מוכלס חמאדן נ. מר עוזי לנדאו-השר לבטחון פנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8870/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8870/02 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' א' לוי העותר: מוכלס חמדאן נ ג ד המשיב: השר לבטחון פנים עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד זכי כמאל בשם המשיב: עו"ד אופירה דגן פסק-דין השופטת ד' ביניש: העותר, צעיר יליד 1975, ביקש להתקבל כלוחם לימ"מ, יחידה מובחרת של משטרת ישראל. פנייתו ליחידה התקבלה במהלך חודש יוני 2002. העותר עבר את רוב שלבי המיון, ואף קיבל הזמנה לקורס ההכשרה, אלא שביום 3.10.02 קיבל העותר הודעה כי הליך מיונו ליחידה הופסק. התברר כי מפקד היחידה הגיע למסקנה כי העותר לא עבר שלב משלבי הבדיקה הבטחונית ונמצא בבדיקה פגם במהימנותו. על החלטת המשיב לא לקבלו ליחידה נסובה עתירה זו. העותר, באמצעות בא-כוחו טען בעתירתו כי ההחלטה שלא לגייסו ליחידה היא שרירותית ונגועה בהפלייה. לטענת בא-כוח המשיב, נכשל העותר בתחקיר הבטחוני בתשובה שהשיב על שאלה, שלא עלתה בקנה אחד עם תשובתו באותו ענין בתחקיר בטחוני קודם שהתברר לפני מספר שנים. במהלך הבדיקות ניתנה לעותר הזדמנות להתמודד עם תחקיר נוסף, הוסברה לו חשיבות התשובה האמינה, אך העותר התכחש לטענה כי בעבר השיב תשובה שונה מזו שניתנה על ידו בבדיקת התאמתו לימ"מ. על רקע זה החליט מפקד הימ"מ שלא לקבל את העותר ליחידתו. במסגרת הדיון בעתירה לצו על תנאי ניסינו להביא את הצדדים לידי הסכמה והפנינו את העותר לבדיקת פוליגרף לענין המחלוקות העובדתיות, כדי שתושלם לאחר מכן בדיקת התאמתו על-פי התחקיר הבטחוני. לפיכך, המלצנו כי תינתן לו הזדמנות נוספת להשלים את הבדיקה שנדרשה. התברר כי נסיון זה לא עלה יפה ומעדיפים אנו להימנע מלפרט את הסיבה לכך. בסופו של יום, עמד מפקד היחידה על דעתו כי אין העותר מתאים ליחידתו. העותר לא השלים עם ההחלטה החדשה והגיש בעקבותיה עתירה מתוקנת וחזר על טענותיו הקשות בדבר היות ההחלטה שרירותית ומפלה. בחנו את טענותיהם של העותר והמשיב, ולא מצאנו עילה להתערב בהחלטת מפקד הימ"מ. המיון ליחידה המובחרת שהעותר מבקש להכשיר עצמו לשרת בה הוא מיון מקצועי שמצוי בסמכותו של מפקד היחידה, הנעזר בחווֹת דעת מקצועיות. מתשובתו של המשיב, כפי שהובאה בכתב, ואף נתמכה בתצהיר של מפקד היחידה, עולה כי העותר נפסל משיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד. המפקד הוא שבחר בעותר מלכתחילה למיון, הכיר בהישגיו במבדקים ומצא לנכון לפסול אותו רק בשלב הבדיקה האמורה הנוגעת לאמינות. אשר על כן, טענותיו של העותר כאילו נפסל בשל מוצאו העדתי חסרות כל בסיס ואחיזה במציאות. העותר אינו היחיד שנפסל מטעמים דומים, על-פי אמות המידה הנהוגות לקבלה ליחידה. ההכרעה בשאלת התאמת מועמד לשירות ביחידה פלונית היא ענין מובהק הנתון לשיקולו של מפקד היחידה, או הגורמים המופקדים על כך במערכת הבטחונית. ככלל, בית המשפט לא יראה להתערב בכגון דא, מלבד לטענה החמורה של הפלייה מן הסוג שהעותר טען לה. בכפוף לטענת ההפלייה, לא עלה בידי העותר להצביע על עילה כלשהי להתערבות בהחלטה. צר לנו כי העותר העלה טענות כה חמורות, אף שאין להן כל בסיס ומקווים אנו שהוא עצמו אינו מאמין עוד כי הופלה בשל שיקולים זרים. מכל מקום, העותר הוא צעיר מוכשר ששירת שירות צבאי ביחידה מובחרת בצה"ל, הינו בעל השכלה גבוהה ואנו מקווים כי עדיין נכונו לו תפקידים שיימצא כי מתאים הוא לשמש בהם. העתירה נדחית. בנסיבות הענין איננו רואים לעשות צו להוצאות. ש ו פ ט ת השופט י' אנגלרד: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ד' ביניש. ניתן היום, י"ב בניסן התשס"ג (14.4.2003). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02088700_N05.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il