פלוני נ. האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב

5 1 בבית המשפט העליון ע"א 895/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב 2. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 25.1.2022 בת"ע 59292-04-19 ובת"ע 59329-04-19 אשר ניתן על ידי כבוד סגנית הנשיא השופטת מ' דהן בשם המערערים: עו"ד יוסי נקר פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא מ' דהן) מיום 25.1.2022 בת"ע 59292-04-19 ובת"ע 59329-04-19 (להלן: ההליכים) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. המערערים והמשיב 2 הם אחים, וההליכים המתנהלים ביניהם עניינם צוואת אביהם המנוח (להלן: המנוח), אשר הוריש את כל עזבונו למשיב 2 (להלן: הזוכה). הזוכה הגיש בקשה לקיום הצוואה, והמערערים הגישו התנגדות לקיום הצוואה, בטענה להשפעה בלתי הוגנת של הזוכה. ביום 18.10.2020 הגישו המערערים בקשה למתן צו המורה לחברות הסלולריות להעביר לידיהם את איכוני הטלפונים של המנוח ושל הזוכה מיום חתימת הצוואה, בטענה כי הזוכה היה עם המנוח ביום חתימת הצוואה. ביום 24.11.2020 חתם המותב על פסיקתא המורה לחברות הסלולריות להעביר את האיכונים המבוקשים. דיון הוכחות ראשון התקיים ביום 7.12.2020 ודיון הוכחות נוסף נקבע ליום 20.10.2021. ביום 19.10.2021 הגישו המערערים בקשה לצרף חוות דעת מומחה אשר התייחסה לאיכוני הטלפונים של המנוח ושל הזוכה, שלטענתם היא "מהותית וקריטית לבירור העובדות המרכזיות בתיק". בו ביום נתן המותב החלטה בה קבע כי הדברים ייבחנו במסגרת הדיון שנקבע למחרת. בבוקר יום 20.10.2021 הגיש הזוכה תגובה מטעמו, בה טען כי אף שהפסיקתא נחתמה כמעט שנה קודם להגשת הבקשה לצירוף חוות הדעת, המערערים כלל לא העבירו לו את הנתונים שהתקבלו בעקבות הפסיקתא. כמו כן טען הזוכה כי אין להגיש חוות דעת פרטיות בבית המשפט לענייני משפחה וכי חוות הדעת פגומה אף לגופה. ביום 20.10.2021 התקיים, כאמור, דיון ההוכחות השני, והפרוטוקול נערך באמצעות הקלטה. בפתח הדיון ציין המותב כי לפני תחילת ההקלטה הגיעו הצדדים להסכמות שלפיהן המערערים יגישו בקשה שבה יבהירו, בין היתר, את הסיבות לשיהוי בהגשת חוות דעת המומחה, וכי ככל שיבקשו מינוי מומחה מטעם בית המשפט – הבקשה תיבחן. לאחר שנשמעו העדים שזומנו, אשר היו העדים האחרונים שנקבע כי יישמעו בהליכים, התנהלו חילופי הדברים הבאים בין ב"כ המערער 1 ובין המותב: "ב"כ המערער 1: אני רוצה שבשביל [ש]באמת נחסוך זמן, שבית המשפט ימנה מומחה ושיהיו איכונים. המותב: למה צריך את זה? [...] המותב: בוא תקשיב אדוני, בוא אני אגיד לך, בוא נהיה ריאליים. אין כלום, אין כלום. ב"כ המערער 1: אבל גבירתי, הוא היה המותב: אין כלום. ב"כ המערער 1: הוא [הזוכה] לקח אותו, הוא ניהל שיחות עם עורכת הדין המותב: אין כלום. ב"כ המערער 1: הוא הכתיב לעורכת הדין מה לעשות. המותב: אין כלום. ב"כ המערער 1: מה זה אין כלום? המותב: אין ראיות לכלום. מה לעשות? אין כלום, אפילו לא... ב"כ המערער 1: מה, יש, גבירתי, יש איכונים, יש המותב: אדוני, אדוני... ב"כ המערער 1: גם חוות הדעת המומחה שאנחנו הגשנו. המותב: אדוני אין ראיה לכלום, בשביל להקים השפעה בלתי הוגנת או מצב רפואי או כל מה שצריך, אין פה ב"כ המערער 1: הוא לקח חלק ניכר בעריכת הצוואה. המותב: ממש לא, אין לך אפילו ראשית ראיה לזה. אפילו לא ראשית. כלום אין לך. אין לך כלום, מה לעשות, אין. שמענו עד הסוף, סוף, סוף, אין כלום". (עמ' 73-72 לפרוטוקול הדיון מיום 20.10.2021; להלן: התבטאויות המותב בנוגע לראיות) לאחר הדברים האלה הסתיימה ההקלטה, והפרוטוקול אינו מתעד דבר נוסף מדיון ההוכחות. ביום 19.12.2021 הגישו המערערים, אשר החליפו בינתיים את ייצוגם לייצוג משותף, בקשה לפסילת המותב. בפתח הדברים ציינו המערערים כי הבקשה הוגשה במועד שבו הוגשה מאחר שפרוטוקול הדיון הפך זמין לצפייה רק ביום 13.12.2021. המערערים פירטו את טענותיהם כי הזוכה השפיע על המנוח השפעה בלתי הוגנת, וטענו כי התבטאויות המותב בנוגע לראיות מראות כי בית המשפט גיבש עמדה נחרצת בטרם נשמעו סיכומים, וכי דעתו "ננעלה". לטענתם, בהתבטאויותיו גילה המותב את דעתו על ההכרעה הצפויה בהליכים ומשכך "אבד הסיכוי ל[מערערים] להוכיח את טענותיהם". ביום 12.1.2022 הגיב הזוכה לבקשת הפסלות וטען כי המותב אפשר למערערים לנהל את ההליכים "באופן מלא" וכי העדים נחקרו כולם כמעט ללא הגבלת זמן. עם זאת, לטענת הזוכה, לאחר שמיעת כל הראיות הציע המותב לצדדים להידבר ביניהם ומשהדבר לא צלח – הביע את דעתו, כפי ש"חשוב ומתבקש" שיעשה. הזוכה טען כי המותב הבהיר באופן חד-משמעי כי זכותו של כל צד להגיש סיכומים, כי דעתו אינה "נעולה" וכי הוא פתוח להשתכנע מכל טענה, אך בשים לב לכך ששמע כבר את כל הראיות – אין פגם עקרוני בכך שהמותב גיבש דעה. הזוכה טען כי התרשמותו של המותב דווקא מסייעת למערערים, אשר יכולים כעת לשקול את צעדיהם או למקד את סיכומיהם ב"נקודות הקשות", ומכל מקום, כך טען הזוכה, לא קם חשש ממשי למשוא פנים. ביום 12.1.2022 ביקשו המערערים להשיב לתגובת הזוכה, ובבקשתם הדגישו כי אף הזוכה טען שהמותב הביע את דעתו ביחס להליכים. כן טענו המערערים שטענת הזוכה לפיה המותב הדגיש את זכותם של הצדדים להגיש סיכומים – נעדרת כל תימוכין בפרוטוקול. בו ביום נתן המותב החלטה בה התיר למערערים להשיב לתגובה, והוסיף והפנה את המערערים לתחילת פרוטוקול הדיון – שם צוין כי תוגש בקשה בעניין איכוני הטלפונים, ומכאן ששמיעת הראיות בתיק טרם הסתיימה. המותב הוסיף וציין בהחלטתו כי אך הפנה את המערערים למצב הראייתי עד אותה עת, לקשיים הקיימים בטענותיהם ולמה ש"נדרש לעבות". המותב הדגיש כי "שיקוף מצב כפי שנחזה אותה עת, תוך התייחסות לקושי בראיות כפי שהובאו עד אותה עת הינו מחויב המציאות ותפקידו של בית המשפט בהכוונת הצדדים להמשך ההליך, ולאחר שנתן לצדדים את יומם ברוחב לב". לאחר שהמערערים השיבו לתגובת הזוכה, ביום 25.1.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות. בפתח הדברים ציין המותב כי למקרא פרוטוקול הדיון המתומלל, עולה כי ההקלטה הופסקה לפני תום השיח שהתקיים בדיון. כך, בין היתר, לא הוקלטה הודעת ב"כ המערערים כי יגיש בקשה מנומקת באשר להגשת חוות הדעת בעניין האיכונים, אף שהמותב ציין כי הודעה זו זכורה לו היטב, ובנוסף לא הוקלטה החלטת המותב אשר ניתנה בתום הדיון. המותב הוסיף בהקשר זה "לפי מיטב זכרוני – ההחלטה אשר סיימה את הדיון הורתה כי כל צד יהא רשאי לעתור [בהמשך] לדיון שהתקיים". לגופו של עניין קבע המותב כי אין בהפנייתו את המערערים לקשיים הראייתיים משום משוא פנים, והוסיף כי דעתו אינה "נעולה" וכי הוא פתוח לבחון ולהכריע בעניינם על יסוד התשתית הראייתית שהונחה בפניו, ולבחון בקשות נוספות ככל שתוגשנה. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרים המערערים על טענותיהם ומוסיפים, בין היתר, כי אין לקבל את העובדה שהמותב הוסיף דברים לפרוטוקול מזכרונו בהחלטת הפסלות, "בחלוף זמן ניכר יחסית ממועד הדיון", ולטענתם "הדברים שנאמרו [על ידי המותב] בהחלטה לא נאמרו בפועל על [ידו]". כמו כן, לטענתם, המותב אמר דברים נחרצים אף יותר מאלה שתועדו, אך הורה למקליט למחוק את הדברים. לבסוף טוענים המערערים כי אין משמעות לדברים שאמר המותב בתחילת הדיון, בשעה שבסיומו אמר דברים נחרצים המדברים בעד עצמם. עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי הוכח חשש כזה בענייננו. כבר נפסק כי בית המשפט רשאי לשקף לצדדים להליך, בזהירות הנדרשת, את הסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם בשלבים השונים של ההליך, וכי הדבר אינו מקים, כשלעצמו, עילת פסלות (ראו: ע"א 7374/21 רונן נ' אלפסי, פסקה 13 (17.1.2022); ע"א 8916/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (21.2.2021)). כמו כן נפסק כי יש משקל לשלב הדיוני שבו נאמרים הדברים, ואין דין התבטאויות הנאמרות בקדם משפט כדין התבטאויות הנאמרות לאחר שהסתיימה שמיעת העדים (השוו: עע"מ 5381/20 לוין נ' הוועדה הבוחנת למקצוע עריכת דין בישראל, פסקה 6 (2.9.2020)). הבחנה זו יסודה בהנחה כי בפתח ההליך על בית המשפט לבוא ללא "דעה קדומה" על עניינם של הצדדים, אך ככל שההליך מתנהל ובית המשפט נחשף לראיות, מטבע הדברים הולכת ומתגבשת עמדתו באופן לכאורי עד לרגע שבו הוא חותם על פסק הדין (ראו והשוו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 138-137 (2006)) (להלן: מרזל פסלות שופט). בהתאם, אין פסול בכך שבית המשפט יגבש לעצמו דעה לכאורית לאחר שנשמעו העדים כולם, ואף ישקף אותה לצדדים בזהירות המתבקשת, על מנת שיוכלו לשקול את צעדיהם או למקד את טיעוניהם בסיכומים. בענייננו, בהחלט מוטב היה לו התבטא בית המשפט קמא בצורה זהירה יותר ביחס לעמדתו לגבי ראיות המערערים. אף יש טעם לפגם בעיניי בדיאלוג הממושך בין המותב ובין ב"כ המערער 1 בנוגע לעמדת המותב באותו שלב. עם זאת, בשים לב לשלב המתקדם של ההליכים שבו נאמרו הדברים, איני סבורה כי קמה עילה לפסילת המותב. כאמור, אך טבעי הוא כי בשלב זה – לאחר שנשמעו כל העדים – תהיה למותב דעה באשר למצב הראייתי, אשר מבוססת על החומרים שהוגשו לו ושהתבררו בפניו. התבטאויות המותב במקרה דנן נגעו אך ורק למצב הראייתי בתום שמיעת העדים. המותב לא התייחס בדבריו לתוצאת ההליכים או לאפשרות כי המערערים יציגו ראיות חדשות או טיעונים משכנעים אחרים בסיכומיהם. הבחנה זו חשובה בפרט בענייננו, שכן בהליכים עמדה על הפרק בקשת המערערים להגיש חוות דעת בנוגע לאיכונים, אשר טרם הוכרעה ואשר המותב עצמו הדגיש כי עשויה לשנות את המצב הראייתי. המותב אף הבהיר כי דעתו אינה "נעולה" וכי הוא פתוח לבחון בקשות נוספות של הצדדים ככל שתוגשנה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי יש חשש שדעתו של המותב בנוגע לתוצאת ההליך כבר גובשה וכי לא ניתן יהיה לשכנעו אחרת. אשר לטענות המערערים כי בהחלטת הפסלות הוסיף המותב דברים שנאמרו בדיון אך לא תועדו בפרוטוקול, וכי במהלך הדיון הורה למחוק דברים אחרים מהפרוטוקול: הטענות בנוגע להשמטה כביכול, של דברים מהפרוטוקול יכולים היו המערערים להעלות לאחר שראו את הפרוטוקול, ולפני שהגישו את בקשת הפסלות, וחרף זאת טענות אלו לא הועלו בבקשה ולא ניתנה למותב הזדמנות להתייחס אליהן. לפיכך אין מקום להעלותן לראשונה בערעור (ראו: ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (20.4.2021)). אף הטענה כי המותב הוסיף בהחלטת הפסלות דברים שאינם מתועדים בפרוטוקול ושלא נאמרו בדיון, אין בה כדי לשנות מהמסקנה שאליה הגעתי, שכן אף אם אקבל את טענת המערערים בהקשר זה, לא יהא בכך כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, בשים לב לנימוקים שפורטו לעיל. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות.      ניתן היום, ‏כ"ח באדר א התשפ"ב (‏1.3.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22008950_V01.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1