אורון גמליאל נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8939/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8939/11 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל המערער: אורון גמליאל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 23.11.11 בת"פ 18884-02-11 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' מרוז תאריך הישיבה: י"ג בניסן תשע"ב (5.4.12) בשם המערער: עו"ד י' פורר בשם המשיבה: עו"ד נ' חינאווי פסק-דין השופטת ע' ארבל: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' מרוז), שהשית על המערער עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור כל עבירה של פשע במשך שלוש שנים מיום שחרורו, וקנס בסך 10,000 ש"ח. העובדות הצריכות לעניין 1. המערער הורשע על יסוד הודאתו בהסדר טיעון בעבירות של הספקה ועשיית עסקה אחרת בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 לחוק. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער עבד כמנהל הקנטינה בבית הסוהר איילון. מדי יום, נכנס המערער במכוניתו לבין כותלי בית הסוהר ובתום העבודה שב לביתו. בחודש נובמבר 2010 החל לעבוד בקנטינה אסיר בשם אילן זוארץ, המרצה מאסר עולם בכלא איילון (להלן: האסיר). האסיר והמערער קשרו קשר שלפיו המערער יכניס עבור האסיר מוצרים אל תוך הכלא כנגד תמורה כספית. ואכן, בהתאם לקשר, העביר המערער לאסיר ציוד שקיבל מידי בנו של האסיר, הכולל, בין היתר, סכום של 500 ש"ח, בקבוק מים מינרלים ובו משקה אלכוהולי, תרופות וטבליות שונות, ביגוד ונעליים. בחודש דצמבר 2010 העביר המערער לאסיר לבקשתו "ארבע אצבעות" סמים שקיבל מידי נציג של האסיר מחוץ לכלא. בתמורה לשירותיו קיבל המערער סך של 3,500 ש"ח. במועד אחר ניסו השניים לבצע העברה נוספת של אלכוהול וסמים, שמסר נציג של האסיר לידי המערער מבעוד-מועד. אולם ניסיון זה נכשל כאשר ביום 31.1.11 נעצר המערער בכניסה לכלא כשהוא מצויד בבקבוק מים בנפח של ליטר וחצי ובו אלכוהול וכן כפפה מגומי המכילה סם מסוג הירואין במשקל 58.64 גרם נטו, קוקאין במשקל 9.27 גרם נטו וסם מסוג MDMA במשקל 9.21 גרם נטו. 2. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המשיבה תעתור לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל וההגנה תטען לעונש באורח חופשי. כמו-כן חולט בהסכמה סכום של 2,600 ש"ח שנתפס בידי המערער. 3. לבקשת הצדדים, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המערער. מהתסקיר עלה כי מדובר בבחור בן 30, נשוי ואב לשלוש בנות, ללא עבר פלילי, שניהל עד למעצרו אורח חיים נורמטיבי. שירות המבחן התרשם כי המערער לוקח אחריות למעשיו ומבטא צער ביחס אליהם ומוצף בתחושות אשם ובושה. עוד התרשם כי המערער שרוי במצוקה נפשית גבוהה ואף מבטא מחשבות אובדניות. דווח כי הוא לוקח חלק בטיפול מטעם שירות המבחן המיועד לעצורי בית, שאליו הוא מגיע בהתמדה ומשתף פעולה באופן מלא. על רקע זה, ביקש שירות המבחן לדחות את הדיון בעניינו של המערער בשלושה חודשים לצורך העמקת האבחון במהלך הטיפול. בתסקיר משלים, עדכן שירות המבחן כי המערער ממשיך להגיע בהתמדה לטיפול ולוקח בו חלק משמעותי. נוכח הרושם כי המערער נטל אחריות מלאה למעשיו ובהתחשב בעמדותיו האישיות הנורמטיביות והמחיר האישי ששילם בפרשה, הומלץ להטיל עליו עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות והעמדתו בצו מבחן למשך שנה. 4. בגזר הדין, עמד בית המשפט המחוזי על חומרת המעשים שביצע המערער. צוין כי שירות בתי הסוהר מנהל מלחמת חורמה בנגע הסמים ובתופעה של החדרת סמים לכלא והמערער שעבד בין שורותיו, חתר תחתיו, בהכניסו בשתי הזדמנויות שונות סמים לכלא, כאשר באחת מהן דובר בסוגים שונים של סמים בכמויות נכבדות. המערער אף נטל שוחד תמורת מעשיו. עוד קבע בית המשפט כי העובדה שמדובר בשורה של מעשים שנעשו לאורך תקופה ואשר בכל פעם ניתנה למערער הזדמנות לבחון מחדש את מעשיו חמורה שבעתיים ודחה הטענה כי מדובר במעידה חד-פעמית. בית המשפט התרשם כי מדובר במערער שחצה את הגבולות באורח בוטה תוך הפרת אמונים וגרימת נזק של ממש, ועל כן כף המאזניים נוטה לחובתו ומחייבת ענישה מחמירה. עם זאת, הוסיף והתייחס לנסיבותיו האישיות של המערער וניסיונו בכל דרך לכפר על מעשיו ולפתוח דף חדש. אולם בהינתן עמדת המשיבה, אשר מלכתחילה לא ביקשה למצות את הדין עם המערער ועתרה ל-24 חודשי מאסר בלבד, סבר בית המשפט כי אין ליתן לשיקולים לקולה משקל רב וגזר את דינו לעונש המפורט לעיל. 5. בא כוח המערער טוען כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יתר על המידה, בדונו לעונש מאסר בפועל הגובל ברף העליון של העונש שהתבקש על ידי המשיבה. לטענתו, לא ניתן משקל מספיק לנסיבות המיוחדות שבמקרה זה ובעיקר למידת שיתוף-הפעולה של המערער עם רשויות החקירה. המערער הודה מיד עם מעצרו, נטל אחריות מלאה על מעשיו ואף הפליל אחרים במעורבות בפרשה, דבר שהוביל להגשת כתבי אישום נגדם. עוד נטען כי המערער לא יזם את ביצוע העבירות אלא נגרר אחרי האסיר, שהוגדר על ידי המשיבה כמתוחכם ומניפולטיבי, אשר שמע על אודות חובותיו הכספיים של המערער ובעקבות זאת החל לשכנעו לבצע העבירות. לבסוף, נטען כי גם אם בית המשפט בחר שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן, הרי שיש בהמלצה ובממצאי התסקירים כדי לשמש בסיס להקלה משמעותית בעונש. 6. באת כוח המשיבה גורסת מנגד כי יש לדחות את הערעור. היא מדגישה כי עונש המאסר שנגזר על המערער נמצא בטווח שעליו הוסכם בהסדר הטיעון, והוסיפה כי הסדר הטיעון הושג תוך התחשבות מקסימלית בנתוניו האישיים של המערער, לרבות חרטתו. באת כוח המשיבה סבורה כי יש להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני מצבו האישי של המערער. היא מפרטת כי הרגישות שהיתה כרוכה בתפקידו היתה ידועה לו וכי היתה בידו האפשרות לפנות לקצין המודיעין של שירות בתי הסוהר או לאחרים וליידע אותם על הלחץ שמפעיל עליו האסיר. לבסוף, טענה כי המשיבה אינה מקלה ראש בהתרשמותו של שירות המבחן והמלצתו ביחס למערער, אולם שיקולים אלה נלקחו בחשבון בהסדר הטיעון ובגזר הדין וזכו משקל הולם בנסיבות העניין. הכרעה 7. לאחר שעיינו בכתב הערעור ושמענו את טענות הצדדים בדיון, החלטנו כי דין הערעור להידחות. לא מצאנו כי המקרה הנוכחי נופל לגדר המקרים החריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית (ראו למשל: ע''פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.06); ע''פ 9437/08 אלגריסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.5.09)). 8. ערים אנו לשיקולים לקולה שבמקרה שלפנינו, ובראשם החרטה שהביע המערער וניסיונו לחזור אל המוטב. כך גם איננו מקלים ראש בהתרשמותו החיובית של שירות המבחן מן המערער בשלושת תסקיריו העקביים (לרבות התסקיר המעודכן מיום 29.3.12) ובהמלצתו. דומה כי המערער אכן נטל אחריות מלאה על מעשיו ומנסה הוא בכל מאודו להשתקם ולכפר על מעשיו. ואולם סבורים אנו כי לשיקולים אלה, כמו-גם לשיקולים בדבר הודאתו ושיתוף-הפעולה המלא שלו עם חוקריו, שהוביל ללכידת שותפיו לעבירות, ניתן משקל הולם וראוי בנסיבות העניין – הן בגדר הסדר הטיעון שהושג עם המשיבה, הן בגזר הדין של בית המשפט המחוזי. 9. לצד השיקולים לזכות המערער, אין להקל ראש גם בחומרת המעשים ובצורך להרתיע עבריינים בכוח מניצול תפקידם תמורת טובות-הנאה. עלינו לנסות ולסתום את הפתח לשחיתות, הטמון במשרות רגישות מסוג זה שמילא המערער בין כותלי הכלא, ואשר כרוכות במגע עם אסירים. בדין קבע בית המשפט המחוזי כי המערער, בהכניסו סמים מסוכנים במשקל בלתי מבוטל לבין כותלי בית הכלא, חתר תחת שירות בתי הסוהר, המנהל מלחמת חורמה בתופעת החדרת הסמים לבתי הכלא. גם צודקת המשיבה בטענה כי אף אם האסיר הפעיל לחץ על המערער לבצע את העבירות, הרי שלמערער עמדה האפשרות לפנות בכל עת לקצין המודיעין שעימו היה בקשר שוטף ולעדכן אותו בנעשה, אך בשל חולשתו ומתוך מניע כספי בחר שלא לעשות כן. 10. סיכומו של דבר, סבורים אנו כי בית המשפט המחוזי איזן בצורה נכונה בין שיקולי הגמול והרתעת הרבים לבין השיקולים לזכות המערער, כמפורט לעיל, ולפיכך לא מצאנו הצדקה להתערבות בעונש. אנו תקווה כי המערער יצלח במאמציו לעלות על דרך הישר וישוב לחיים נורמטיביים. הערעור, אפוא, נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז ביום 1.5.12 בשעה 10:00. ניתן היום, כ"ד בניסן תשע"ב (16.4.12). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11089390_B02.doc קמ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il