פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 89/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 89/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת ד' ברלינר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 24.11.05, בתיק פ.ח. 1096/04, שניתן על ידי כבוד השופטים: ש' שטמר, י' אלרון, ר' סוקול תאריך הישיבה: ח' בניסן התשס"ז (27.03.07) בשם המערער: עו"ד סבן אלי בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: מתורגמן: עו"ד מיטל שינדל גב' שלומית מרדר מר איאד איברהים פסק-דין השופט א' א' לוי: המערער, שבעת התרחשות האירועים בהם עוסק ערעור זה היה קטין (יליד חודש דצמבר 1987), השתתף בליל ה-15.9.04 במסיבת חתונה בכפר בענה. באותה מסיבה נכח גם איאד תיתי (להלן:המנוח) שבינו למערער היה קיים סכסוך. במהלך החתונה ניגש המערער למנוח וביניהם פרץ עימות שבמהלכו שלף המערער סכין ודקר את יריבו בלבו. כתוצאה מכך התמוטט המנוח, הובהל לבית חולים, אולם זמן קצר לאחר שהגיע לשם השיב את נשמתו לבוראו. בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען עוד, כי באותה מסיבה השתתף גם אחיו של המערער, וכאשר הוא הבחין באחיו של המנוח מתקרב לזירת האירוע, שלף אף הוא סכין וחתך את המתלונן בצווארו. המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ולאחר שהוגש תסקיר של שרות המבחן, נתן הסנגור את הסכמתו להרשעת שולחו בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, וכך היה. בהמשך, נדון המערער ל-14 שנות מאסר ושנה מאסר על-תנאי. הערעור מופנה כנגד העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער הואיל ולא נתן משקל הולם לכל אחד מאלה: קטינותו של המערער שהיה בן 16 ו-9 חודשים בלבד ביום האירוע; סיכויי שיקומו שעלולים להיות מסוכלים עקב המאסר הממושך; אין הוא בעל דפוסי התנהגות עברייניים ולכך ניתן אישור גם בתסקירו של שירות המבחן; נערכה סולחה בין המשפחות היריבות שכללה פיצוי בסכום של 650 אלף ש"ח, וכן התחייבות של משפחתו הגרעינית של המערער להעתיק את מקום מגוריה מכפר בענה למשך 7 שנים. לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש. על רקע של סכסוך של מה בכך שלף המערער סכין ונעץ אותה בלבו של המנוח, צעיר בן-כפרו, ובכך קיפד את פתיל חייו. בא-כוח המערער טען כי שולחו לא אובחן כמי שיש באישיותו מאפיינים עבריינים, ואנו תוהים מהי התנהגות אלימה ובריונית מן הסוג בה נהג המערער, אם לא העבריינות בשיאה. אכן, נראה כי המערער מכה על חטא, שהרי המנוח היה קרוב משפחתו, אולם למקרא תסקירו של שירות המבחן, אינך יכול להשתחרר מן התחושה כי המערער עשה הכל כדי להעביר מעט מנטל האשם הרובץ על שכמו למנוח ולאחרים, ולאור זאת מותר לתהות אם הפנים עד תום את המעשה הנורא בו חטא. אין ספק כי כליאתו של המערער עתידה להימשך זמן רב, ואין גם ספק שהיא תשפיע על חייו מן הקצה לקצה. אולם, מנגד ניצב עניינו של המנוח שבגין סכסוך של מה בכך מצא את מותו. גם לצעיר זה היו תקוות וחלומות אותם לא יצליח להגשים באשר באבחת סכין הם חלפו מן העולם כלא היו. ואתה תוהה מה עוד ניתן לעשות כדי לעצור את גל האלימות העכור הזה ששטף את החברה הישראלית, אם לא בהחמרה נוספת בענישה. נוכח כל האמור, אנו סבורים כי אף שהעונש שהושת על המערער אינו קל, הוא התחייב מחומרתה של העבירה בה הוא חטא, ובעיקר מתוצאותה. מדעתנו לא שינינו, גם נוכח הסולחה שהושגה בין הצדדים, אף שאיננו מקלים בה ראש, הואיל והיא עשויה להוות אקורד סיום לסכסוך ממושך בין שתי משפחות יריבות, ולמנוע תגובות שרשרת אלימות נגד המערער ובני משפחתו. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ח' בניסן התשס"ז (27.03.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06000890_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il