בג"ץ 8935-17
טרם נותח

כוכבה רובין נ. משרד המשפטים - האגף לסיוע משפטי

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 8935/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8935/17 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותרת: כוכבה רובין נ ג ד המשיב: משרד המשפטים - האגף לסיוע משפטי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה בשם המשיב: עו"ד רותם סלמה פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. במסגרת העתירה שלפנינו מלינה העותרת על ייצוג משפטי שניתן לה על ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים (להלן: הסיוע המשפטי), ובפרט על "סירובו של האגף לסיוע משפטי לטפל בזכאותי לדירה שאושרה לי על ידי משרד השיכון" (כך בכותרת העתירה). ייאמר כבר בפתח הדברים כי העותרת אינה מיוצגת על ידי עורך דין בהליך זה, והעתירה שהגישה לוקה בחוסר בהירות רב, הן בנוגע לתשתית העובדתית שעליה נסמכת העתירה והן בנוגע לסעד המבוקש. הרקע העובדתי הדרוש לעניין מובא אפוא מתוך תגובת המשיב לעתירה. 2. ביום 28.6.2016 הכיר משרד הבינוי והשיכון (להלן: משרד השיכון) בזכאותה של העותרת לדיור ציבורי בתל אביב; וביום 14.8.2016 פנתה העותרת לסיוע המשפטי, בבקשה לסיוע בייצוג בהליכים שמטרתם לקדם את מימוש זכאותה לדיור. בעקבות פנייתה נדרשה העותרת להמציא מסמכים בתמיכה לזכאותה הכלכלית לסיוע משפטי, ולבחינת הסיכוי המשפטי שבבקשתה – ואולם חרף תזכורות שנשלחו לה בנדון, העותרת לא המציאה את המסמכים; ומשכך ביום 21.11.2016 נמסרה לה הודעה על דחיית בקשתה לסיוע משפטי. ביום 15.12.2016 הגישה העותרת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על ההחלטה לדחות את בקשת הסיוע (עש"א 31432-12-16); ובחלוף כ-9 חודשים מעת שנפתח ההליך, ביום 28.9.2017 הורה בית המשפט (כבוד השופט ע' מאור) על מחיקתו בשל חוסר מעש ואי תשלום אגרה. בין לבין, ביום 17.5.2017 פנתה העותרת בעצמה לוועדה האזורית העליונה במשרד השיכון – בבקשה לקדם אותה ברשימת הממתינים לדיור ציבורי; בקשה זו נדחתה באותו יום שבו הוגשה (להלן: החלטת הוועדה האזורית). או אז שבה העותרת ופנתה לסיוע המשפטי, והפעם בקשתה התקבלה וביום 29.6.2017 מונה עורך דין שייצג אותה בהליכים נגד משרד השיכון (עו"ד רונן צרפתי; להלן: עו"ד צרפתי). 3. בין העותרת לבא כוחה התגלעו חילוקי דעות בנוגע לסוג ההליך המשפטי שבו יש לנקוט על מנת לקדם את עניינה ולהביא למימוש זכאותה לדיור ציבורי. עו"ד צרפתי סבר כי מן הראוי להגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו עתירה מינהלית התוקפת את החלטת הוועדה האזורית; בעוד העותרת עמדה על הגשת תביעה למתן צו עשה לקבלת דירה. בשלב זה הובהר לעותרת על ידי הסיוע המשפטי כי השירותים המשפטיים ניתנים בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, וכי ככל שהעותרת חולקת על עמדתו אזי פתוחה לפניה הדרך לפנות לערכאות באופן עצמאי. ביום 24.9.2017, משלא נתקבל אישור מאת העותרת להגשת עתירה מינהלית, בוטל מינויו של עו"ד צרפתי ונסגר התיק של העותרת בסיוע המשפטי. מספר ימים בלבד לאחר ביטול המינוי וסגירת התיק, ביום 27.9.2017 פנתה העותרת לעו"ד צרפתי ומסרה כי היא מעוניינת בקבלת הייצוג ובהגשת עתירה מינהלית נגד משרד השיכון – ומשכך נפתח מחדש התיק בסיוע המשפטי וחודש מינויו של עו"ד צרפתי. ביום 18.10.2017 הגיש עו"ד צרפתי, בשם העותרת, עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, לביטול החלטת הוועדה האזורית (עת"מ 31202-10-17). עתירה זו תלויה ועומדת, והיא קבועה לדיון ביום 30.4.2018 (להלן: העתירה המינהלית). 4. כשבועיים בלבד לאחר הגשתה של העתירה המינהלית, הוגשה העתירה שלפנינו (תחילה נפתח ההליך כ-בש"א, ובהחלטת הרשמת ל' בנמלך מיום 12.11.2017 הוסב ההליך לעתירה לבג"ץ). ככל שניתן להבין מהאמור בעתירה, העותרת מלינה על האופן שבו היא מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי – ובפרט על כך שעו"ד צרפתי נקט בהליך של עתירה מינהלית, ולא הגיש בשמה תביעה למתן צו עשה. לדברי העותרת אין בכוחה של העתירה המינהלית, אף אם תתקבל, לקדם את ענייניה מול משרד השיכון. העותרת משמיעה אף טענות חמורות, שלפיהן היא אולצה לחתום על ייפוי כוח לסיוע המשפטי; כי העתירה המינהלית הוגשה ללא ידיעתה; וכי העתירה המינהלית "אינה תואמת את המציאות ומבלבלת את הנתונים". לעמדת הסיוע המשפטי, דין העתירה להידחות על הסף. נטען כי אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בעניין אופן הייצוג המשפטי שניתן לעותרת, שכן מדובר בהחלטה מקצועית וסבירה. עוד נטען כי החלטה זו התקבלה על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים, ובהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן: חוק הסיוע המשפטי). 5. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף – וזאת בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי קובע את סמכויותיו של ראש לשכת הסיוע המשפטי, ומורה כדלקמן: ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות. על פי האמור, ראש הלשכה לסיוע משפטי רשאי לדחות בקשת ייצוג אם נוכח כי ההליך המשפטי שמבוקש לנהלו חסר סיכוי ("אין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות"); ומן האמור נובע, מקל וחומר, כי לסיוע המשפטי נתון שיקול דעת בנוגע לאופן ניהולם של ההליכים המשפטיים שבהם מייצגים עורכי הדין מטעמו. מהתכתובת שהוחלפה בין העותרת לבין הסיוע המשפטי ושצורפה לתגובה לעתירה, ניכר כי השגותיה של העותרת בנוגע לנתיב המשפטי שבו יש לפסוע על מנת לקדם את מימוש זכאותה לדיור, קיבלו מענה הולם ומקצועי על ידי נציגי הסיוע המשפטי וטענותיה נשקלו ברצינות המתבקשת ובכובד ראש. ואולם, במסגרת שיקול הדעת המקצועי הנתון כאמור לסיוע המשפטי, הוחלט כי אין תוחלת בהליך המשפטי שבו מעוניינת העותרת – ועל כן הודע לה כי ניתן יהיה להעמיד לה ייצוג משפטי רק לצורך הגשת העתירה המינהלית. לא הונחה לפנינו כל תשתית עובדתית או משפטית המצביעה על פגם כלשהו בהחלטה זו, שעשוי להצדיק את התערבותנו; והעובדה שהעותרת אינה שבעת רצון מן השירות המשפטי שניתן לה, אינה מספקת לעניין זה (ראו והשוו: בג"ץ 3406/17 פלוני נ' האגף לסיוע משפטי, בפסקה 10 (02.08.2017); בג"ץ 9427/16 פוסטרלוב נ' הכנסת, בפסקה 9 (27.3.2017)). 6. לא מצאנו ממש אף בטענותיה של העותרת שלפיהן הגשת העתירה המינהלית נכפתה עליה על ידי הסיוע המשפטי. לעותרת הוסבר, חזור והסבר, כי ככל שאינה מעוניינת בייצוג משפטי באופן המוצע לה, ביכולתה לבקש את הפסקת הייצוג, ופתוחה לפניה האפשרות לפנות לערכאות באופן עצמאי ולפי ראות עיניה. כך, למשל, במכתב מאת הסיוע המשפטי מיום 13.8.2017: "...אציין שוב, כי הדרך המשפטית הנכונה לקדם אותך ברשימת הממתינים ולדאוג לך לדיור ציבורי בהקדם היא באמצעות הגשת עתירה מינהלית. *כפי שהוסבר לך בשיחתנו הטלפונית מיום 6.7.17 וכן במכתביי הרבים אליך, אין מקום בשלב זה להגיש תביעה למתן צו עשה, שכן אינך ראשונה ברשימת הממתינים לדיור ציבורי. *רק לאחר קידומך בתור על ידי הגשת עתירה מינהלית, וככל שלא תקבלי דירה במצב זה, ניתן יהיה לשקול הגשת תביעה למתן צו עשה כמבוקש על ידך. *הסיוע המשפטי ניתן לך על פי שיקול דעתנו המקצועי, וככל שאת חולקת על חוות דעתנו באפשרותך לפנות לערכאות באופן עצמאי בהתאם לשיקול דעתך." (ההדגשה שלי-ע'ב'). בהמשך לאמור, העותרת היא שהחליטה לשתף פעולה עם אופן הייצוג שנבחר, היא שהודיעה לעו"ד צרפתי כי היא מעוניינת בהגשת עתירה מינהלית, ואף חתמה על ייפוי כוח לשם ייצוגה. נוסף לזאת, העותרת הגישה תצהיר לתמיכה בעתירה המינהלית ולאימות העובדות המפורטות בה. על יסוד האמור, אין לשעות לטענות החמורות שמעלה העותרת שלפיה העתירה המינהלית הוגשה שלא בידיעתה ובניגוד לרצונה. 7. סוף דבר, אנו מורים על דחיית העתירה על הסף. בנסיבות העניין, ולא בלי התלבטות, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א בשבט התשע"ח (‏6.2.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17089350_G05.doc זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il