מנאר גית נ. ועדת האתיקה הארצית- לשכת עורכי הדין בישראל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8967/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. מנאר גית 2. חוסיין גית נ ג ד המשיבים: 1. ועדת האתיקה הארצית- לשכת עורכי הדין בישראל 2. עו"ד אמג'ד ג'אבר 3. הנהלת בתי המשפט עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד עמוס גבעון פסק-דין השופט ד' מינץ: על פי הנטען בעתירה, נגד משיב 2 (להלן: המשיב), עורך דין במקצועו, הוצא צו מאסר לפי פקודת בזיון בית משפט, לאחר שנקבע כי הוא מַעַל בסך של כ-560,000 ש"ח שהיו שייכים לבתם של העותרים אותה ייצג בהליך משפטי. בעקבות ההתנהלות האמורה העותרים פנו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (להלן: הלשכה) במחוז ירושלים בבקשה שתבהיר האם הורתה על השעייתו הזמנית של המשיב והאם ננקטו נגדו הליכים משמעתיים אחרים. במענה לפנייתם ציינה ועדת האתיקה המחוזית בין היתר כי הליך של השעיה זמנית ניתן לנקוט נגד נילון רק לאחר הגשת כתב אישום פלילי נגדו. בהמשך קיבלו העותרים מכתב נוסף מוועדת האתיקה המחוזית, בה צוין כי פנייתם הועברה לטיפול משיבה 1, ועדת האתיקה הארצית של הלשכה (להלן: ועדת האתיקה הארצית או הוועדה), המטפלת בתלונה שהוגשה נגד המשיב על ידי הנהלת בתי המשפט. בהמשך לכך פנו העותרים לוועדת האתיקה הארצית בבקשה כי תגיש לבית הדין המשמעתי בקשה להורות על השעייתו הזמנית של המשיב בהתאם לסמכותה לפי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין או החוק). במענה לכך השיבה הוועדה כי לאחר שמוגשת תלונה נגד חבר לשכת עורכי הדין היא פועלת לקבלת תגובתו ועל סמך הממצאים שלפניה מחליטה האם להגיש נגדו קובלנה אם לאו. הוועדה פועלת בגדרי חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה, ומכוחם היא מקבלת את החלטותיה. הוועדה אינה נוקטת הליכים נגד חברי לשכת עורכי הדין על סמך פניות בלבד. מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה מלינים העותרים על תשובותיהן של ועדות האתיקה – הן המחוזית והן הארצית. לטענתם, צו המאסר שהוצא נגד המשיב הוא בבחינת הרשעה פלילית, ועל כן בסמכותה של ועדת האתיקה להגיש לבית הדין המשמעתי של הלשכה בקשה להורות על השעייתו הזמנית בהתאם לסעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין. דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. בהתאם לסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 בצירוף פרט 21(5) לתוספת הראשונה לחוק זה, עתירה נגד החלטה של רשות לפי חוק לשכת עורכי הדין נתונה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. בין החלטות הרשות המנויות בחוק לשכת עורכי הדין מצויה החלטה לפי סעיף 78 לחוק האמור בדבר הגשת בקשה להשעיה זמנית של עורך דין. משכך, טענותיהם של העותרים המופנות נגד הימנעות מהגשת בקשה להשעייתו הזמנית של המשיב לפי סעיף 78 לחוק, מקומן בבית המשפט לעניינים מינהליים (והשוו: בג"ץ 11213/05‏ פלוני נ' ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל (17.7.2006); בג"ץ 3685/16 לשם נ' לשכת עורכי הדין הארצית בישראל, פסקה 2 (30.8.2016)). זאת, מבלי להידרש לטענת העותרים לפיה הוצאת צו מאסר לפי פקודת בזיון בית משפט נחשבת להרשעה בפלילים. העתירה נדחית. ניתן היום, ‏א' בשבט התשפ"ב (‏3.1.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21089670_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1