טל יגרמן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8863/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8863/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: טל יגרמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ח' כבוב), מיום 22.10.2009, שלא לפסול עצמו מלדון בת.פ. 40213/05 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ח' כבוב) מיום 22.10.2009, שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי 40213/05. 1. לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הוגש כתב אישום נגד המערער ו-8 נאשמים נוספים, המייחס למי מהם, בשנים עשר אישומים שונים, שורה ארוכה של עבירות כלכליות. למערער עצמו מיוחס בכתב האישום המתוקן מספר רב של עבירות גניבה בידי מנהל, לפי סעיף 392 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393 לחוק העונשין, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, לפי סעיף 424 לחוק העונשין, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, וכן עבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. 2. ביום 9.7.2009, באחד מדיוני ההוכחות במשפטו של המערער, הפסיק בית המשפט קמא את חקירתו הנגדית של אחד מעדי התביעה, עו"ד רום ארז, והמערער השיג על כך בפני בית המשפט. בית המשפט קמא קבע כי קטיעת החקירה, במסגרתה הציג המערער לעד מספר רב של שאלות שאינן רלוונטיות לדיון, נבעה מרצונו לנהל את הזמן השיפוטי בצורה היעילה ביותר, ולא מנטייתו לטובת המשיבה, כפי שטען המערער. יוער, כי המערער לא הגיש בקשה לפסילת המותב היושב בדין בעקבות החלטה זו. בהמשך, ביום 22.9.2009, הגיש המערער בקשה להורות למשיבה להודיע אלו עבירות ועובדות הוכיחה במהלך פרשת התביעה ומהי עמדתה ביחס ל"אישומים הכפולים" בהם מואשם המערער. לבקשה זו הגיבה המשיבה, בציינה כי לטעמה כתב האישום המתוקן אינו טעון הבהרה נוספת. ביום 7.10.2009 החליט בית המשפט קמא כי התייחסות בית המשפט לטענות המערער בעניין זה תינתן במסגרת הכרעת הדין. 3. ביום 15.10.2009 הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט קמא, אך לא פירט בה את הטעמים לבקשתו אלא ביקש לקבוע מועד לשמיעת טענותיו. ביום 15.10.2009 החליט בית המשפט כי המערער יפרט את טעמי הבקשה בכתב. ביום 21.10.2009 הגיש המערער את נימוקי בקשתו (להלן: בקשת הפסלות). בבקשת הפסלות חוזר וקובל המערער על הפסקת החקירה הנגדית של עו"ד ארז, וטוען כי בית המשפט ביטא בכך משוא פנים לטובת המשיבה. כן טוען המערער, כי בית המשפט ביטא עמדה זו גם בכך שלא מנע מהמשיבה להעלות טענה בדבר אפשרות להרשיע את המערער על-פי דיני השותפות מבלי לתקן את כתב האישום, ולא הורה למשיבה לפרט בסיום פרשת התביעה את סעיפי האישום שאותם היא סבורה שהוכיחה ביחס למערער. המערער מוסיף וטוען, כי לא ניתנה לו הזדמנות של ממש להעלות טענת "אין להשיב לאשמה" וכי מכלול ההחלטות הנ"ל פגע ביכולתו לנהל את הגנתו כראוי. לבסוף טוען המערער, כי בקשתו מבוססת גם על אירועים נוספים, שכל אחד מהם כשלעצמו לא היווה עילת פסלות, אולם הצטברותם מבססת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים לטובת המשיבה. 4. ביום 22.10.2009 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות (להלן: החלטת הפסלות). בית המשפט קבע ביחס לטענת המערער בדבר הפסקת חקירתו הנגדית של עו"ד ארז, כי התייחס לטענות המערער בעניין זה עוד בישיבה שהתקיימה ביום 9.7.2009, וכי היה על המערער להגיש את בקשתו לפסילת המותב בסמוך לאחר החלטתו באותו דיון. בית המשפט קמא ציין בהחלטתו, כי במהלך ישיבות ההוכחות הרבות שהתקיימו במשפטו של המערער, לא זו בלבד שאפשר לבאי-כוחו לחקור באופן יסודי את העדים מטעם התביעה, אלא חרג ממנהגו ואפשר גם למערער עצמו להציג שאלות לעדים, לאור הקושי של באי-כוחו להקיף בעצמם את מלוא חומר הראיות הרב. כתוצאה מכך, הזמן שהקציב לחקירה נגדית מטעם המערער עלה לאין שיעור על זה שהוקצה לכל בעל דין אחר. בית המשפט קמא הוסיף, כי כל טענותיו של המערער בבקשת הפסלות הועלו כבר על-ידיו וטרם נדונו עניינית, שכן ההכרעה בהן תתבצע במסגרת הכרעת הדין. בית המשפט ציין עוד, כי הגשת הבקשה לאחר קיומן של עשרות רבות של ישיבות הוכחות, מעוררת חשש שמא מדובר בניסיון של המערער למנוע ממשפטו להגיע לסיומו. כן קבע בית המשפט קמא, כי גם לאור ההלכות שקבע בית משפט זה בעניין פסלות שופט, אין תשתית לבקשתו של המערער. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. לטענת המערער, החלטותיו של בית המשפט קמא, לרבות החלטתו בבקשה הפסלות מבלי שהתקיים בה דיון בעל-פה, נוטות לטובת המשיבה ונגד המערער באופן לא ענייני ובמידה שמבססת חשש ממשי למשוא פנים. 5. לאחר שעיינתי בחומר שלפניי, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. טענותיו של המערער מבוססות, רובן ככולן, על החלטותיו הדיוניות של בית המשפט. הלכה היא, כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות. רק במקרים קיצוניים, בהם החלטותיו הדיוניות של בית המשפט פוגעות בזכותו של בעל דין להליך הוגן, כאשר עולה מהנסיבות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצידו של בית המשפט, תקום עילה לפסילתו של המותב הדן בתיק (ע"פ 6288/08 גן הזית אירועים וכנסים בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז (לא פורסם, 23.10.2008); ע"פ 5609/06 בן גביר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.7.2006); ע"פ 10796/05 שליסל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.12.2005); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 176-175, 182 (2006)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. העובדה כי בית המשפט הפסיק את חקירתו הנגדית של אחד העדים, אינה מלמדת כי דעתו ננעלה ביחס למערער. כן נכון הדבר ביחס להחלטותיו הדיוניות הנוספות, בהן קבע כי יכריע בסוגיות שהעלה המערער במסגרת הכרעת הדין. המערער מציין בערעורו כי: "בהליכים פליליים לא ניתן לערער על החלטות ביניים. מטעם זה נדרש למצוא עילה משפטית שתתאים להגשת בקשת פסלות, ולאחריה ערעור פסלות". עמדה זו אין בידי לקבל. ככל שיהיו למערער טענות ביחס להחלטותיו הדיוניות של בית המשפט יוכל הוא בבוא העת, אם ימצא לנכון לאחר הינתן פסק הדין, להעלותן בפני ערכאת הערעור. הליכי פסלות אינם הבמה המתאימה להשמיע טענות מעין אלה, ובוודאי שאין הם מהווים אמצעי לעקוף את הדין בדבר היעדר האפשרות לערער על החלטות ביניים בהליך הפלילי. זאת ועוד. מן האמור בהחלטת הפסלות ומעיון בפרוטוקולים עולה, כי במקרים רבים במהלך הדיון התנהלותו של בית המשפט היטיבה דווקא עם המערער. כך, למשל, אפשר בית המשפט קמא למערער לחקור בעצמו את העדים לאחר סיום חקירתם על-ידי בא-כוחו, וכן הקצה לו זמן רב יותר משהקצה לכל בעל דין אחר לצורך חקירותיו הנגדיות. תחושתו הסובייקטיבית של המערער כי בית המשפט העדיף את עמדת התביעה באופן לא ענייני, אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילה לפסילתו של בית המשפט. על מנת שתקום עילת פסלות על המערער להראות כי מתעורר, בנסיבות העניין, חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 1479/07 נומדר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.3.2007); ע"פ 6947/06 שפי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.11.2006)). במקרה דנן לא הוכח כי דעתו של בית המשפט ננעלה, במובן זה שנפגעה יכולתו לדון באופן חסר פניות בעניינו של המערער. בית המשפט הינו גורם מקצועי, אשר חזקה עליו כי ידון בעניין המובא בפניו ללא משוא פנים. כך בדרך כלל, וכך בנסיבות העניין. על כל אלה יש להוסיף את העובדה, שמשפטו של המערער החל לפני כ-4 שנים, ועד כה התקיימו בו ישיבות הוכחות רבות, מתוכן למעלה מ-40 ישיבות בפני השופט כבוב. העלאת טענות בדבר פגיעה בזכותו לנהל הגנה ראויה בשלב זה של המשפט אכן מעוררת תהיה בדבר היות הטענות ענייניות. אשר על כן, הערעור נדחה. לאור מסקנתי זו, לא מצאתי לאפשר למערער לצרף לערעורו משיבים נוספים. ניתנה היום, ה' בכסלו התש"ע (22.11.2009). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09088630_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il