ע"א 8862-17
טרם נותח
לירז כתר נ. רשת קפה קפה ישראל בע"מ
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
החלטה בתיק ע"א 8862/17
בבית המשפט העליון
ע"א 8862/17
ע"א 8868/17
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערערת בע"א 8862/17:
המערערת בע"א 8868/17:
לירז כתר
אורי דניאל ושות'
נ ג ד
המשיבים בע"א 8862/17:
1. רשת קפה קפה ישראל בע"מ
2. שי עובדיה
המשיבים בע"א 8868/17:
3. רני צים מרכז קניות בע"מ
1. בניטל ייזום והשקעות בבנין בע"מ
2. בנימין דוידוב
3. טל הלל
ערעורים על החלטות בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 12.11.2017 בת.א 1157-05-17 ומיום 13.11.2017 בת.א. 17029-09-17 אשר ניתן על ידי כב' השופט ע' הדר
בשם המערערת בע"א
8862/17 ובע"א 8868/17: עו"ד אורי דניאל
פסק-דין
ערעורים על החלטות בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ע' הדר), מיום 12.11.2017, בת"א 1157-05-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של חברת אורי דניאל ושות', משרד עו"ד, ומיום 13.11.2017, בת"א 17029-09-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של לירז כתר (להלן: חברת דניאל וכתר בהתאמה וביחד: המערערות). הדיון בערעורים אוחד לבקשת המערערים מיום 19.11.2017.
1. עורך הדין אורי דניאל (להלן: עו"ד דניאל) מייצג את משרדו, חברת דניאל, בת"א 1157-05-17 ובא כוחה של התובעת בת"א 17029-09-17 - המערערת בע"א 8862/17. עו"ד דניאל הגיש תלונה נגד השופט ע' הדר בנוגע להתנהלותו בתיק מסוים. ביום 21.6.2017 מצא נציב תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציב) כי התלונה מוצדקת.
במסגרת תביעה שהגישה חברת דניאל נגד לקוחותיה לשעבר בשל חוב שכר טרחה (ת"א 1157-05-17), טען עו"ד דניאל כי השופט ע' הדר אינו מצליח להתעלם או להתגבר על התלונה שהגיש נגדו לנציב וכי בהזדמנות הראשונה שנקרתה לו, במסגרת ת"א 17029-09-17, בו הוא מייצג, "התעמר" בו השופט בכך שסירב לדחות מועד דיון שנקבע ליום 14.1.2018 וביקש לתאם מועדים מוסכמים להקדמת הדיון. משניסיון התיאום לא צלח, התבקש בית המשפט בשנית לדחות את הדיון וקבע ביום 31.10.2017 כי:
"עמידת הצדדים על דחיית הדיון במקום להקדימו, אינה מקובלת בשים לב למועד הדיון. הצדדים יעשו מאמץ נוסף ובמידת הצורך יגישו יומניהם כדי לוודא שיומניהם מלאים בדיונים עד 14.1 בכל שעות יום הדיונים".
חברת דניאל הגישה בקשה לעיון נוסף בהחלטה זו. בהחלטה מיום 2.11.2017 קבע בית המשפט כי חברת דניאל לא כיבדה את החלטתו ועמדה על כך שבית המשפט ידחה את מועד הדיון. בית המשפט הבהיר כי הוא "לא מעונין לחפש במשרד באי כוח כנטען ובאי הכוח לא נדרשו וכמובן לא חייבים כנטען להציג יומנם כנטען". עוד נקבע כי הטענה לפיה לא ניתן להקדים את הדיון אינה סבירה ואינה מקובלת, ועל כן בית המשפט יידרש לבקשה במידה שתוגש בקשה עם מועדים מוקדמים יותר מהמועד שנקבע.
בשל החלטה זו הגיש עו"ד דניאל תלונה נוספת נגד השופט ע' הדר שעודנה תלויה ועומדת. במקביל, הגיש עו"ד דניאל בקשות לפסילת השופט ע' הדר בשני ההליכים מושאי הערעורים דנן, במסגרתן טען כי משמעותה היחידה של הדרישה להצגת היומנים היא כי השופט אינו נותן כל אמון בעו"ד דניאל ומפקפק ביושרו ובמהימנותו, עד כי אינו יכול להמשיך לשבת בדין בהליך בו הוא בעל דין או מייצג בעל דין אחר.
2. בית המשפט דחה את בקשות הפסלות. בהחלטות שנתן קבע השופט ע' הדר כי אין בהגשת תלונות נגדו לנציב כדי לבסס עילת פסלות ואף אין בדחיית הבקשה לדחות מועד דיון כדי להקים עילה כאמור. בית המשפט הוסיף כי בהחלטה קודמת הבהיר כי לא דרש ואינו דורש לעיין ביומנו של עו"ד דניאל. בקשות לעיכוב ההליכים, נדחו. מכאן הערעורים שלפניי.
3. לטענת המערערות, מדובר במקרה חריג וקשה במסגרתו הביע השופט ע' הדר עמדה מקדמית שלילית ביחס לעו"ד דניאל, תוך הטלת דופי חמור בו, ביושרו ובמהימנותו, באופן המקים חשש ממשי כי ינהג במשוא פנים כלפיו וכלפי לקוחותיו, כך שלא יזכו להזדמנות שווה. לטענת המערערות, המשמעות היחידה של הדרישה להצגת היומנים היא כי השופט ע' הדר אינו נותן כל אמון בעו"ד דניאל. לכן, לדעתן, אין השופט יכול להמשיך לשבת בדין בעניינן. המערערות מבקשות לעכב את ההליכים עד להכרעה בערעור.
עו"ד דניאל מצטרף ומוסיף כי הוא סבור שנוכח עמדתו האישית והשלילית של השופט ע' הדר כלפיו, עד כדי דרישתו החריגה והקיצונית להציג לו את יומנו לצורך בדיקה ובחינה, לא יזכה למשפט צדק. לדבריו, התלונות שהגיש הן בעלות גוון אישי ומכוונות נגד התנהלותו של השופט ע' הדר, ומכאן הקושי האינהרנטי של השופט, ככל אדם סביר, להתעלם מן התלונות ולנהוג בו בצורה אובייקטיבית, עניינית וללא משוא פנים.
4. דין הערעור להידחות.
העובדה שעו"ד דניאל הגיש לנציב תלונות נגד השופט ע' הדר אין בה כדי להקים עילת פסלות. זאת, שכן הגשת תלונה כשלעצמה אינה מבססת חשש כלשהו למשוא פנים (ע"א 7393/17 עו"ד יוגב חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ (15.11.2017)). על המבקש לפסול את בית המשפט לבסס חשש ממשי למשוא פנים שמעבר להגשת התלונה, אחרת יהא בכך ליתן בידי בעל דין כלי לפסילת שופט כל אימת שירצה באמצעות הגשת תלונה (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 227-224 (2006), להלן: מרזל). כמו כן, אין בעובדה שבית המשפט סירב לדחות את מועד הדיון כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. כידוע, החלטות דיוניות ובכללן החלטות הנוגעות לקביעת מועדי דיונים, אינן מקיימות עילת פסלות אלא במקרים חריגים, ועל הטוען טענת פסלות להראות כי יש בהחלטה שניתנה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (השוו: ע"א 6478/17 ס.ב ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ (24.9.2017); מרזל, עמודים 178-174). המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים הללו. טענת המערערות כי יש לפסול את בית המשפט נוכח בקשתו מעו"ד דניאל להציג את היומנים גם היא דינה להידחות, בפרט נוכח ההבהרות שניתנו בהקשר זה בהחלטת בית המשפט מיום 2.11.2017.
הערעורים נדחים ועמם הבקשות לעיכוב ההליכים.
משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' בכסלו התשע"ח (27.11.2017).
ה נ ש י א ה
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17088620_V01.doc גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il