פלוני נ. פלוני

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 8866/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. פלונית 2. פלונית ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בפתח-תקווה מיום 22.11.2022 בת"א 18683-06-21 אשר ניתנה על ידי השופט נ' שטרנליכט; תגובה מטעם המשיבות מיום 1.3.2023 בשם המערער: עו"ד אמיר לנטון בשם המשיבות: עו"ד רוברט ליכט פטר; עו"ד כפיר ויטמן פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בפתח תקווה (השופט נ' שטרנליכט) מיום 22.11.2022 בת"א 18683-06-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בהליך. המערער והמשיבה 1 הם בני זוג לשעבר. המשיבה 2 היא עמותה המסייעת לנשים מסורבות גט ועגונות, אשר ייצגה את המשיבה 1 בתביעת גירושין שהגישה נגד המערער. בחודש יוני 2021 הגיש המערער תביעת לשון הרע נגד המשיבות בעקבות פרסומים שהעלו לרשת ומהם עולה, לטענת המערער, כי המשיבה 1 היא עגונה והמערער הוא סרבן גט. עוד טען המערער, בין היתר, כי המשיבה 1 מסרה לבית הספר שבו לומדים ילדיהם מידע כוזב שלפיו קיים צו הרחקה תקף בעניינו של המערער. בתגובה טענו המשיבות, בין היתר, כי המערער סירב בעבר ליתן גט למשיבה 1, והתנה למשך תקופה את מתן הגט בסיום הליך רכושי המתנהל בעניינם בבית המשפט לענייני משפחה. בהליך התקיימו שתי ישיבות קדם משפט בחודשים פברואר ויולי 2022, ובהמשך הגישה המשיבה 1 מסמכים מתוך הליכים שהתנהלו בינה ובין המערער בבית דין רבני אזורי ובבית הדין הרבני הגדול. כפי העולה מפרוטוקול קדם המשפט השלישי – אשר התקיים ביום 22.11.2022 – בפתח הדיון התקיים שיח שלא לפרוטוקול, ולאחר הפסקה ביקש בא-כוח המערער כי המותב יפסול את עצמו, בטענה כי המותב "הכריע בתיק זה מכבר". לטענת בא-כוח המערער, במהלך הדיונים שהתקיימו בהליך ניסה המותב "פעם אחר פעם להניא את [המערער] מלהמשיך בתביעתו, לרבות עוד לפני שהגיע חומר מבית [ה]דין הרבני", ואף "ממש גער ב[מערער] שיצא וייסוג מתביעתו". כל זאת, כך נטען, תוך התעלמות מטענות המערער וממסמכים שהוגשו בהליך. באי-כוח המשיבות התנגדו לבקשה והמותב דחה את בקשת הפסלות על אתר בציינו כי טענת הפסלות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה. כמו כן, המותב הפנה למראי-מקום ספציפיים בפרוטוקול הדיונים בבית הדין הרבני, והסביר שמ"עיון קל" בפרוטוקול הדיונים עולה "כי אכן [המערער] עיכב את מתן הגט [למשיבה 1], וניסה לתלות את מתן הגט בהסדרת המחלוקות הרכושיות שבינו לבין [המשיבה 1]". המותב הוסיף ופירט ש"במובאות אלה נכתב כי מי ששימש שם כב"כ [המערער] הודיע נחרצות לבית הדין, כי מתן הגט [למשיבה 1] מותנה בהסדרת המחלוקות הרכושיות שלהם" – וכל זאת, כך הוסבר, "בשעה שבית הדין הרבני מציע [למערער] שלא לעכב את מתן הגט ולהותיר את בירור המחלוקות הרכושיות להמשך". עוד ציין המותב בהחלטתו: "כל שנאמר על ידי בדיון היום, כי אמנם הדרך לבירור התביעה פתוחה בפני [המערער], אך לנוכח הדברים המפורשים שבפרוטוקול הדיון שבבית הדין הרבני, טוב יעשה אם ישקול היטב את המשך עמידתו על התביעה בתיק זה." המותב קבע כי העלאת הצעה בפני הצדדים על סמך החומר שהיה בפניו "באותה עת" אינה מקימה עילת פסלות, וכי בית המשפט מוסמך ואף מחויב להעלות הצעות כאמור על מנת "לחסוך את עינוי הדין משני הצדדים". לפיכך הורה המותב על דחיית הבקשה לפסילתו, וחייב את המערער בשכר טרחת באי-כוח המשיבות בסך 750 ש"ח לכל אחת. בהמשך הדיון ביקש בא-כוח המערער לעכב את ניהול ההליך עד להכרעה בערעור שיוגש על החלטת הפסלות, ובתוך כך ציין, בין היתר: "אני מביע את הסלידה והזעזוע מהסגנון, אף אחד לא מהלך אימים, יש הליך ואנו מקיימים אותו. אני מבקש למחות על כך שבית המשפט אמר לי פה לפני שיצאנו שבחוץ אפשר להגיד אמת, ופה לא צריך להגיד אמת. אני מבקש שזה ירשם". אולם, המותב דחה את בקשת העיכוב והדיון המשיך להתנהל כסדרו. בהמשך הדיון נעתר המותב לבקשת המשיבות לחיוב המערער בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהן, ובהתייחסו לסיכויי ההליך ציין המותב שעיון בפרוטוקול הדיונים מבית הדין הרבני מלמד על "סיכויים לא גבוהים לקבלת התביעה", שכן עולה מהם כי בא-כוח המערער דאז "חוזר ואומר כל העת כי [המערער] אינו מוכן לתת גט [למשיבה 1] ותולה זאת בהסדרת המחלוקות הרכושיות שביניהם. הדברים תומכים בטענת [המשיבה 1], ולפיה אכן עוגנה על ידי [המערער], שסירב לתת לה גט". בהחלטתי מיום 27.12.2022 נדחתה בקשת המערער לעכב את ביצוע ההחלטה בעניין הפקדת הערובה, וזאת מחמת השיהוי המובהק שבו הוגשה. בקשה לעיון חוזר שהגיש המערער נדחתה אף היא בהחלטתי מיום 28.12.2022. בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על ההחלטה בעניין הפקדת הערובה עודנה תלויה ועומדת (רע"א 62992-01-23). בערעורו עומד המערער על הטענה שהמותב הביע עמדה נחרצת לגבי גורל ההליך, ולשיטתו, בחירת המותב לקיים חלק מהדיון מחוץ לפרוטוקול נעשתה "משיקוליו הוא בלבד, תוך תחושה לא נוחה (לשון עדינה) שכך נעשה, על מנת לאפשר לשון זו בלא שיהיה ביטוי לדברים בפרוטוקול". לטענת המערער, בפתח הדיון מיום 22.11.2022 פנה המותב לבא-כוחו ו"גער" בו באומרו "איך אתה מהין [...] להתייצב כאן היום בתיק הזה שאין בו סיכוי לתביעה". עוד נטען כי המותב "דחק" בבא-כוח המערער "בשפה בוטה", ואמר לו שייצא מהאולם עם מרשו "ויסביר לו שאין כל סיכוי לתביעה ויחזור לאולם ויסכים לדחייתה". משעמד בא-כוח המערער על טענות מרשו, הוסיף המותב ואמר – כך נטען – כי "כאן באולם לא צריך להגיד אמת וכי מחוץ לאולם שב"כ [המערער] יצא החוצה עם מרשו ובחוץ ידבר עמו ושם יאמר לו אמת שהתיק חסר סיכוי [...] כאן (באולם) אפשר לשקר ואילו בחוץ, מחוץ לאולם עם הלקוח, אי אפשר לשקר". כמו כן נטען כי בישיבות קדם המשפט הקודמות ציין המותב ש"התביעה חסרת בסיס ודחף לסילוק התביעה", אך עמדתו התבררה מעבר לכל ספק במהלך הדיון מיום 22.11.2022. עוד מציין המערער כי בא-כוחו ייצג אותו בקדם המשפט שהתקיים ביולי 2022, אך מאותו מועד ועד לדיון מיום 22.11.2022 ייצג המערער את עצמו – ולשיטתו, המותב הניח שהמערער יגיע לדיון מיום 22.11.2022 כשהוא אינו מיוצג ו"ראה בכך [...] אפשרות נוספת ללחוץ על [המערער]". לטענת המערער, משהתברר כי הסדיר את ייצוגו ניסה המותב "לתקוף ולהיות נחרץ ובוטה עוד יותר" במטרה להביא לדחיית התביעה. המערער מוסיף ומפרט טענות שונות שהעלה בכתב התביעה ואשר מצדיקות, לשיטתו, את קבלתה ואת דחיית טענת המשיבה 1 להגנת "אמת דיברתי". עוד מודגש כי הצדדים הסכימו להגיש לבית המשפט את מלוא החומרים מן התיקים בבתי הדין הרבניים – אך בפועל הגישה המשיבה 1 "מסמכים חסרים [ו]חלקיים" בלבד, ולטענת המערער המסמכים הללו אף מחזקים את עילת התביעה שלו. לעמדת המערער, במהלך הדיון התקיים "מעין 'משפט שדה'" שבגדרו הכריע המותב את גורל ההליך טרם שמיעת העדים והראיות, תוך שהמותב אף מפנה לאסמכתאות מהדיון בבית הדין הרבני. לעמדת המערער, נחרצוּת עמדתו של המותב מקבלת משנה תוקף נוכח האמור בהחלטת הפסלות – שבה נמנע המותב מלציין את דבריו הנחרצים וניסה "לעדן" בדיעבד את העמדה שהביע – וכן נוכח העובדה שבהמשך הדיון נמנע המותב מלשלול שכך התבטא. המערער מוסיף כי במהלך הדיון המותב אמר אמירה נוספת שלא הופיעה בפרוטוקול, ושאל את בא-כוח המערער "מה אתה מהלך עלי אימים על ביהמ"ש?" תוך הבעת חשש שתוגש תלונה בעניינו לנציב תלונות הציבור על השופטים. אמירה זו, כך המערער, מעידה אף היא על חומרת דבריו של המותב ועל הבנתו כי "'נתפס' בקלקלתו". לבסוף מעלה המערער השגות על החלטת המותב שלא לעכב את הדיון בהליך ועל חיובו בהפקדת ערובה, ולגישתו החלטות אלה מעידות אף הן על עמדתו הנחרצת ביחס לתביעה. המשיבות, אשר הגישו תגובה מאוחדת, סבורות כי יש לדחות את הערעור. לטענתן, במהלך הדיון מיום 22.11.2022 הציע המותב למערער "באופן ענייני" לשקול אם הוא עומד על ניהול ההליך, וזאת "מבלי שהביע עמדתו באשר לסיכוי התביעה, במטרה לחסוך עינוי דין לצדדים". מכל מקום טוענות המשיבות כי אילו סבר המערער שפרוטוקול הדיון אינו משקף את שנאמר באולם, היה עליו להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול – "ולא בכדי לא עשה כן המערער" – וכי ככל שהמערער סבור שהיה מקום להגיש מסמכים מסוימים לבית המשפט קמא, היה ביכולתו להגישם בעצמו. לאחר עיון בטענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. תחילה אציין שלא מצאתי מקום להידרש לטענות הנוגעות לאירועים משתי ישיבות קדם המשפט הראשונות, שכן טענות אלו לוקות בשיהוי משמעותי המצדיק את דחייתן מטעם זה בלבד. בעבר נפסק לא אחת שטענת פסלות אינה "נשק סודי" שאותו ניתן לשמור ולצבור לשעת כושר – וככל שהמערער סבר כי ההתבטאויות של המותב מאותם דיונים מצדיקות את פסילתו, היה עליו להגיש בקשת פסלות בזמן אמת (ראו, למשל: ע"א 3050/22 הוועד לשמירה על בתי הקברות המוסלמים בירושלים נ' עיריית ירושלים, פסקה 10 (2.6.2022)). אף לא מצאתי מקום לדון בהשגות על ההחלטה שלא לעכב את הדיון בהליך ועל ההחלטה בעניין הפקדת הערובה – החלטות שניתנו לאחר ההכרעה בבקשת הפסלות – אך אדגיש כי מדובר בהשגות "ערעוריות" מובהקות שהליכי פסלות אינם האכסניה המתאימה עבורן (ראו והשוו: ע"א 1464/22 בן חיים נ' יעקבי, פסקה 13 (7.3.2022); להלן: עניין בן חיים). באשר לדיון מיום 22.11.2022: בעבר נפסק כי בתרחיש שבו קיים שוני בין הגרסאות העובדתיות של מבקש הפסלות ושל המותב, קמה חזקה כי גרסת המותב היא זו שמתארת נאמנה את השתלשלות העניינים, והנטל הנדרש לסתירת חזקה זו הוא כבד (ע"א 3374/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (30.6.2022); עניין בן חיים, בפסקה 12). בענייננו, אין חולק שבמהלך הדיון מיום 22.11.2022 התקיים שיח מחוץ לפרוטוקול, לאחר שהמותב עיין במסמכים שהגישה המשיבה. בבקשת הפסלות טען בא-כוח המערער כי המותב ניסה "להניא" את מרשו מלעמוד על ההליך ו"גער" בו שייסוג מתביעתו; ובכתב הערעור העלה המערער טענה נוספת לפיה המותב אמר לבא-כוחו "איך אתה מהין [...] להתייצב כאן היום בתיק הזה שאין בו סיכוי לתביעה", וחזר מספר פעמים על אמירות לפיהן התביעה חסרת-סיכוי. להבדיל, המותב הבהיר ש"כל שנאמר על יד[ו]" היה כי נוכח "הדברים המפורשים" שתועדו בפרוטוקול הדיון מבית הדין הרבני, טוב יעשה המערער אם ישקול את עמידתו על ההליך. המשיבות טוענות אף הן שהמותב הציע למערער לשקול את עמידתו על ניהול התביעה, אך זאת "מבלי שהביע עמדתו באשר לסיכוי התביעה". אם כן, אין חולק שהמותב הביע את התרשמותו מן המסמכים שהוגשו לעיונו והציע למערער לחזור בו מתביעתו. אולם, לא שוכנעתי כי עלה בידי המערער להרים את הנטל הכבד שנדרש כדי להוכיח שהמותב הביע עמדה נחרצת ומוחלטת בנוגע לסיכויי התביעה. זאת, בשים לב למכלול נסיבות העניין, ובפרט לעובדה שבקשת הפסלות התמקדה בטענה כי המותב "גער" במערער וניסה "להניא" אותו מההליך – בעוד שהאמירות הנטענות לפיהן התביעה חסרת סיכוי הובאו לראשונה בכתב הערעור מבלי שניתנה למותב הזדמנות להתייחס אליהן במסגרת החלטת הפסלות. בפסיקה הובהר שמותב היושב לדין רשאי להביע, בזהירות המתבקשת, את התרשמותו ביחס לסיכויי ההליך, וכן להעלות הצעות בפני הצדדים או להציע למי מהם לחזור בו מן ההליך (ראו, למשל: ע"א 7545/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (13.12.2022)). התבטאויות שכאלו לא תקמנה עילת פסלות אלא במקרים חריגים, כאשר ניכר שדעת המותב "ננעלה" ביחס להליך או לטענות הצדדים (ע"א 8162/21 מאפיית האחים יחזקאל בע"מ נ' אלוף השניצל בע"מ, פסקה 10 (5.12.2021)). בנסיבות העניין לא שוכנעתי בקיומו של חשש ממשי למשוא פנים עקב הצעת המותב שהמערער ישקול את המשך ניהול ההליך. כאמור, ההליך מצוי בשלב מקדמי, טרם שמיעת הוכחות. מהחלטת הפסלות ומפרוטוקול הדיון מיום 22.11.2022 עולה כי דברי המותב נאמרו על רקע החומרים מבית הדין הרבני אשר הוגשו באותו השלב – ולא מצאתי שיש בהם כדי ללמד על גיבוש דעה נחרצת וצופה פני-עתיד מצד המותב, אשר לא תשתנה גם אם יוגשו לו ראיות וחומרים נוספים (השוו: ע"א 95/23 ואכים נ' מדינת ישראל רשות המסים פקיד שומה חיפה, פסקאות 11-10 (19.2.2023); ע"א 8322/22 פלונית נ' פלונית, פסקאות 15-14 (5.2.2023)). בהקשר זה לא למותר להזכיר כי המערער עצמו טען שטרם הוגשו מלוא החומרים מן ההליכים בבית הדין הרבני. באשר להתבטאויות הנוספות שמייחס המערער למותב: כפי שנפסק, הבעת ביקורת על בעל דין או בא-כוחו אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות, ולא כל התבטאות לא מוצלחת של שופט מצדיקה מניה וביה את פסילתו (ע"א 1192/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (5.5.2021)). כאמור, המערער טוען שהמותב אמר לבא-כוחו ש"כאן באולם לא צריך להגיד אמת" וכי "מחוץ לאולם עם הלקוח, אי אפשר לשקר", וכן שאל את בא-כוחו "מה אתה מהלך עלי אימים על ביהמ"ש?". מכך מסיק המערער שהמותב התייחס לבא-כוחו כאל שקרן והבין את חומרת התבטאויותיו. אף אם אקבל את הטענה שדברים ברוח זו נאמרו במהלך הדיון – אני סבורה שהמערער מנסה לקרוא באמירות הנטענות הללו את שאין בהן, ולא שוכנעתי כי יש בהן כדי להעיד על "נעילת" דעתו של המותב ביחס למערער או לאיזו מן הטענות שהעלה (השוו: ע"א 264/23 פלוני נ' פלונית, פסקאות 8 ו-15 (31.1.2023); ע"פ 160/21 גבאי נ' מדינת ישראל - אגף המכס, פסקה 7 (21.1.2021)). לבסוף ובשולי הדברים, אציין כי מפרוטוקול הדיון מיום 22.11.2022 ומטענות הצדדים לא ברור אם השיח שמחוץ לפרוטוקול התקיים בהסכמתם, אם לאו. ככל שניתנה הסכמה כזו, תיעודה בפרוטוקול היה עשוי לייתר חלק מהטענות שהועלו בערעור הפסלות (השוו: ע"א 1034/22 רפאלי נ' ניב, פסקה 9 (27.3.2022); ע"א 7528/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (17.11.2022)). עם זאת, ולמען הסר ספק יודגש כי אין בכך כדי להצדיק את הלשון הבוטה שבה הוצגו חלק מהטענות בכתב הערעור – ובפרט הטענות חסרות-הבסיס בנוגע למניעיו של המותב – ומוטב היה אילו טענות אלה לא היו מועלות כלל. מן הטעמים שפורטו, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבות בסך 1,000 ש"ח לכל אחת. ניתן היום, ‏י"ד באדר התשפ"ג (‏7.3.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 22088660_V09.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1