בג"ץ 8954-21
טרם נותח

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. היועץ המשפטי לממשלה

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8954/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליט המדינה 3. חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ד בשבט התשפ"ב (16.01.2022) בשם העותרת: עו"ד אליעד שרגא, עו"ד תומר נאור, עו"ד הידי נגב, עו"ד רותם בבלי דביר בשם המשיבים 2-1: עו"ד רנאד עיד, עו"ד נטע אורן בשם המשיב 3: עו"ד נבות תל-צור, עו"ד דולב אלרן פסק-דין השופט י' עמית: 1. עניינו של המשיב 3 (להלן: ח"כ דרעי או דרעי) כתוב בספר דברי הימים של בית משפט זה בעקבות מספר עתירות שהוגשו על ידי העותרת דכאן. זו הפעם, הגישה העותרת את העתירה דנן, בעקבות הודעת המשיב 1 (להן: היועמ"ש) בדבר הסדר טיעון שנערך עם ח"כ דרעי בקשר לכתב האישום שהוגש נגדו בבית משפט השלום בירושלים. 2. כתב האישום שהוגש במסגרת הסדר הטיעון כולל שני אישומים כלהלן: האישום הראשון: דרעי ואשתו רכשו בשנת 2010 (בעת שדרעי לא כיהן כחבר כנסת) חלק ממגרש בגבעת שאול תמורת מיליון דולר, יחד עם קבוצת רוכשים, על מנת לבנות שלושה מבני מגורים על המגרש ובמגרשים הסמוכים לו. בניית הבניינים החלה, ובשנת 2013 מכרו ח"כ דרעי ואשתו את מלוא זכויותיהם במגרש לאחיו שלמה דרעי וילדיו, תמורת הסך של 5.78 מיליון ₪ (=1.6 מיליון דולר). ברם, בחוזה שנערך בין הצדדים ובדיווח שנמסר לרשויות המס הוצהר על מכירה בסכום של 4.25 מיליון ₪. בגין כך יוחסה לח"כ דרעי עבירה של סיוע לעריכת הצהרה שאינה נכונה, לפי סעיף 98(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק מיסוי מקרקעין). האישום השני: קרן פיננסית להשקעות בארצות הברית בשם "גרין אושן" פנתה אל דרעי בשנת 2011 (בעת שדרעי לא כיהן כחבר כנסת) בבקשה שיסייע לה בגיוס משקיעים בתמורה לקבלת עמלה. דרעי גייס משקיע, ובתמורה לכך שילמה חברת גרין אושן לחברה שבבעלותו של דרעי (בשם ד.ר.א.ר שרותי ייעוץ בע"מ) את העמלה שעליה הוסכם, בסכומים שונים מעת לעת. לאחר שנבחר בתחילת שנת 2013 לכנסת, סיכם ח"כ דרעי עם חברת גרין אושן כי יעבירו את התשלומים המגיעים לו אל חברה שבבעלות אחיו, שלמה דרעי. בין החודשים אפריל 2013 עד מאי 2015 הועברו מחברת גרין אושן לחברה שבבעלות אחיו של ח"כ דרעי סכום של 634,942 ₪ כולל מע"מ (בשנת 2013 – 3 תשלומים בסך כולל של 101,074 ₪; בשנת 2014 – 3 תשלומים בסך כולל של 497,246 ₪; בשנת 2015 – 2 תשלומים בסך כולל של 36,622 ₪). ח"כ דרעי לא כלל את ההכנסה עבור שנת 2013 בדו"ח השנתי של החברה שבבעלותו, ולא הגיש את דו"חות החברה שבבעלותו לשנים 2015-2014. בגין כך יוחסו לח"כ דרעי העבירות הבאות: דו"ח וידיעות לא נכונים ללא הצדק סביר לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה); אי הגשת דו"ח במועדו (שתי עבירות) לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה; אי ניהול פנקסי חשבונות (שתי עבירות) לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה. 3. לאחר הליכי שימוע נערך בין הצדדים הסדר טיעון, לפיו ח"כ דרעי יודה בכתב האישום, יורשע בעבירות המיוחסות לו והצדדים יבקשו להטיל עליו עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, והתנאי שלא יבצע עבירה לפי חוק מיסוי מקרקעין או פקודת מס הכנסה, וכן תשלום קנס כספי בסך 180,000 ₪ או שנת מאסר בפועל תמורתו. בסעיף 4 להסדר הטיעון נרשמה הבהרת היועמ"ש כלהלן: "רשמנו בפנינו את הודעת הנאשם בדבר החלטתו להתפטר מהכנסת ועל כן היועץ המשפטי לממשלה לא טוען בעניין הקלון בפני הערכאה הדיונית". 4. בסעיף זה בהסדר הטיעון מתמקדת העתירה דנן. לטענת העותרת, היה על היועמ"ש להודיע כי בדעתו לבקש מבית משפט השלום להטיל קלון על ח"כ דרעי. זאת, מכוח חובתו וסמכותו ולנוכח עברו הפלילי של ח"כ דרעי. העותרת תמכה יתדותיה בסעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת, ומשכך נביא את הסעיף כלשונו: הפסקת חברות של חבר הכנסת 42א. (א) חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת. 5. אין בדעתנו להאריך בדברים באשר לטעמנו העותרת אינה קוראת כהלכה את הוראת הסעיף. לדידה של העותרת, המועד שבו יש לבחון את הקלון הוא יום עריכת הסדר הטיעון, אך לא כך עולה מלשון הסעיף המדבר ב"חבר הכנסת שהורשע". אף הסנקציה המעוגנת בסעיף – "תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי" – עניינה בחבר כנסת מכהן שהורשע. ממילא, ככל שח"כ דרעי יודיע על התפטרותו וזו תיכנס לתוקף במועד הדיון בהליך הפלילי, הרי שאין תחולה לסעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת. ולא רק זאת, אלא שדומה כי יש ממש בטענת ח"כ דרעי כי במקרה כאמור אף לא יהא זה מסמכותו של בית המשפט לקבוע אם יש בעבירה קלון (השוו: ת"פ (מחוזי חי') 4021/05 מדינת ישראל נ' סדן (15.11.2006), שם נקבע כי משעה שהנאשמים באותו הליך הודיעו על התפטרותם מתפקידם כחברי מועצה, מתייתר הצורך לדון בסוגיית הקלון לאחר הרשעתם). בהקשר זה אפנה לדברי הנשיאה ד' ביניש בעניין הסדר הטיעון של הנשיא קצב בע"פ 5699/07 פלונית (א) נ' היועמ"ש, פ"ד סב(3) 550, 726-725 (2008), שם נאמר: "הטענה המרכזית של עו"ד א' לין הופנתה כנגד אי הכללתו של עניין הקלון בהסדר הטיעון שנערך עם קצב. טענה זו דינה להידחות משני טעמים: ראשית, על דרך העיקרון, השאלה האם לכלול את סוגיית הקלון במסגרת תנאיו של הסדר טיעון המתגבש עם נאשם - אף בנסיבות בהן הדבר אפשרי - נתונה לשיקול-דעתו הרחב של היועץ המשפטי לממשלה. שנית, בנסיבות העניין שבפנינו, מיד לאחר חתימתו של ההסדר הנדון התפטר קצב מתפקידו כנשיא המדינה בהתאם לתנאי ההסדר, ולא היה מועמד לכהן במשרה ציבורית אחרת" (הדגשה הוספה – י"ע) היה וח"כ דרעי לא יתפטר מהכנסת עד למועד הדיון בהליך הפלילי, הרי שאז תהא רלוונטיות לסעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת, ורשמנו לפנינו כי במקרה כאמור, היועמ"ש יביע את עמדתו לעניין הקלון, והכל בשים לב למעשים המיוחסים לח"כ דרעי ולנסיבות רלוונטיות נוספות הנוגעות לעניינו. 6. העותרת טענה כי התפטרותו של ח"כ דרעי היא בבחינת "קונץ-פטנט" שנועד לסלול את דרכו חזרה לכנסת, כשר או כחבר כנסת, לבחירות הבאות. אך שנינו ולמדנו כי "לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג, א). אם וכאשר כך ייעשה, הרי שהעותרת מכירה היטב את הדרך לבית משפט זה ושערי בית המשפט נותרו פתוחים. 7. העותרת הלינה על כך כי בהעדר טענה של היועמ"ש בסוגיית הקלון, יתאפשר לח"כ דרעי ליהנות מהטבות להן זכאי חבר כנסת לשעבר, כגון: נסיעה בתחבורה ציבורית, השתתפות בהוצאות אינטרנט, טלפון וזכאות לעיתון. בא כוחו של ח"כ דרעי הצהיר כי בכוונתו של מרשו לוותר על הטבות אלה, כך שגם טענה זו מתייתרת. 8. מאחר שהעותרת לא תקפה את הסדר הטיעון לגופו, איננו נדרשים לכך ועניין זה הוא לבית משפט השלום לענות בו. כך גם לגבי טענות העותרת בדבר היקף ההנמקה של הסדר הטיעון, שזכו ממילא לתשובה מפורטת בתגובת המדינה. 9. סוף דבר שהעתירה נדחית. העותרת תשא בהוצאות המשיב 3 והמשיבים 2-1 בסך 4,000 ₪ כל אחד (סה"כ – 8,000 ₪). ניתן היום, ‏ט"ו בשבט התשפ"ב (‏17.1.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21089540_E05.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1