רחל סופר [בהליך צו כינוס נכסים ] נ. עו'ד איתן ארז ,מנהל מיוח

פסק-דין בתיק ע"א 8875/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8875/11 ע"א 8949/11 ע"א 828/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערערת בע"א 8875/11, בע"א 8949/11 ובע"א 828/12: רחל סופר-סייג [בהליך צו כינוס נכסים] נ ג ד המשיבים בע"א 8875/11, 1. עו"ד איתן ארז בע"א 8949/11 ובע"א 828/12: 2. עו"ד יהונתן צברי 3. כונס הנכסים הרשמי ע"א 8875/11: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו מיום 27.10.2011 בתיק פש"ר 1381/09 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' אלשיך, סגנית נשיאה ע"א 8949/11: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו מיום 23.06.2011 בתיק פש"ר 1381/09 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' אלשיך, סגנית נשיאה ע"א 828/12: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו מיום 30.11.2011 בתיק פש"ר 1381/09 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' אלשיך, סגנית נשיאה תאריך הישיבה: ט"ז באלול התשע"ב (03.09.2012) בשם המערערת בע"א 8875/11, בע"א 8949/11 ובע"א 828/12: בשם המשיב 1 בע"א 8875/11, בע"א 8949/11 ובע"א 828/12: בשם המשיב 2 בע"א 8875/11, בע"א 8949/11 ובע"א 828/12: בשם המשיב 3 בע"א 8875/11, בע"א 8949/11 ובע"א 828/12: עו"ד תומר ח' הנריק ריטרסקי בעצמו; עו"ד פז יצחקי-וינברגר בעצמו; עו"ד פז יצחקי-וינברגר עו"ד טובה פריש פסק-דין הנשיא א' גרוניס: 1. בפנינו שלושה ערעורים שהוגשו על ידי החייבת, רחל סופר, על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לפשיטת רגל (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך). בית משפט קמא דחה בקשות שונות למתן הוראות שהגישה החייבת, ואשר בגידרן היא השיגה על החלטות של המנהלים המיוחדים או הנאמנים לאשר תביעות חוב של נושים שונים (שני הערעורים הרלוונטיים לעניין זה הם ע"א 8875/11 וע"א 8949/11). בהליך אחר החליט בית המשפט המחוזי להכריז את החייבת פושטת רגל וקבע כי עליה לשלם לקופת פשיטת הרגל מידי חודש סכום של 15,000 ש"ח (הערעור בעניין זה הוא ע"א 828/12). 2. ביום 31.12.2009 ניתן על ידי בית משפט קמא צו כינוס לנכסיה של החייבת. הצו ניתן לבקשתו של נושה, הוא המשיב 2. עם מתן צו הכינוס מונו המשיבים 1 ו-2 כמנהלים מיוחדים. ביום 30.11.2011 הוכרזה החייבת פושטת רגל וכן נפסק כי עליה לשלם סכום של 15,000 ש"ח מידי חודש בחודשו לקופת פשיטת הרגל. המשיבים 1 ו-2 מונו כנאמנים לנכסי החייבת. כיום משמש בתפקיד נאמן המשיב 1. במסגרת הליכי פשיטת הרגל הוגשו לבית משפט קמא עשרות בקשות. יצוין, כי אין מדובר בהליך פשיטת רגל שגרתי. החייבת ניהלה עסקים חובקי עולם והמשיכה בכך אף לאחר מתן צו הכינוס. שני הנאמנים, וכיום מדובר באחד בלבד (הוא המשיב 1), העלו טענות קשות ורבות לגבי התנהלותה של החייבת, הן בתקופה שקדמה לפתיחת הליכי פשיטת רגל והן לאחר מכן. הנאמן המכהן כיום (המשיב 1) מסר כי הוגשו תביעות חוב בסכום העולה על 20 מיליון ש"ח. סכומן של תביעות החוב שאושרו מגיע לכ-12 מיליון ש"ח, אם כי אין מדובר בסכום סופי, שכן מתנהלים הליכים שונים לגבי מספר תביעות חוב. על כן, ייתכן שהסכום הסופי ישתנה. בקופת פשיטת הרגל נמצא סכום של כשבעה מיליון ש"ח (סכום של שישה מיליון מתוכו מוחזק בחשבון נפרד). 3. כאמור, שניים מן הערעורים שבפנינו מופנים נגד פסקי דין שדחו בקשות של החייבת בהן היא השיגה על החלטות לאשר תביעות חוב. טעם פשוט אחד מוביל לדחייתם של שני הערעורים האמורים; אותם נושים שהמערערת טוענת כי לא היה מקום לאשר את תביעות החוב שלהם (או את הסכומים שאושרו) לא צורפו כלל כמשיבים, לא בהליכים בבית משפט קמא ולא בשני הערעורים שהגישה החייבת. אין ספק שהייתה חובה לצרף את הנושים המסוימים כמשיבים עוד בבית המשפט המחוזי. פשיטא, שהנפגע מקביעה של בית המשפט שלא היה מקום לאשר תביעת חוב (או כי הסכום שאושר גבוה מן הראוי) הוא הנושה מגיש תביעת החוב. משאותם נושים לא היו בעלי דין, ומאחר שמדובר במחדל של החייבת לצרפם כבעלי דין, ברי שצדק בית משפט קמא משדחה את הבקשות שהגישה החייבת. משזו מסקנתנו, איננו רואים צורך להידרש לשאלה כלום ניתן היה להשיג על ההחלטות לאשר את תביעות החוב באמצעות בקשות למתן הוראות, כפי שפעלה החייבת, או רק על דרך הגשת ערעורים. 4. החייבת מלינה, כאמור, אף על הכרזתה פושטת רגל ועל הסכום שנקבע כי עליה לשלמו כל חודש לקופה – 15,000 ש"ח. מן הנתונים שנמסרו על ידי הנאמן עלה כי הסכום הכולל של תביעות החוב שאושרו עולה על הסכום שבקופה. אכן, ייתכן שיחולו שינויים מסוימים בעקבות הליכים תלויים ועומדים, אך ספק גדול אם השינויים יביאו למצב בו הסכום שבקופה יעלה על סכומן של תביעות החוב המאושרות. על כן, רשאי היה בית המשפט המחוזי להגיע למסקנה שהגיעה העת להכריז את החייבת פושטת רגל, כשנתיים ימים לאחר שניתן צו כינוס. 5. העניין האחרון שנותר להתייחס אליו הוא הסכום של 15,000 ש"ח, שנקבע בעת ההכרזה כי על החייבת לשלמו כל חודש לקופת פשיטת הרגל. נעיר, כי בדיון שערכנו נמסר כי מאז שהסכום נפסק, בחודש נובמבר 2011, החייבת לא שילמה סכום כלשהו לטובת הנושים. החייבת טוענת כי אין באפשרותה לשלם את הסכום שנפסק. אכן, מדובר בסכום גבוה. נדיר ביותר שבהליך פשיטת רגל מושת תשלום חודשי בסכום כזה. עם זאת, וכפי שכבר צוין, אין עסקינן בהליך פשיטת רגל שגרתי. החייבת ניהלה, כאמור, עסקים במדינות שונות. לפי ממצאיה של הערכאה הדיונית היא המשיכה לנהל רמת חיים גבוהה לאחר שניתן צו כינוס. ממצאים שונים מעלים ספק לגבי מידת שיתוף הפעולה שלה עם הנאמן, ונוקטים אנו לשון המעטה. נוכח ממצאיה של הערכאה הדיונית, לא מצאנו בסיס להתערב בשיעורו של הסכום החודשי. יש כמובן לזכור, כי פתוחה בפני החייבת הדרך להגיש בקשה להקטנתו של הסכום. אין ספק שאם החייבת תחשוף באופן מלא את פעילותה הכלכלית, נכסיה ומקורות הכנסתה יטה בית המשפט שעל פשיטת הרגל אוזן קשבת לטענותיה, אם תשכיל לשכנעו שאין ביכולתה לשלם את הסכום שנפסק. יוער, כי לא מצאנו מקום להיעתר לבקשותיה של החייבת להוספת ראיות, מאחר שאין בהן כדי לשנות מן התוצאה הסופית של שלושת הערעורים. 6. סיכומו של דבר, שהננו דוחים את שלושת הערעורים. המערערת תישא בשכר טרחה (בשלושת הערעורים יחדיו) בסכום של 10,000 ש"ח לזכות המשיב 1, ובסכום של 5,000 ש"ח לזכות הכונס הרשמי. ניתן היום, כ"ב באלול התשע"ב (09.09.2012). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11088750_S08.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il