ע"פ 8864-15
טרם נותח
ולרי גורליק נ. מדינת ישראל
סוג הליך
ערעור פלילי (ע"פ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"פ 8864/15
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 8864/15
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
ולרי גורליק
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 12.11.2015 בת"פ 16372-09-13 שניתן על ידי כבוד השופטת ט' חיימוביץ
תאריך הישיבה:
י"ח בשבט התשע"ו
(28.1.2016)
בשם המערער:
עו"ד יגאל (איגור) בלפור
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים:
עו"ד אייל כהן
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופטת א' חיות:
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ט' חיימוביץ) מיום 12.11.2015 בת"פ 16372-09-1, אשר גזר על המערער 11 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של נסיון שוד.
1. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה המערער, ביום 24.1.2013 הגיע צוות של חברת "ברינקס" לסניף בנק הפועלים ברחוב הרצל באשקלון על מנת להטעין כסף במכשיר הכספומט. לאחר ששניים מחברי הצוות (להלן: המאבטחים) יצאו מהרכב המשורין, הגיח המערער כשהוא לבוש בגדים כהים, חובש כובע, עוטה כפפות ומרכיב משקפי שמש, וחטף מידי אחד המאבטחים תיק שנשא ובו המזומנים והחל במנוסה. המאבטחים דלקו אחר המערער והצליחו להפילו ארצה אך הוא התרומם ותקף אחד מהם באגרופים. במהלך המאבק ירו המאבטחים באוויר לאות אזהרה אך המערער לא נרתע מהירי וניסה להוציא מכיסו מהלום (שוקר חשמלי) שבו הצטייד. המאבטחים, אשר סברו כי המערער מנסה לשלוף אקדח, ירו בו בבטנו ולמרות זאת המערער המשיך להיאבק בהם ולפיכך ירו בו המאבטחים פעם נוספת והוא פונה לבית החולים במצב קשה. כתוצאה מהמאבק במערער נגרמו גם לאחד מהמאבטחים חבלות והוא נזקק לטיפול רפואי.
2. בתסקיר של שירות המבחן שהוגש בעניינו של המערער צוין כי הוא נעדר עבר פלילי, שירת שירות צבאי מלא כלוחם ותפקד באופן נורמטיבי עד לביצוע העבירה בה הורשע בהליך דנן. כמו כן צוין בתסקיר כי לדברי המערער הוא ביצע את העבירה לאחר שנקלע לחובות כספיים. שירות המבחן התרשם כי המערער מכיר בעובדה שעבר על החוק אך מבטא יכולת נמוכה לקחת אחריות על בחירותיו ולהכיר בהשלכות שלהן על אחרים. כמו כן התרשם שירות המבחן כי נוכח מאפייניו האישיותיים של המערער קיים סיכון לביצוע עבירות נוספות מצדו. עם זאת, העריך שירות המבחן כי ניתן להפחית את מסוכנותו של המערער על ידי שילובו בהליך טיפולי וציין כי המערער הביע נכונות להשתלב בהליך כזה וכי יש ביכולתו להיתרם ממנו. לפיכך, המליץ שירות המבחן לגזור על המערער עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ולשלבו בהליך טיפולי.
3. בגזר דינו עמד בית המשפט קמא על חומרת מעשיו של המערער ועל הפגיעה שהסב לביטחון הציבור ולסדר הציבורי. כנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ציין בית המשפט את המאבק שניהל המערער במאבטחים אשר הוביל לפציעתו של אחד מהם ולפציעתו של המערער עצמו, את העובדה שהמערער החזיק בכליו מהלום ואת העובדה שהתיק אותו חטף החיל מאות אלפי שקלים. בהתחשב בנסיבות האמורות ונוכח רף הענישה הנוהג במקרים דומים, קבע בית המשפט קמא כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 24 ל- 11 חודשי מאסר בפועל. כנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ציין בית המשפט את עברו הנקי של המערער, נסיבותיו האישיות, את הפציעה הקשה שספג במהלך ביצוע העבירה, ואת הודאתו. בית המשפט קמא קבע כי בהתחשב במכלול הנסיבות הללו יש לגזור על המערער עונש בתחתית המתחם שקבע והטיל עליו, כאמור, 11 חודשי מאסר בפועל. כמו כן גזר בית המשפט קמא על המערער חצי שנת מאסר על תנאי ותשלום פיצוי למאבטח שנחבל במאבק עמו.
4. המערער הגיש ערעור על גזר דינו של בית המשפט קמא בו הוא עותר להמיר את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו במאסר על תנאי או בעבודות שירות. לטענת המערער מתחם העונש שקבע בית המשפט קמא מחמיר מידי והוא סבור כי יש להתערב בו. לטענתו, הוא פעל באופן לא מתוחכם ומתוך ייאוש והיעדר שיקול דעת ואין מדובר במעשה מתוכנן ומחושב. על כן לטענתו היה על בית המשפט לקבוע מתחם עונש דומה לזה שנקבע בעבירות שוד שלא התאפיינו באלימות חמורה ונעשו ללא תכנון מוקדם. עוד טוען המערער כי בקביעת מתחם העונש היה על בית המשפט קמא להתחשב בפציעה הקשה שנגרמה לו ובתהליך השיקום הקשה שנאלץ לעבור ובכך שמלכתחילה סיכוייו להצליח לבצע את זממו היו נמוכים ביותר. לחלופין טוען המערער כי נוכח נסיבותיו האישיות, פציעתו הקשה, תפקודו התקין, עברו הנקי, הודאתו במעשים, ונכונותו להשתלב בהליך טיפולי כהמלצת שירות המבחן, שגה בית המשפט קמא משלא גזר עליו עונש החורג לקולה מהרף התחתון של מתחם העונש שנקבע. עוד טוען המערער כי העונש שנגזר עליו חמור מעונשי המאסר שנגזרו על נאשמים שהורשעו בביצוע מעשים דומים. לבסוף טוען המערער כי לאחר מתן גזר הדין והשתקמותו מפציעותיו, הוא השתלב במעגל העבודה ועושה מאמצים לשקם את חייו. המערער אף הציג שני מכתבים מאת מעסיקיו המדברים בשבחו.
המדינה טוענת מנגד כי דין הערעור להידחות וכי בית המשפט קמא לא החמיר עמו כלל וכלל בהינתן חומרת מעשיו. המדינה מדגישה בהקשר זה כי המערער תקף את המאבטחים וכתוצאה מהמאבק עמו נגרמו לאחד מהם חבלות, ועוד היא מדגישה כי המערער לא חדל ממעשיו גם לאחר שהמאבטחים ירו באוויר לאות אזהרה ואף לא לאחר שנורה בבטנו, ובאותו שלב הוא אף ניסה להוציא מכיסו מהלום על מנת לתקוף בו את המאבטחים. מכל מקום, כך טוענת המדינה, בית המשפט קמא נתן משקל הולם לפציעתו ולסיכויי שיקומו של המערער והדבר קיבל ביטוי בעונש המתון שנגזר.
5. דין הערעור להידחות.
כידוע אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בעונש שגזרה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים בהם העונש שנגזר סוטה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה במקרים דומים או כאשר נפלה טעות מהותית הגזר הדין (ראו: ע"פ 1233/15 מאג'ד נ' מדינת ישראל, בפסקה 6 (19.1.2016) (להלן: עניין מאג'ד)). המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים אלו. בית משפט זה עמד לא פעם על חומרתה הרבה של עבירת השוד והוא הדין בניסיון לביצוע שוד שסוכל. עבירות אלה מערערות את ביטחון הציבור ומאיימות על הסדר החברתי ועל כן, העונש המוטל עליהן ראוי שיהלום את חומרתן (ראו, למשל: ע"פ 6339/12 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 (21.4.2013) (להלן: עניין פלוני); ע"פ 4125/14 חרב נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 (6.1.2015) (להלן: עניין חרב)). במקרה דנן ארב המערער למאבטחים כשהוא לבוש באופן המיועד למנוע את זיהויו ומצויד במהלום. הטענה כי מעשיו אינם פרי של תכנון מוקדם אין לה על כן מקום. כמו כן אין מקום להשוואה שעורך המערער בינו ובין נאשמים שהעבירות שביצעו לא התאפיינו באלימות חמורה. המערער ניהל מאבק עיקש במאבטחים גם לאחר שנתפס על ידם. הוא תקף אותם באגרופים ואף ניסה לשלוף את המהלום שהיה בכיסו במטרה לנטרלם ולהימלט עם שללו. המערער לא חדל מהמאבק גם לאחר שנורה וכל אלה יש בהם כדי ללמד כי הוא פעל בנחישות רבה ודבק בניסיון השוד לאורך כל האירוע תוך גרימת חבלות של ממש לאחד המאבטחים עד שהוכרע.
בנסיבות אלו, לא מצאנו כי בית המשפט קמא החמיר עם המערער באופן המצדיק את התערבותנו (ראו והשוו: עניין חרב, עניין מאג'ד ועניין פלוני שצוטטו לעיל). אדרבא – אלמלא עברו החיובי ופציעתו הקשה ניתן להניח כי עונשו היה חמור יותר.
6. אכן, השיקול השיקומי עליו עמד שירות המבחן הוא שיקול חשוב, אך לא מצאנו כי מדובר במהלך שיקומי יוצא דופן שעבר המערער במקרה דנן. שירות המבחן התרשם כי המערער מתקשה ליטול אחריות על מעשיו וכי נוכח מאפייני אישיותו קיים סיכון לביצוע עבירות נוספות מצידו. בנסיבות אלה ונוכח חומרת המעשים, מן הראוי הוא שהעונש בו ישא המערער יכלול רכיב של עונש מאסר מאחורי סורג ובריח וכפי שטענה המדינה בצדק, מדובר בענישה מתונה ביותר בנסיבות העניין.
אשר על כן, הערעור נדחה.
המערער יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 8.2.2016 עד השעה 10:00 בבימ"ר דקל, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.
ניתן היום, כ"ד בשבט התשע"ו (3.2.2016).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15088640_V05.doc גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il