שמעון הרוש נ. מדינת ישראל פרקליטות מחוז צפון

פסק-דין בתיק בג"ץ 8858/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8858/07 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ח' מלצר העותר: שמעון הרוש נ ג ד המשיב: מדינת ישראל פרקליטות מחוז צפון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד וייס יגאל בשם המשיבה: עו"ד וייס-בנסקי ליאורה פסק-דין השופטת א' חיות: 1. העותר ואשתו, המצויים בהליכי גירושים, הגישו זה כנגד זו תלונות הדדיות למשטרה בגין אלימות. בעקבות תלונת אשת העותר הוגש נגדו כתב אישום ובעקבותיו חתם העותר על עסקת טיעון לפיה הוטל עליו מעצר על-תנאי וקנס כספי. לעומת זאת התיק המשטרתי שנפתח נגד אשת העותר בעקבות תלונתו נסגר מחוסר ראיות והוא קיבל הודעה על כך ביום 4.6.2006. העותר מיאן להשלים עם סגירת התיק כאמור וביום 20.6.2006 הגיש ערר על החלטה זו לפרקליטות מחוז צפון (המשיבה) וכן פנה לטענתו אל המשיבה ביום 2.7.2007, בעצמו, וביום 31.7.2007, באמצעות בא-כוחו, בדרישה כי תינתן החלטה בערר שהגיש אך לא קיבל כל מענה לפניותיו. לטענת העותר העיכוב בטיפול בעררו גרם לו נזק והוא משפיע על הליכי הגירושים בינו לבין אשתו. עוד טוען העותר כי מדור התביעות במשטרת טבריה נהג איפה ואיפה בהתייחסותו אליו לעומת התייחסותו לאשתו, שכן בעקבות תלונתה הוגש נגדו כתב אישום ואילו לתלונה שהוא הגיש התייחסו בזלזול ובחוסר רצינות. מטעמים אלו ביקש העותר כי נחייב את המשיבה ליתן החלטה בערר שהגיש ללא דיחוי נוסף. 2. בתגובה מקדמית שהגישה המשיבה ביום 26.11.2007 ציינה היא כי הערר שהגיש העותר הגיע למחלקת עררים בפרקליטות המדינה רק לאחרונה וכי ההחלטה עתידה להתקבל בחודש הקרוב. בהודעה מעדכנת מיום 31.12.2007 הודיעה המשיבה כי ביום 27.12.2007 נשלחה לעותר החלטת מנהלת תחום עררים בפרקליטות המדינה על דחיית עררו ולפיכך העתירה התייתרה ויש להורות על מחיקתה. בתגובה ציין העותר כי העתירה אכן התייתרה וכי הוא מסכים למחיקתה, בכפוף לחיוב המשיבה בהוצאות העתירה, לרבות שכר טרחת עורך-דינו. העותר ציין בהקשר זה כי המשיבה קיבלה החלטה בעניינו כתוצאה ישירה מהגשת העתירה, ואילו היתה המשיבה מטפלת בעניינו במועד הוא לא היה נדרש להגישה. כמו כן מדגיש העותר כי המשיבה אינה מכחישה שהערר שהגיש לא טופל במועד מחמת תקלה. המשיבה מצידה טענה כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות להידחות. היא מאשרת כי הערר הוגש ביום 20.6.2006 וכי לא טופל, ככל הנראה, עקב תקלה. אך היא מציינת כי במשך שנה תמימה, אשר במהלכה עמד בא-כוח העותר בקשר שוטף עם התביעה המשטרתית בכל הנוגע להסדר הטיעון שנחתם עימו בתיק הפלילי שהתנהל כנגדו, לא נעשה על ידו דבר כדי לברר מה עלה בגורל הערר שהגיש ופנייתו אליה נערכה רק מקץ אותה שנה. עוד טוענת המשיבה כי אין בידה תיעוד לכך שהעותר שלח אליה מכתב ביום 2.7.2007 אם כי היא מאשרת שפניית בא-כוחו מיום 31.7.2007 נתקבלה ולא נענתה אף זאת מחמת תקלה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי לאחר אותה פניה לא עשה העורר כל נסיון לברר מדוע לא נענה. תחת זאת הזדרז והגיש את העתירה שבכאן ולטענת המשיבה מכתב פניה אחד אין בו משום מיצוי הליכים ראוי. בסופו של דבר, כך מדגישה המשיבה, הערר טופל בתוך פחות משישה חודשים ממועד פנייתו של העותר. לחלופין טוענת המשיבה כי אם יידחו טענותיה מן הראוי להשית עליה סכום הוצאות נמוך, בין היתר נוכח העובדה שעניינו של העותר בא על פתרונו בשלב דיוני מוקדם, נוכח העובדה שמדובר בעתירה קצרה ונוכח העובדה שהעותר לא פירט את הוצאותיו. 3. משבא העותר על סיפוקו, כמבואר לעיל, העתירה התייתרה והיא נמחקת. עם זאת, נוכח העיכוב הניכר שחל במתן ההחלטה בערר שהגיש העותר, עיכוב אשר נבע מתקלות בטיפול אצל המשיבה וכן נוכח העובדה שההחלטה בערר ניתנה רק לאחר הגשת העתירה שבכאן, תישא המשיבה בהוצאות האגרה ששילם העותר ובנוסף לכך תשתתף בשכר טרחת עורך-דינו בסך של 2,500 ש"ח. ניתן היום, כ"ה ניסן, תשס"ח (30.4.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07088580_V07.doc מא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il