אלכסיי אילייבסקי נ. משרד הביטחון

החלטה בתיק בג"ץ 8957/06 בבית המשפט העליון כשבתו כבית דין גבוה לצדק בג"ץ 8957/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: אלכסיי אילייבסקי נ ג ד המשיב: משרד הביטחון עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד אלכס כהן בשם המשיב: עו"ד אילאיל אמיר פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותר לקבל פטור משירות ביטחון, או לחלופין לקבל אורכה נוספת מגיוס לשירות ביטחון בשל מצבו הבריאותי הקשה. כמו-כן, מבקש העותר לקבל לידיו את הפרוטוקולים של דיוני הוועדה הרפואית וההחלטות שניתנו בעניינו וכן את ממצאי הבדיקה אליה נשלח מטעם המשיב. בנוסף, טוען בא-כוח העותר כנגד תגובת המשיב לפניותיו ממנה משתמע, כי לא ניתן לבחון את מצבו הבריאותי של העותר היות והוא נעדר מהשירות שלא ברשות. העותר נקרא להתייצב בלשכת הגיוס ביום 2.5.02, לאחר שוועדה רפואית החליטה כי הינו כשיר לשירות. העותר הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטת הוועדה, וביום 9.9.04 הוחלט להוריד את דרגת הכושר שלו לדרגה הנמוכה ביותר במדרג הכשירות בשל מחלת האסטמה ממנה הוא סובל וכן בשל דלקת עור אלרגית עם הפרעה טיפולית. העותר הגיש בקשה נוספת לעיון מחדש והוא זומן לוועדה הרפואית בשנית. ביום 22.2.05 החליטה הוועדה, כי העותר הינו בלתי כשיר ארעית לשירות צבאי למשך תקופה של חצי שנה. לאחר כחצי שנה הונחה העותר להגיש חוות דעת רפואית עדכנית והוא נשלח לביצוע בדיקת תפקודי ריאה. ביום 10.11.05 התייצב העותר בפני הוועדה, שהחליטה לדחות את הדיון בבקשתו היות והוא טרם ביצע את הבדיקה אליה נשלח. לאחר שהעותר לא שיתף פעולה ולא ביצע את הבדיקה, החליטה הוועדה ביום 5.4.06, לאור הממצאים הרפואיים שהובאו בפניה, כי העותר כשיר לשירות ביטחון. לאחר שהעותר ביצע את הבדיקה, החליטה הרופאה הראשית בלשכת הגיוס, כי הבדיקה אינה מעידה על שינוי במצבו ואינה מצדיקה את שחרורו משירות צבאי. לאור ההחלטה האחרונה של הוועדה הרפואית, נקבע לעותר מועד חדש לגיוס לשירות צבאי ביום 9.8.06, אך העותר לא התייצב באותו היום בלשכת הגיוס אלא רק ביום 30.8.06. עם גיוסו, נשפט העותר בדין משמעתי ונידון ל-14 ימי מחבוש. החל מיום ה- 14.9.06 ועד ליום זה נעדר העותר משירות צבאי שלא ברשות והוא מוכרז כעריק. באת-כוח המשיב טוענת, כי דינה של העתירה להידחות על סף משני טעמים עיקריים. ראשית, היעדרותו של העותר משירות צבאי ללא רשות הינה בגדר עשיית דין עצמי. שנית, דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי ההליכים, היות והעותר לא הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית מיום 5.4.06 ואף לא הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו, כפי שעשה בנוגע להחלטות קודמות של הוועדה בעניינו. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. העותר הגיש בקשות לעיון מחדש בנוגע להחלטות הוועדה מיום 2.5.02 ומיום 9.9.04 ומכך ניתן ללמוד, כי ידע על קיומו של נוהל זה אך בחר שלא לעשות בו שימוש ככל הנוגע להחלטה האחרונה של הוועדה בעניינו מיום 5.4.06. זאת ועוד, מהתגובה שהוגשה מטעם המשיב עולה, כי הוצע לעותר, לפנים משורת הדין, למחוק את העתירה המונחת בפנינו ולהגיש בקשה לעיון מחדש, על אף היעדרותו מהשירות הצבאי, והובטח לו כי לא ייעצר על-ידי המשטרה הצבאית עד לבחינת בקשתו. כידוע, המבקש סעד מבית-משפט זה בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק כנגד רשות מנהלית, חייב למצות את ההליכים האפשריים אל מול אותה רשות (בג"ץ 549/83 הופר נ' שר המשפטים, פ"ד לו(4) 24). בענייננו, העותר לא נקט באפשרויות העומדות בפניו להשיג על החלטת הוועדה הרפואית ולמצות את בירור עניינו במסגרת המערכת הצבאית, וזאת למרות שהוצעה לו אפשרות לעשות זאת גם לאחר הגשת עתירה זו. בנוסף, העותר החליט על דעת עצמו שלא להתייצב לגיוס לשירות צבאי במועד שנקבע לו ועל אף שנשפט והוענש בגין היעדרות זו, הוא נעדר כיום משירות צבאי שלא ברשות. די בעובדה, כי הגיש עתירה זו בעוד שהינו בגדר עריק, על מנת לדחותה על הסף (ראו בג"ץ 7697/03 טננברג נ' שר הביטחון (לא פורסם)). אשר-על-כן, דין העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, י"ט בכסלו תשס"ז (10.12.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06089570_H02.doc תו מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il