פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
רע"פ 889/00
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' אנגלרד
המבקשים: 1. אריק תומר
2. אלון מורדו
3. ששון חן
4. אילן שרי
5. יניב בן ארויה
6. אורן סגל
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 23.12.99 בע"פ 4086/98, 4085
שניתן על ידי כבוד השופטים
ד' ברלינר, א' בייזר, ז' המר
תאריך הישיבה: ל' סיוון תש"ס (3.7.2000)
בשם המבקשים: עו"ד יפית ויסבוך
בשם המשיבה: עו"ד שמעון דולן, עו"ד מיכל סייבל דראל
פסק-דין
לפי החלטת השופטת שטרסברג-כהן ניתנה למערערים רשות לערער אך לענין טענת ה"אכיפה הסלקטיבית", טענה זו סבה סביב העדר אכיפה לגבי "ערוץ 7" ו115- תחנות אחרות.
בלי לחוות דעה סופית לגבי האפשרות להעלות טענה של אכיפה סלקטיבית במסגרת הליך פלילי כנימוק לזיכוי או להקלה בעונש, לא הונחה לפנינו תשתית עובדתית מספקת המצדיקה להיזקק במקרה הנוכחי לטענה זו.
ככל שהטענה מתייחסת ל"ערוץ 7" מתברר הגם שבדיעבד, שמתנהלים הליכים כנגד ערוץ זה, שלמרבה הצער טרם נסתיימו. ככל שהמדובר בטענות המתייחסות לתחנות אחרות - אין קיימת תשתית קונקרטית לטענה, לאחר שהמערערים ויתרו על הבאת ראיות בענין זה בערכאה הראשונה. אין אפשרות איפוא לשלול את טענות המדינה כי מתנהלים הליכים גם כנגד תחנות אחרות, הגם שיכול שאין הליכים אלה מספיקים; אין גם אפשרות לשלול את טענת המדינה שהיא היתה רשאית לנקוט בהליכים של הגשת אישומי מבחן נגד תחנות בודדות שאם יצלחו, אפשר יהיה לנקוט בהליכים יעילים נגד תחנות אחרות.
אנו ערים לטענת המערערים שיכול והליכי האכיפה שננקטו נגד תחנות שידור אחרות אינם יעילים דיים. אין מניעה שהמערערים ינקטו בדרך של תקיפה ישירה בהליכים המתאימים כנגד המדינה כדי לייעל הליכים אלה.
אנו מבינים מפרקליטת המערערים שטענת האכיפה הסלקטיבית מתייחסת אך לענין עונשם של מרשיה; אך אנו סבורים שגם תוך התחשבות בטענותיה אין העונשים שהוטלו עליהם חמורים יתר על המידה.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ל' סיוון תש"ס (3.7.2000).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00008890.B02