרם נותח

לאוניד צינצר נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 06/03/2001 (לפני 9191 ימים)
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 898/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 898/01
טרם נותח

לאוניד צינצר נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 898/01 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: לאוניד צינצר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת-דינו וגזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.12.2000 בת.פ. 337/00 שניתן על-ידי כבוד השופט ר' שפירא תאריך הישיבה: ו' באדר תשס"א (1.3.01) בשם המערער: עו"ד א' רוזנברג בשם המשיבה: עו"ד ד' זכריה פ ס ק - ד י ן המערער והמתלונן גרו בדירה אחת. בהיותם שיכורים פרצה ביניהם תגרה על רקע חשדו של המערער שהמתלונן גנב מכספו. המתלונן החזיק בסכין ואילו המערער חבט באגרופו בפניו של המערער, וכתוצאה מחבטה זו נשברה עצם אפו של המתלונן. אחר-כך התגוששו השניים כשהם מתגלגלים על רצפת החדר והסכין ביניהם. בסופו של דבר התברר שהסכין חדרה לדופן בטנו של המתלונן, כדי 3 ס"מ, ופגעה בכבד שלו. בית המשפט המחוזי לא מצא בסיס ראייתי לקבוע כי המערער, בפעולה רצונית, החדיר את הסכין לבטנו של המתלונן. עם זאת סבר כי משהכניס עצמו המערער למצב שבו טמון סיכון של הסלמת המריבה, הריהו נושא באחריות גם לחבלה שנגרמה כתוצאה מחדירת הסכין אפילו אם פגיעת הסכין היתה תוצאה אקראית מההתגוששות. לפנינו ערעור על ההרשעה בעבירה על סעיפים 333 + 335(א(1) לחוק העונשין הנוגעת לעניין הדקירה בסכין. בא-כוח התביעה בהגינותו הסכים להצעתנו שהערעור יתקבל בנקודה זו. אנו אכן סבורים שעל יסוד הראיות שהיו בפניו לא היה בית המשפט רשאי להרשיע את המערער בעבירה האמורה. לפיכך אנו מקבלים את הערעור על הכרעת הדין במובן זה שההרשעה בעבירה על סעיפים 333 + 335(א)(1) מתבטלת. במקום זאת, ובשל מכת האגרוף ושבירת אפו של המתלונן, אנו מרשיעים את המערער (וזאת על דעת שני הפרקליטים המלומדים) בתקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין. קבלת הערעור על מקצת ההרשעה גוררת גם הקלה בעונשו של המערער. על המערער נגזרו שנת מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר על-תנאי לשנתיים על כל עבירת אלימות הגורמת חבלה של ממש. הערעור על גזר הדין מתקבל במובן זה שתקופת המאסר בפועל מועמדת על התקופה שריצה המערער בפועל עד היום ויתרת התקופה שנגזרה עליו בפועל מתבטלת. עונש המאסר על-תנאי שנגזר על המערער נשאר על כנו. בהיעדר עילה חוקית אחרת למאסרו או למעצרו של המערער יש לשחררו מבית הסוהר עוד היום. ניתן היום, ו' באדר תשס"א (1.3.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 01008980.F01