פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8858/16

תנו לחיות לחיות נ. משרד החקלאות ופיתוח הכפר

העותרת ביקשה לחייב את משרד החקלאות להשיב לפניותיה בנושא הפרות חוק צער בעלי חיים ולקבוע נוהל למתן מענה לפניות עתידיות.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 11/03/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8858/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה צער בעלי חיים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לחייב את משרד החקלאות להשיב לפניותיה בנושא הפרות חוק צער בעלי חיים ולקבוע נוהל למתן מענה לפניות עתידיות.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8858/16

תנו לחיות לחיות נ. משרד החקלאות ופיתוח הכפר

העותרת ביקשה לחייב את משרד החקלאות להשיב לפניותיה בנושא הפרות חוק צער בעלי חיים ולקבוע נוהל למתן מענה לפניות עתידיות.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, עמותת 'תנו לחיות לחיות', הגישה עתירה נגד משרד החקלאות בטענה כי המשרד אינו משיב לפניותיה בנוגע להפרות חוק צער בעלי חיים. העותרת ביקשה לקבל מענה לפניותיה הפרטניות וכן לקבוע נוהל כללי למתן מענה לפניות עתידיות. במהלך ההליך, הודיע משרד החקלאות כי גיבש נוהל לטיפול בפניות מסוג זה וכי הפניות הפרטניות מטופלות. בעקבות זאת, ביקשה העותרת למחוק את העתירה. בית המשפט הורה על מחיקת העתירה, תוך שהוא מציין כי העתירה תרמה לקידום גיבוש הנוהל, ולכן פסק לטובת העותרת הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח והורה על השבת האגרה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, י' עמית, א' שהם
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • תנו לחיות לחיות

נתבעים

  • משרד החקלאות ופיתוח הכפר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המשיב התעלם מפניות העותרת בנושא הפרות חוק צער בעלי חיים.
  • יש לקבוע נוהל למתן מענה לפניות עתידיות בתוך זמן סביר.
  • הגשת העתירה הייתה מוצדקת וחשפה ליקויים בהתנהלות המשיב.
טיעוני ההגנה
  • הנוהל שגובש הוא יוזמה עצמאית של המשיב שהחלה עוד לפני הגשת העתירה.
  • הסעד הכללי שהתבקש לא תואם את הנוהל שגובש.
  • פניות העותרת טופלו לגופן גם אם לא נמסרה הודעה על כך.
  • העתירה אינה משקפת את מצב העניינים הקיים ביחס לרוב התלונות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העתירה היא שהובילה לגיבוש הנוהל או שמדובר ביוזמה עצמאית של המשיב.
  • האם המשיב התעלם מפניות העותרת או שטיפל בהן כנדרש.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת המשיב על השלמת גיבוש נוהל הטיפול בעבירות של צער בעלי חיים.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

2500
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 8858/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8858/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם העותרת: תנו לחיות לחיות נ ג ד המשיב: משרד החקלאות ופיתוח הכפר עתירה למתן צו על תנאי; בקשה למחיקת העתירה ולהשבת האגרה; בקשה לפסיקת הוצאות בשם העותרת: עו"ד יוסף וולפסון בשם המשיב: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. בעתירתה, הלינה העותרת על התעלמותו של המשיב מפניותיה בעניין הפרות חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994. לצד הסעד הפרטני – מענה לשלוש עשרה פניות שהגישה במהלך השנים 2014-2016 – ביקשה העותרת גם סעד כללי, בדמות מתן מענה לפניות עתידיות "בתוך זמן סביר". ערב הדיון שנקבע בתיק, הודיע המשיב על השלמת גיבוש "נוהל הטיפול בעבירות של צער בעלי חיים" – בו הוסדרה, בין היתר, סוגיית העדכון בנוגע לטיפול בפניות – וציין כי בנוהל זה "יש כדי ליתן מענה לטענותיה הכלליות של העותרת". אשר לסעד הפרטני, הובהר כי פניות העותרת מטופלות, וכי מתקיים בעניינן שיח בין הצדדים. בעקבות הודעה זו, ביקשה העותרת למחוק את העתירה. על פי השקפתה, ספק אם הנוהל החדש מייתר את הסעד הכללי שביקשה, אך די בו כדי ליטול את העוקץ מהמשך הדיון בעניין לאור השינוי המהותי בתשתית העובדתית הרלוונטית. 2. בהתאם להחלטתי מיום 31.12.2017, הגישה העותרת בקשה לפסיקת הוצאות – ובה טענה כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת וחשפה ליקויים מהותיים בהתנהלות המשיב, וכי בעקבות צעד זה פעל המשיב לגיבוש הנוהל הכללי, ולמתן טיפול ומענה בפניותיה הפרטניות. מנגד, המשיב גורס כי הנוהל המדובר כלל לא התבקש כסעד בעתירה, וכי מדובר ביוזמה עצמאית שלו – אשר יצאה לדרכה עוד לפני הגשת העתירה. לפיכך, לדעתו, לא התקיימו המבחנים לפסיקת הוצאות ביחס לסעד הכללי שהתבקש. אשר לסעד הפרטני, המשיב טוען כי חלק הארי של פניות העותרת טופלו לגופן, גם אם לא נמסרה לה הודעה על כך, ומדגיש כי בהתחשב בהיקף הרחב של הפניות המובאות לטיפולו, "העתירה אינה משקפת את מצב העניינים הקיים ביחס לרוב המכריע של התלונות". כך או כך, הוא מבקש לתת משקל למועד סיום ההליך – לפני קיום דיון בתיק. 3. לבקשת העותרת, ומן הטעמים שפורטו, העתירה נמחקת. בהתחשב במכלול הנתונים שהוצגו לעיל – מועדי הפניות הפרטניות שבגינן הוגשה העתירה; מתן טיפול ומענה לפניות אלה בעקבות הגשתה; התרומה המסוימת של העתירה לקידום גיבוש נוהל הטיפול על ידי המשיב, והעדר הזהות בין הסעד הכללי שהתבקש לנוהל זה; ולבסוף, מועד סיום ההליך – המשיב יישא בהוצאות העותרת בסך כולל של 2,500 ₪. האגרה תושב לעותרת בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏כ"ד באדר התשע"ח (‏11.3.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16088580_Z14.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il