פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8943/09

חדגיה סברי אלעמאר נ. שר הפנים

העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתם לאיחוד משפחות ולאפשר לעותר היתר ישיבה ועבודה בישראל.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 18/11/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8943/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתם לאיחוד משפחות ולאפשר לעותר היתר ישיבה ועבודה בישראל.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8943/09

חדגיה סברי אלעמאר נ. שר הפנים

העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתם לאיחוד משפחות ולאפשר לעותר היתר ישיבה ועבודה בישראל.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, אזרחית ישראלית ותושב הרשות הפלסטינית, עתרו לבג"ץ נגד החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתם לאיחוד משפחות. המשיבים טענו כי העתירה אינה צריכה להתברר בבג"ץ בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט העליון קיבל את טענת המשיבים וקבע כי על פי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, הסמכות לדון בעתירות מסוג זה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים. נקבע כי בג"ץ אינו ערכאה ראשונה לעניינים אלו, אלא במקרים חריגים ונדירים בלבד, והמקרה הנוכחי אינו נמנה עליהם. לפיכך, העתירה נדחתה על הסף כדי לאפשר לעותרים לפנות לערכאה המוסמכת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ח'דיג'ה סברי אלעמאר
  • עלאא סקר דירייה

נתבעים

  • שר הפנים
  • מנהל לשכת האוכלוסין - נתניה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת המשיבים מהווה פגיעה קשה בזכויות העותרים.
  • לא קיים נימוק ענייני למניעת איחוד המשפחות.
טיעוני ההגנה
  • קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת עילה להתערבות בג"ץ בהחלטת משרד הפנים בעניין איחוד משפחות.

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • סעד חלופי
  • סמכות עניינית
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 8943/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8943/09 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. ח'דיג'ה סברי אלעמאר 2. עלאא סקר דירייה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנהל לשכת האוכלוסין - נתניה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד רשא מנסור בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרים, כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתם שלא להיעתר לבקשת העותרת 1 (להלן: העותרת) לאיחוד משפחות עם העותר 2 (להלן: העותר), ומדוע לא לאפשר לעותר היתר ישיבה ועבודה בישראל עד למיצוי הדיון בבקשה. העותרת הינה אזרחית ישראלית ילידת 1985, אשר נישאה לעותר, תושב הרשות הפלסטינית. לטענתם פנו למשיבים בבקשה לאיחור משפחות אך נדחו מפאת גילם הצעיר. לטענת העותרים, החלטת המשיבים מהווה פגיעה קשה בזכויותיהם ולא קיים כל נימוק למניעת איחוד המשפחות. מנגד טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות לאור קיומו של סעד חלופי, בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. דין העתירה להידחות על הסף לאור קיומו של סעד חלופי. הסעד המבוקש על ידי העותרים הינו כי תינתן לעותר אזרחות ישראלית בשל איחוד משפחות. בקשות מסוג זה, בשעה שבן הזוג הזר הינו תושב האזור, מוסדרות בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)). כפי שקובע סעיף 12(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, הסמכות לדון בעתירות מנהליות שעניינן החלטות רשות לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים, למעט החלטות לפי סעיפים 3א1 ו-3ג. משקיימת ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון בבקשתם העותרים, לא ייעתר בית משפט זה לבקשתם (ראו בג"צ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה אלוף פיקוד דרום (לא פורסם, 4.9.2008); בג"צ 3397/08 איסמעיל נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (לא פורסם, 30.4.2009)). אמנם, סמכותם של בתי המשפט המנהליים לדון בעתירות מנהליות איננה גורעת מסמכותו של בית משפט זה. עם זאת, נקבע לא פעם כי רק במקרים חריגים ונדירים ביותר ידון בית משפט זה בעתירות שהסעד המבוקש בהן מצוי בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. עמד על כך בית משפט זה: "אכן, הסמכות אשר הוענקה בחוק לבתי המשפט לענינים מינהליים לא גרעה מסמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק ... על כן, מבחינה עקרונית, מוסמך בית משפט זה לדון בעתירה דנא, אף שהעניין נתון גם לסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. עם זאת, כאשר עסקינן בעניינים הנתונים לסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים, דרך המלך הינה פנייה לאותו בית משפט ... אמנם, אין באמור לעיל כדי לשלול מבעל דין את האפשרות לעתור ישירות לבית המשפט הגבוה לצדק. ברם, רק במקרים חריגים ונדירים ביותר ייזקק בית משפט זה לעתירות בנושאים המצויים בסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. הטעם לכך הוא, בין היתר, כי פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בעתירה מינהלית נתון ממילא לערעור בפני בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים" (בג"צ 2371/04 וולף נ' רשות שדות התעופה בישראל (לא פורסם, 14.3.2004)). המקרה שבפנינו איננו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותנו בשלב זה. לעותרים פתוחה הדרך לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים בכדי להשיג על החלטות המשיבים בעניינם. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, א' בכסלו התש"ע (18.11.2009). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09089430_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il