מוחמד עווידה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8868/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8868/12 ע"פ 728/13 ע"פ 5599/13 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' עמית המערער בע"פ 8868/12: מוחמד עווידה המערער בע"פ 728/13: אמגד סלהב המערער בע"פ 5599/13: סעיד נידאל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור פלילי 8868/12 על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.10.2012 בתיק ת"פ 11765-01-12 שניתן על ידי כב' השופט ר' כרמל ערעור פלילי 728/13 על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.12.2012 בתיק ת"פ 11765-01-12 שניתן על ידי כב' השופט ר' כרמל ערעור פלילי 5599/13 על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.7.2013 בתיק ת"פ 11765-01-12 שניתן על ידי כב' השופט ר' כרמל בשם המערער בע"פ 8868/12: עו"ד חליל חורי בשם המערער בע"פ 728/13: עו"ד מדחת דיבה בשם המערער בע"פ 5599/13: עו"ד יעקב קמר ועו"ד מירב זמיר בשם המשיבה: עו"ד איתמר גלבפיש בשם שרות המבחן: הגב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' עמית: שלושה ערעורים נפרדים בפנינו, שעניינם המשותף פרשות סחיטה ואיומים שאחת מהן הסתיימה בהצתת משרד עורך דין. 1. כנגד שלושת המערערים שבפנינו וארבעה נאשמים נוספים הוגש בחודש ינואר 2012 כתב אישום הכולל ארבעה אישומים, שלושה מהם רלוונטיים למערער בע"פ 728/13 (להלן: אמג'ד), שני אישומים רלוונטיים למערער בע"פ 5599/13 (להלן: סעיד), ואישום אחד רלוונטי למערער בע"פ 8868/12 (להלן: מוחמד). 2. אפתח באישום השני, הרלוונטי לאמג'ד ולסעיד. אמג'ד היה הבעלים של מתקן לשטיפת מכוניות בשועפט (להלן: המתקן). בחודש אוקטובר 2010 פונה המתקן ונהרס על ידי עיריית ירושלים, מכוח צו הריסה, באשר המתקן פעל ללא היתר וללא האישורים הנדרשים. בסמוך לאחר הריסת המתקן התקשר אמג'ד אל עו"ד ח.ג שייצג אותו בהליכים המשפטיים מול העיריה, ואיים כי יפגע בו אם לא יפצה אותו על הריסת המתקן. אמג'ד ונאשם נוסף בפרשה נפגשו עם עו"ד ח.ג. וטענו בפניו כי נגרם להם נזק של כחצי מיליון ₪. בסמוך לאחר מכן הגיע עו"ד ח.ג. לפגישה שנערכה בביתו של אמג'ד בבית חנינא ובה נכחו אמג'ד, סעיד, שלושה נאשמים נוספים וכן אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה. במהלך הפגישה האשימו הנוכחים את עו"ד ח.ג כי התרשל בטיפולו בצו ההריסה של המתקן, אמג'ד שלף חפץ שנחזה לרימון רסס, הניח אותו לפני עו"ד ח.ג ואמר לו "אני הולך להרוג אותך". שניים מהנאשמים הנוספים ואדם נוסף שנכח בפגישה איימו אף הם על עו"ד ח.ג במילים "אנחנו נפגע בך", "נגרום לך לצאת מירושלים" ואמירות נוספות. כאשר טען עו"ד ח.ג כי עשה את עבודתו, צעק אמג'ד לסעיד "תירה בו, תירה בו", וסעיד שלף אקדח וכיוון אותו אל עו"ד ח.ג, שיצא והסתלק מהבית. בתאריך 23.11.2011 התקשר אמג'ד אל עו"ד ח.ג ואיים עליו "אני הולך לפרק אותך לחתיכות". איומים נוספים הופנו כלפי עו"ד ח.ג. בסמוך לאחר הריסת המתקן. כך, כאשר הגיע עו"ד ח.ג לחנות דגים בבית חנינה, אמג'ד ונאשם נוסף נכנסו לחנות בעקבותיו. אמג'ד איים על עו"ד ח.ג שיפגע בו, סטר לו ודחף אותו, ונאשם נוסף זרק עליו מברג. במועד אחר הגיעו השניים אל משרדו של עו"ד ח.ג בירושלים, אמרו לו שיהרגו אותו וישרפו את משרדו כפי ששרפו את משרדו של עו"ד ר.ע. בסופו של דבר שילם עו"ד ח.ג לאמג'ד סכום של 60,000 ₪. אמג'ד וסעיד הואשמו בגין אישום זה בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיד הורשע בנוסף בעבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין. 3. האישום השלישי בכתב האישום רלוונטי לשלושת המערערים שבפנינו. מעשה בעו"ד ר.ע אשר ייצג את אחיו של אמג'ד בהליך פלילי. אמג'ד סבר כי עו"ד ר.ע כשל בייצוג והחליט כי עליו לפצותו בסכום של 75,000 ₪. עובר ליום 3.11.2010 שידל אמג'ד את סעיד ואת מוחמד להצית את משרדו של עו"ד ר.ע ולסחוט אותו באיומים. ואכן, באותו יום בשעה 22:30 או בסמוך לכך, הגיעו סעיד ומוחמד למשרדו של עו"ד ר.ע בירושלים והציתו את דלת המשרד באמצעות חומר דליק. כתוצאה מההצתה פרצה אש ונשרף כליל חדר שהכיל ציוד משרדי כמו פקסימיליה, מכונת צילום, מחשבים ותיקים, וכן נגרם נזק כבד לחדרים נוספים. בסמוך לאחר מכן הגיעו סעיד ומוחמד אל ביתו של עו"ד ר.ע כשהם רכובים על אופנועים וחובשים קסדות, ואמרו לו שאם לא יגמור את הסיפור הם יפגעו בו. בסמוך לאחר מכן העביר עו"ד ר.ע לאמג'ד סכום של כ-100,000 ₪. בגין מעשה זה הורשעו סעיד ומוחמד בעבירה של הצתה לפי סעיף 448 לחוק העונשין ובסחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, ואמג'ד הואשם בשידול להצתה ושידול לסחיטה באיומים לפי הסעיפים הנ"ל בצירוף סעיף 30 לחוק העונשין. 4. האישום הרביעי בכתב האישום רלוונטי לאמג'ד בלבד. על פי אישום זה, אחד הנאשמים הנוספים בכתב האישום בשם נאסר סלהב (להלן: נאסר) פלש לקרקע שבבעלות מ.ח. וניתן כנגדו פסק דין המורה לו לפנות את הקרקע. זמן קצר לאחר שמ.ח מסר לנאסר את פסק הדין, הוא נתקל בנאסר ובאמג'ד. השניים נגשו אליו ולאחר שהלה סירב להצעתם לקנות את הקרקע, איים עליו נאסר באומרו שהם רוצים לקנות את הקרקע בכל מחיר "גם אם יהרגו שמונה אנשים". אמג'ד הורה לנאסר ללכת לרכבו והלה פעל כמצוותו, ולאחר מכן פנה אמג'ד אל מ.ח ואיים עליו בנוסח "יש לך בן ובת, אתה לא מפחד עליהם? אם יפגעו בבת שלך אתה תהייה מבסוט? תשאל מה קרה לג.ס, איך נשרפו לו מכוניות". כחודש וחצי לאחר מכן איים נאסר על חתנו של מ.ח, עו"ד ס.ד, כי העניין לא יסתיים בפינוי של ההוצאה לפועל, כי צפויות למ.ח הפתעות, "והמבין יבין". בגין אישום זה הורשע אמג'ד בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין. 4. כל אחד מהמערערים שבפנינו הודה בנפרד במסגרת הסדר טיעון, ונגזרו עליהם העונשים הבאים: על אמג'ד הושת עונש מאסר בפועל לתקופה של 5.5 שנים בניכוי ימי מעצרו; מאסר מותנה לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים בגין כל עבירת פשע; ופיצוי למתלונן באישום השני בסך 20,000 ₪ ולמתלונן באישום השלישי בסך 30,000 ₪. על סעיד הושת עונש מאסר בפועל לתקופה של 54 חודשים במצטבר לעונש מאסר של 52 חודשים שהוטל עליו בתיק אחר; וכן מאסר מותנה לתקופה של 12 חודשים למשך 3 שנים בגין כל עבירה של פשע. על מוחמד הושת עונש מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים ומאסר מותנה לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים בגין כל עבירה של פשע. על שלושת גזרי הדין הנ"ל נסבים הערעורים שבפנינו. סעיד ערער אף על נקודה מסויימת בהכרעת הדין ועל כך נעמוד בהמשך. ערעורו של אמג'ד (ע"פ 728/13) 5. אמג'ד טען כי בית המשפט החמיר איתו יתר על המידה וסטה מרף הענישה. נטען כי היה על בית המשפט לקחת בחשבון את הודאתו בכתב האישום, הודאה שחסכה מזמנו היקר של בית המשפט, בהתחשב בכך שכתב האישום כלל רשימה של כ-52 עדי תביעה. עוד נטען כי היה על בית המשפט לקחת בחשבון את נסיבות חייו הקשות והעובדה כי החל לעבוד בגיל צעיר כדי לסייע בפרנסת משפחתו. 6. אומר בקצרה כי דין הערעור להדחות. לא רק שבית המשפט לא החמיר בעונשו של אמג'ד, אלא שהעונש שהושת עליו אף עומד על הרף הנמוך, בהתחשב בכך שמדובר בשלושה מעשי סחיטה בהם היה מעורב ובשידול לעבירת הצתה במשרדו של עורך דין. אמג'ד הוא הרוח החיה מאחורי המעשים בהם הורשעו גם סעיד ומוחמד, ובעברו שש הרשעות קודמות בעבירות רכוש וסמים. מתסקיר שרות המבחן עולה, כי אמג'ד הוא בעל דפוסים עבריינים הנוטה לפתור בעיות בדרכים כוחניות ואלימות, ולא כי גיבש דפוס של סחיטה באיומים, וכי עלה בידו להפחיד את המתלוננים כדי כך שהעבירו לו סכומי כסף נכבדים. אין צורך להכביר מילים על העבירה של סחיטה באיומים, אשר נוגדת את הסדר החברתי ומשרה בציבור אוירה של כל דאלים גבר. בתי המשפט מחמירים בענישה בעבירה זו, הן על מנת לחזק את ידי המתלוננים, הן על מנת להרתיע (ע"פ 9489/06, 9553/06, 9577/06 אבו עסא נ' מדינת ישראל (25.10.2007) והן "כדי להפגין ולקדם את שאט הנפש אותה מגלה חברה מתוקנת כלפי עבירה זו" (ע"פ 3317/13 אל אעסם נ' מדינת ישראל (18.7.2013)). אוסיף ואומר, כי העובדה ששניים מהנמענים של מעשי הסחיטה והאיומים היו עורכי דין, מוסיפה מימד נוסף של חומרה לעבירה זו, החמורה כשלעצמה. עורכי הדין הם חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט ואינטרס הציבור הוא, כי יתאפשר להם לפעול ללא מורא וללא פחד כשהם משוחררים מלחצים חיצוניים. איומים ואלימות כלפי עורכי דין הם בגדר חציית קו אדום, שחברה החרדה לשלטון החוק אינה יכולה ואינה צריכה לעבור על כך לסדר היום (השוו רע"פ 1013/12 אבו עצב נ' מדינת ישראל (6.3.2013). שומה על בית המשפט להגן על עורך הדין, אשר מוצא עצמו לעיתים "חשוף בצריח" לאיומים והתנכלויות אם מצד לקוחותיו ואם מצד לקוחות הצד שכנגד, ויש לגדוע עבירות אלימות וסחיטה המופנות כנגד עורכי דין עקב ביצוע עבודתם המשפטית, תוך הפגנת מסר של אפס סובלנות. 7. גם על חומרתה של עבירת ההצתה אין צורך להכביר מילים. אמג'ד שלח את סעיד ואת מוחמד להצית את משרדו של עו"ד ר.ע. למשרד נגרם נזק רב, ונראה כי אמג'ד, כמו סעיד ומוחמד שפעלו בשליחותו, אף לא טרחו להתעכב ולהרהר קמעא בנזק הכבד בנפש וברכוש שההצתה יכולה הייתה לגרום. אוי לגפרור שהצית להבה, שסופה ואחריתה מי ישורנה. נוכח הסכנה לגוף ולרכוש הגלומה בעבירת ההצתה, הפסיקה רואה בחומרה עבירה זו, אשר המחוקק קבע לצידה עונש חמור של עד 15 שנות מאסר, ובתי המשפט חזרו והדגישו כי עבירת ההצתה מחייבת בדרך כלל להשית מאסר בפועל של ממש (ראו, לדוגמה, ע"פ 3116/13 קבלאן נ' מדינת ישראל פסקה 9 והאסמכתאות שם (15.10.2013); ע"פ 9266/11 גוזלנד נ' מדינת ישראל והאסמכתאות שם (8.10.2013). כן ראו ע"פ 60/12 עמר נ' מדינת ישראל (7.11.2012), שם הוטל עונש של ארבע שנות מאסר בגין עבירה של הצתת בית עסק בשעות הלילה)). אף לא ניתן להתעלם כי ברקע ההצתה עומדת עבירה של סחיטה באיומים. נראה שעבירת ההצתה הפכה להיות שכיחה יותר ויותר במקומותינו, כאמצעי להעביר מסר של אלימות ואיום. על בתי המשפט לתרום חלקם בביעור התופעה, על מנת "למגר את המסר העברייני האלים העולה מפעולת ההצתה, מסר שיש בו כדי להטיל אימה ופחד ולפגוע בתחושת הביטחון האישי של הציבור" (ע"פ 7045/12 אלטנאי נתנאל נ' מדינת ישראל (13.3.2013). 8. לסיכום, ועל רקע כל אלה, דומה כי העונש שהושת על אמג'ד בגין שלושת האישומים בהם הורשע, הוא אף על הצד הנמוך, לאחר שבית משפט קמא נתן משקל נכבד להודאתו באשמה במסגרת הסדר הטיעון. לכן, איני רואה מקום להתערבותנו בדרך של הקלה נוספת בעונש. ערעורו של מוחמד (ע"פ 8868/12) 9. לטענת מוחמד, בית המשפט החמיר עמו בעונשו בהתחשב ברף הענישה הנוהג בעבירת ההצתה, בהתחשב בכך שביצע את עבירת ההצתה בהיותו כבן 20, ובהתחשב בכך שפעל על פי הוראותיו של אמג'ד. דין הערעור להידחות, וכבר עמדנו לעיל על חומרת עבירת ההצתה. אף בהתחשב בכך שמוחמד נוצל על ידי אמג'ד, אשר שלח אותו לבצע את העבירה, המעשים חמורים ומגלמים מעשה בריונות. מעשה ההצתה בוצע בלב העיר בבניין משרדים ובשכנות למשרדים ולבניינים אחרים. אזכיר כי בנוסף לעבירת ההצתה, הורשע מוחמד גם בעבירה של סחיטה באיומים, לאחר שהצטרף אל סעיד והשניים איימו על עו"ד ר.ע כשהם רכובים על אופנועים וחובשים קסדות. בהיותו "חייל" שפעל על פי פקודתו של אמג'ד, מוחמד שלח ידו בשתי עבירות חמורות, וכפי שנאמר לעיל, העובדה שהנמען של האיומים הוא עורך דין, היא נסיבה נוספת לחומרה. לא למותר לציין, כי גם עברו של מוחמד אינו נקי ולחובתו הרשעה בעבירת רכוש והרשעה בעבירת אלימות מתקופת קטינותו. 10. על רקע כל אלה, העונש שהושת על מוחמד בוודאי שאינו חורג ממתחם הענישה המקובל, כך שאין מקום להתערבותנו בדרך של הקלה בעונש, מעבר להקלה בה זכה עקב הודאתו בהסדר טיעון. ערעורו של סעיד (ע"פ 5599/13) 11. גזר הדין בעניינו של אמג'ד ניתן ביום 17.12.2012 וגזר הדין בעניינו של מוחמד ניתן ביום 25.10.2012. סעיד, שהיה כלוא באותה עת בשל עונש שהושת עליו בתיק אחר, היה המערער האחרון שהגיע להסדר טיעון וגזר הדין בעניינו ניתן ביום 9.7.2013. סעיד הרחיב בערעורו וטען בתחילה גם במישור הכרעת הדין, אך בדיון בפנינו חזר ממרבית טענותיו במישור זה, למעט נקודה אחת. לשיטתו של סעיד, שליפת האקדח במהלך הפגישה עם עו"ד ח.ג. כמתואר באישום השני אינה מגעת כדי סחיטה באיומים. אומר בקצרה כי אין ממש בטענה זו. שליפת אקדח, במהלך פגישה בה נוכחים מספר אנשים המאיימים על עו"ד ח.ג, כאשר מה שנחזה כרימון רסס אף נשלף ומונח בפניו, אינה יכולה להתפרש אלא כחלק ממעשי הסחיטה באיומים במהלך אותה פגישה. 12. במישור העונש טען סעיד כי היה על בית המשפט לנכות את ימי מעצרו מהעונש שהושת עליו; כי בית המשפט החמיר בעונשו בהשוואה לעונש שהוטל על אמג'ד, שהוא הרוח החיה באירועים מושא כתב האישום ואשר הורשע גם באישום נוסף; כי היה על בית המשפט להתחשב בעונש המאסר של 52 חודשים שהושת עליו בתיק אחר; וכי על בית המשפט להתחשב בהליך השיקומי המרשים שהוא עובר כיום בין כתלי הכלא. 13. אקדים ואומר כי איני מקבל טענת סעיד, כי היה על בית המשפט לנכות את ימי מעצרו. כנגד סעיד הוגש ביום 25.10.2011 כתב אישום בתיק אחר בגין מספר עבירות, שבמרכזן גניבת רכב ומרדף מסוכן באירוע שהתרחש ביום 13.10.2011. במהלך המרדף נסע סעיד נגד כיוון התנועה בכביש 1 תוך שהוא מתנגש בשני כלי רכב ותוך סיכון חמור לחיי הנוסעים בכביש, ובסיומו התנגש בניידת וניסה להימלט תוך מאבק עם השוטרים שניסו להשתלט עליו. בתיק זה נדון סעיד ביום 1.11.2012 למאסר של 48 חודשים והופעל כנגדו עונש מאסר על תנאי של 7 חודשים, ארבעה מהם במצטבר, כך שסה"כ הושת עליו באותו תיק עונש מאסר של 52 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 13.10.2011. כתב האישום בתיק שבפנינו הוגש בחודש ינואר 2012 שעה שסעיד כבר שהה במעצר בשל התיק האחר. מאחר שימי מעצרו כבר נוכו מעונשו בתיק האחר, הרי שאין מקום ל"כפל מבצעים" ואין לנכות את תקופת מעצרו גם בתיק זה, תקופה אשר חפפה ברובה את תקופת מעצרו בתיק האחר. אציין כי כבר ביום 2.1.2013 חדלה המדינה לבקש הארכת מעצרו של סעיד בתיק שבפנינו, בהיותו כבר אסיר שפוט בתיק האחר, כך שלכל היותר, הוא היה במעמד של עצור בחופף למעמדו כאסיר שפוט למשך כחודשיים ימים (החל מיום 1.11.2012 עת נגזר עליו העונש בתיק האחר ועד ליום 2.1.2013). 14. במצב הדברים הרגיל איני סבור כי היה מקום להקל בעונשו של סעיד, וכבר עמדנו לעיל על החומרה היתרה שיש לייחס לעבירות הסחיטה באיומים וההצתה. לכך יש להוסיף כי לסעיד עבר פלילי הכולל מספר הרשעות, בין היתר בעבירות רכוש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בגינן נדון בעבר למאסר בפועל. הפער בענישה בין סעיד לבין אמג'ד, אשר מסתכם ב-12 חודשים בלבד, אכן אינו משקף את העובדה שאמג'ד היה הרוח החיה בשני האירועים בהם הורשע סעיד, כי לאמג'ד היה האינטרס הכספי באותם מעשים וכי אמג'ד הורשע בעבירה נוספת. בהתחשב בכך שסעיד פעל כ"חייל" של אמג'ד, גם המדינה הסכימה כי פער הענישה בין השניים אמור היה להיות גדול יותר. לדידי, הפער צריך היה לבוא לידי ביטוי בדרך של החמרה בעונשו של אמג'ד, אולם, משהושת על אמג'ד מאסר של 66 חודשים, אני סבור כי ניתן לקחת בחשבון את פער הענישה הראוי בינו לבין סעיד. 15. כאמור, בתיק האחר נדון סעיד ל-52 חודשי מאסר בפועל ובתיק שבפנינו נדון ל-54 חודשי מאסר בפועל, סה"כ – 106 חודשי מאסר שהם כמעט תשע שנות מאסר. מתסקירי שירות המבחן שהוגשו לבית משפט קמא בעניין סעיד, עלתה תמונה עגומה כמי שניהל אורח חיים בשולי החברה, ובעל דפוסים עברייניים והתנהלות אימפולסיבית, כוחנית ואלימה. לאור זאת, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה לגביו. סעיד ביצע נסיון אובדני עם תחילת מאסרו, ועל רקע זה הוגדר כאסיר בהשגחה. אך בהמשך, חל שינוי של ממש בהתנהלותו וכיום מצבו הנפשי יציב. סעיד שלא ידע קרוא וכתוב בעברית, החל ללמוד במסגרת מאסרו והגיע להישגים יפים, כדי כך שמרכז החינוך ביס"ר השרון פרסם את הדברים תחת הכותרת "סיפור ההצלחה של נידאל". כפי שעולה מהחומר שהונח בפנינו, סעיד התקדם ברכישת מיומנות השפה העברית וגילה גם קליטה מצוינת בתחום המחשבים והמתמטיקה. הוא השתלב היטב גם במסגרת החינוך החברתי-קהילתי, והוא יוצר אוירה נעימה בכיתה ובמרכז החינוך, ועוסק בשמירת הניקיון וטיפוח המרכז על חשבון זמנו. כפי שנכתב, סעיד הוא בגדר סיפור הצלחה בין כתלי הכלא, ומתסקיר מעודכן של שירות המבחן עולה כי הוא מגלה מוטיביציה להמשיך בהליך הטיפולי וכי השתלב בקבוצת שליטה בכעסים. בהתחשב בתקופת המאסר הארוכה של כתשע שנים שבפניו, אני סבור כי יש מקום להפחתת מה בעונשו של סעיד, באופן שיביא לידי ביטוי הן את הפער בענישה שהיה ראוי להציב מלכתחילה בינו לבין אמג'ד והן את השינוי הממשי שחל בהתנהגותו בין כתלי הכלא, כך שעונשו יופחת ב-14 חודשים ויעמוד על 40 חודשים במקום 54 חודשים שהושתו עליו בתיק שבפנינו. 16. סוף דבר – אשר על כן אנו דוחים את ערעוריהם של אמג'ד ושל מוחמד (ע"פ 728/13 וע"פ 8868/12) ומקבלים חלקית את ערעורו של סעיד (ע"פ 5599/13) באופן שעונש המאסר בפועל שהושת עליו יעמוד על 40 חודשים. יתר חלקי גזר הדין יישארו על כנם. ניתן היום, י"ז בכסלו התשע"ד (20.11.2013). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12088680_E04.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il