התנועה לאיכות השלטון בישראל נ. כב' המשנה לנשיא בית המשפט

פסק-דין בתיק בג"ץ 8955/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8955/04 - א' בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרת: התנועה לאיכות השלטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. כב' המשנה לנשיא בית המשפט העליון 2. ראש הממשלה 3. צחי הנגבי 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. שר המשפטים 6. משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד אליעד שרגא; עו"ד ברק כלב פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. הרכב שלושה שופטים של בית משפט זה (השופט חשין, השופט גרוניס והשופט עדיאל) הוציא, ברוב דעות, בישיבה ביום 22.9.2003, צו על-תנאי בעתירה שבבג"צ 8192/04. ההרכב נמנע מלהוציא צו ביניים. 2. בישיבה נוספת שהתקיימה ביום 26.9.2004 דן אותו הרכב, על פי בקשת הפרקליטות, במשמעות העובדה שלא הוצא צו ביניים והחליט את אשר החליט. 3. ביום 3.10.2004 החליט המשנה לנשיא, השופט א' מצא, כי הדיון בעתירה יישמע לפני הרכב של שבעה שופטים: המשנה לנשיא, השופט מ' חשין, השופט י' טירקל, השופטת ד' ביניש, השופט א' ריבלין, השופטת א' פרוקצ'יה והשופט א' א' לוי. החלטה זו של המשנה לנשיא עומדת ביסוד העתירה הנוכחית. העותרת טוענת כי המשנה לנשיא פעל בחוסר סמכות עת שהחליט על הרחבת ההרכב. 4. העותרת סומכת טענותיה על סעיף 26 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 וטוענת כי הסמכות להרחיב הרכב מסורה לנשיא או למשנה רק לפני תחילת הדיון; ואילו לאחר תחילת הדיון רק המותב הדן בתיק מוסמך להרחיב את ההרכב, וזאת, בתנאי שישתתפו בו השופטים שהחלו בדיון. לטענת העותרת, בניגוד לסעיף האמור, בענייננו לא המותב החליט על הרחבת ההרכב, ובהרכב החדש שנקבע אינם נכללים השופטים גרוניס ועדיאל שהיו בהרכב המקורי. 5. סעיף 26 הנזכר קובע: "ההרכב 26. בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם - (1) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים; (2) מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון; ..." 6. התשובה לטענת העותרת פשוטה היא: הוצאת צו על-תנאי וכמותה המשך דיון בשאלת צו הביניים לאחר הוצאת הצו על-תנאי אינם בגדר "תחילת דיון" לפי סעיף 26 לחוק בתי המשפט. המבחן לענין "תחילת הדיון" הוא מבחן "היחידה הדיונית" הנפרדת. ראו: דנ"א 21/89 כהן נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה (3) 499, 506-507; רע"א 288/89 אושיות חברה לביטוח בע"מ נ' כהן, פ"ד מג (4) 427. הדיון בעתירה גופה לא "התחיל" לפני שהוצא הצו על-תנאי. "היחידה הדיונית" הראשונה היא דיון בהוצאת צו על-תנאי; יחידה דיונית נפרדת היא הדיון בעתירה גופה. מעשה שבכל יום הוא בבית משפט זה - ובדין כך – שלאחר הוצאת צו על-תנאי הרכב אחר (או הרכב שחלקו אחר) דן בעתירה גופה. דרך אגב, מהחלטת בית המשפט מיום 26.9.2004 עולה בעליל כי לא היה זה דיון "בעתירה גופה". בית המשפט ציין בהחלטה, במקרה ומבלי שהשאלה נשוא העתירה הנוכחית עמדה בפניו: "כי לעת הדיון בעתירה לגופה לא תעלה טענה מטעם המדינה כי החקירה הגיעה לשלב מתקדם כדי-כך שאין עוד להיעתר לצו על-תנאי מטעם זה, וכי יש להניח לחקירה להמשיך בדרכה כאשר החלה." 7. על כן, דין הטענה שהמשנה לנשיא פעל בחוסר סמכות – להידחות. הוא הדין בטענות נלוות, כגון הטענה שהחלטתו בענין קביעת הרכב במספר שופטים גדול משלושה שאינו כולל את השופטים גרוניס ועדיאל מהווה "התערבות בלתי ראויה" בהחלטות של ההרכב "הדן בענין מסוים". ה"הרכב" המקורי חדל להתקיים עם הוצאת הצו על-תנאי ואין הוא דן עוד בעתירה, וממילא יש לקבוע הרכב אחר לדון בעתירה גופה, הרכב של שלושה או הרכב שבו מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים. 8. החלטה בענין קביעת הרכב שבו יותר משלושה שופטים אינה טעונת הנמקה; היא יכולה להינתן ביוזמת צדדים או ביוזמת בית המשפט. 9. אשר על כן – דין העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, כ' תשרי תשס"ה (5.10.2004). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04089550_C02.docהג מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il