סקטור 55 סחר וקמעונאות בע"מ נ. עו"ד יניב אינסל מפרק של חברות

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 8872/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: סקטור 55 סחר וקמעונאות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 9.12.2020 בפר"ק 5503/09 שניתנה על ידי כב' השופטת ש' דברת בשם המערערת: עו"ד גד שילר; עו"ד מור כהן פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת העמיתה ש' דברת) מיום 9.12.2020 בפר"ק 5503/09 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המשיב 1 הוא המפרק של ארבע חברות קשורות (להלן, בהתאמה: המפרק והחברות שבפירוק) שהליך פירוקן התנהל בפני השופטת דברת. ביום 10.12.2013 הגיש המפרק לבית המשפט קמא בקשה למתן הוראות, שבה טען כי רכושן של החברות שבפירוק "הוברח" אל המערערת וביקש, בין היתר, לחייב את המערערת ואת בעליה (להלן: הבעלים), יחד ולחוד, להעביר לקופת הפירוק סכום של כ-17.3 מיליון ש"ח. לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם בנוגע לבקשה זו, קבע בית המשפט דיון ביום 28.2.2017 על מנת לנסות ולהביאם לידי הסדר פשרה. במסגרת הדיון ציינו באי-כוח הצדדים כי הם מקבלים הצעה שהעלה בפניהם בית המשפט, והסדר זה קיבל תוקף של פסק דין שנקבע בו, בין היתר, כי "לס[י]לוק מלא וסופי של התביעה [...] ישלמו [המערערת והבעלים] יחד ולחוד לקופת הפירוק את הסך של 11 מליון ש"ח" בתשלומים שמועדיהם קצובים (להלן: פסק הדין). יצוין כבר עתה כי כשלוש שנים לאחר מתן פסק הדין, ביום 20.1.2020, פרשה השופטת דברת לגמלאות, ומונתה בהמשך כשופטת עמיתה ביום 4.11.2020. לאחר פרישתה של השופטת דברת הועבר ההליך לטיפולו של השופט י' פרסקי. 2. ביום 2.6.2020 הגישה המערערת לבית המשפט קמא בקשה למתן הוראות שבה עתרה לחייב את המפרק בהנפקת חשבונית מס עבור הסכומים שהעבירה לקופת הפירוק. המפרק מצדו התנגד לבקשה וטען, בין היתר, כי במעמד מתן פסק הדין הבהיר המותב שהסכום שנפסק "אינו בחזקת עסקה שמוטל עליה מע"מ" וכי הוא מהווה "פיצוי מוסכם בסך 11 מיליון ש"ח נטו לקופה" (ההדגשה במקור). המפרק הוסיף כי ככל שהמערערת תעמוד על בקשתה לקבל חשבונית מס וככל שבית המשפט יסבור שיש מקום לדון בה לגופה, הוא "שומר על זכותו לזמן עדים כנדרש לרבות את המותב שישב בדין". 3. לאחר מינויה של השופטת דברת כשופטת עמיתה, הועברה הבקשה להנפקת החשבונית לטיפולה – וביום 22.11.2020, לאחר קבלת תגובות המשיבים לבקשה ותשובת המערערת לתגובותיהם, נקבע מועד לדיון בה. בפתח הדיון שהתקיים ביום 9.12.2020 ביקש בא-כוח המערערת, בעל פה, כי המותב יפסול את עצמו. בא-כוח המערערת הפנה לתגובת המפרק לבקשה להנפקת חשבונית, והדגיש כי "המפרק בעצם אומר שבית משפט זה יצטרך להעיד [...] [ו]ממש מייחס לבית המשפט השתתפות פיזית בשיח" שהתקיים בדיון מיום 28.2.2017, תוך "הכנסת דברים שלא היו לתוך פיו". בא-כוח המערערת הוסיף וטען כי האמור בתגובתו של המפרק בדבר זימון המותב לעדות הוא בבחינת ניסיון "לערב את בית המשפט עד לכדי שליחת איום", וכי איום זה מופנה גם כלפי בא-כוח המערערת עצמו. עוד התייחס בא-כוח המערערת בדבריו להתבטאות של בית המשפט, אשר לטענת בא-כוח המערערת נאמרה בתחילת הדיון, ולפיה "בית המשפט פתח את הדיון בהבעת עמדה מה היה מבחינה עובדתית ואני חושב שלא צריך להוסיף". עם זאת, יצוין כבר עתה כי אמירה זו לא קיבלה ביטוי בפרוטוקול הדיון. 4. לאחר שבאי-כוח המפרק והמשיב 2 (כונס הנכסים הרשמי) התנגדו לבקשה, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות על אתר תוך סקירת השתלשלות העניינים בהליך, שבמסגרתה ציין כי כאשר זימן את הצדדים לדיון ביום 28.2.2017 "[הבהיר] להם שטיוטת פסק הדין כתובה". בית המשפט קבע כי אין בדבריו של המפרק בדבר זימון המותב להעיד, כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים, והוסיף כי אינו חש מאוים מהתבטאות זו הגם ש"טוב היה אם אמירה זו לא היתה נאמרת". עוד ציין בית המשפט: "עסקינן בבקשה שהמענה לה יהיה מענה משפטי. אכן נכון שכשנכנסתי לאולם, ניסיתי לומר שלמיטב זיכרוני, הסכום של 11,000,000 ₪ היה סכום נטו, אך מאחר ונקטעתי, לא ניתנה לי האפשרות לומר שאין לי כל זיכרון לגבי נושא המע"מ." 5. מכאן הערעור דנן, שבו חוזרת המערערת על הטענות שהעלתה בפני בית המשפט קמא וטוענת כי "לא יעלה על הדעת כי השופט היושב בדין, יהיה גם מי שיעיד מזיכרונו, אודות דברים שנאמרו, או לא נאמרו, בבית המשפט, מחוץ לפרוטוקול, מחוץ להסכם הפשרה, ומחוץ לפסק הדין עצמו שניתן על ידי אותו המותב". המערערת מוסיפה ומציינת כי בפתח הדיון מיום 9.12.2020 הבהיר בית המשפט לצדדים "מה היה ומה קרה 'למיטב זכרונו'", אך כי דברים אלו לא תועדו בפרוטוקול, ומוסיפה כי התבטאות המותב לפיה הסכום שנפסק בפסק הדין היה למיטב זכרונו "סכום נטו" מעידה שבית המשפט העניק גושפנקא לטענות המפרק. לשיטת המערערת, בכך גילה בית המשפט כי דעתו בנוגע לטענותיה נעולה, והמותב אף "שם עצמו כעד" בהליך ומסר גרסה עובדתית מיוזמתו. זאת, למרות שעניינו של ההליך הוא בשאלה משפטית, ומבלי שניתנה לצדדים ההזדמנות לחקור את המותב בנוגע לסוגיה זו. נוכח האמור טוענת המערערת כי התבטאויות אלו של המותב מקימות "משוא פנים בכל רובד אפשרי", ולשיטתה אין בעובדה שציין כי אין הוא זוכר אם הסכום שנפסק מהווה סכום נטו אם לאו כדי לשנות ממסקנה זו. בנסיבות אלה טוענת המערערת כי אף מראית פני הצדק מצדיקה את פסילת המותב. 6. המערערת מוסיפה וטוענת כי בפתח הדיון שהתקיים ביום 9.12.2020, פנה המותב אל הצדדים וציין כי ככל שהם סבורים שנפלה טעות בפסק הדין ניתן לבטלו בהסכמה, וכי אז תפורסם טיוטת פסק הדין שנכתבה בטרם הגיעו לפשרה. המערערת סבורה כי דברים אלו, וכן העובדה שהמותב שמר את טיוטת פסק הדין במשך כשלוש שנים וחצי לאחר מתן פסק הדין, מהווה אף היא עילה לפסילתו. לשיטתה, התבטאות זו של המותב מגלה את דעתו בשאלה אם פסק הדין מקורו בטעות, אף שטענה מעין זו לא הועלתה על ידי מי מהצדדים. עוד טוענת המערערת כי אמירה זו לא נועדה אלא "להלך אימים" עליה ולהבהיר לה שאם יבוטל פסק הדין "'תעניש' [השופטת] את המערערת בפסק הדין המלא, שכפי שנרמז למערערת עוד בדיונים הקודמים, יהיה גרוע יותר מהסכם הפשרה". 7. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. תחילה יש להדגיש כי פרוטוקול הדיון מיום 9.12.2020 אינו כולל תיעוד לאמירות שייחסה המערערת לבית המשפט בנוגע ל"הבעת עמדה מה היה מבחינה עובדתית" או ל"איום" כביכול בדבר פרסום פסק הדין שנותר כטיוטה. חרף זאת המערערת לא הגישה בקשה לתיקון הפרוטוקול. על כן, ככל שערעורה מתבסס על אמירותיו הנטענות של המותב בפתח הדיון, לא ניתן להידרש לטענות אלו במסגרת הערעור דנן (ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (20.6.2019)). באשר להתבטאות המותב במסגרת דחיית בקשת הפסלות: כבר נפסק כי התבטאויות של בית המשפט יקימו הצדקה לפסילתו רק במקרים נדירים, כאשר מדובר בהתבטאויות בעלות אופי מובהק ונחרץ שמלמדות על נעילת דעתו (ע"א 4931/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (16.8.2020)). אוסיף כי העובדה שלמותב קיים זיכרון עובדתי כלשהו בעל רלוונטיות לנסיבות ההליך הנדון, אף היא אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו (השוו: ע"א 6457/20 פלונית נ' פלוני (5.11.2020) (להלן: עניין פלונית)). אני סבורה כי המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים את פסילת המותב. כמפורט לעיל, בית המשפט הבהיר בהחלטתו כי ההכרעה בבקשה להנפקת החשבונית תתבסס על נימוקים משפטיים, ואף הוסיף כי אין לו "כל זיכרון לגבי נושא המע"מ". בנסיבות אלו, אינני סבורה כי אמירתו הנוספת של המותב, לפיה "למיטב זכרונ[ו]" היה מדובר בסכום נטו, מעידה על נעילת דעתו או על גיבוש עמדה שממנה לא יוכל להשתחרר בהמשך (השוו: עניין פלונית, פסקה 5; ע"א 3814/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (27.7.2020)). על כן לא שוכנעתי כי הוצגה בענייננו הצדקה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט בשבט התשפ"א (‏1.2.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 20088720_V01.docx עס מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1