הראל חברה לביטוח בע"מ נ. מרב שמאי קינג

החלטה בתיק רע"א 8855/15 בבית המשפט העליון רע"א 8855/15 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: הראל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה: מרב שמאי קינג בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בתיק תצ 017818-04-14 שניתנה ביום 22.11.2015 על ידי כבוד השופטת מיכל נד"ב בשם המבקשת: עו"ד דרור סברנסקי ועו"ד סתיו גרוסמן-גלמן בשם המשיבה: עו"ד דניאלה זיברי הלר ועו"ד אלדד אפרוני פסק דין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת מ' נד"ב) בת"צ 178-04-14 מיום 22.11.2015, בגדרה הורה בית משפט קמא למבקשת (להלן: הראל) לגלות למשיבה מסמכים וחישובים אקטואריים, במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. 1. עניינה של בקשת האישור הוא אי תשלום תגמולי ביטוח למשיבה, בעקבות מחלה בה לקתה, המהווה לטענתה "מקרה ביטוח" על פי פוליסת ביטוח בריאות שרכשה מהראל (להלן: הפוליסה). בעקבות מקרה הביטוח הנטען, פנתה המשיבה להראל, אך תביעתה נדחתה בנימוק שהמחלה בה לקתה מוחרגת במפורש מהפוליסה. המשיבה טענה לנזק בסכום תגמולי הביטוח וכן לנזק השווה לסכום דמי הביטוח החודשיים העודפים ששילמה. במסגרת הליך בקשת האישור עתרה המשיבה בבקשה לגילוי "כל המסמכים האקטואריים והאחרים (טבלאות חישובים וכיוצ"ב) שהיוו את הבסיס לקביעת דמי הפרמיה" בהם הראל חייבה את המשיבה ושאר המבוטחים בפוליסות הבריאות נשוא התובענה. המשיבה טענה כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים להוכחת טענתה כי נגבו פרמיות בשיעור גבוה מהמותר. 2. בית משפט קמא קיבל את בקשת המשיבה. נקבע כי נוכח המחלוקת בין הצדדים לעניין תמחור הפוליסה והשבת הפרמיה העודפת, המסמכים שנתבקשו רלוונטיים לשאלות שבבסיס בקשת האישור. עוד נקבע כי המשיבה הקימה לכאורה תשתית ראייתית לתביעה. לפיכך, הורה בית משפט קמא להראל לגלות למשיבה "את כל המסמכים האקטואריים והאחרים (טבלאות חישובים וכיוצ"ב) שבבסיס קביעת דמי הפרמיה בהם חייבה את המבוטחים בפוליסות הבריאות נשוא התובענה". על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני. 3. לטענת הראל, לא התקיימו התנאים להורות על גילוי מסמכים. ראשית, המסמכים אינם נוגעים לשאלות הרלוונטיות להכרעה, כיוון שאין מחלוקת בין הצדדים בעניין החישובים האקטואריים של הראל. שנית, קביעת בית משפט קמא לפיה קיימת תשתית ראייתית ראשונית אינה מנומקת דיה, והינה שגויה. עוד נטען כי בית משפט קמא לא דן כלל בטענת החיסיון שהעלתה הראל, באשר בסיס התמחור של הפוליסה הינו סוד מסחרי מוגן, בהתאם לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות). מנגד, טענה המשיבה כי תשובת הראל לבקשה לגילוי מסמכים לא נתמכה בתצהיר מטעמה; כי המסמכים רלוונטיים לשאלות שבבסיס המחלוקת שבין הצדדים ויסייעו בהכרעה בבקשת האישור, וכי הועמדה תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה את גילוי המסמכים. באשר לטענת החיסיון מצד הראל, נטען כי מדובר בטענה עובדתית המחייבת הנחת תשתית ראייתית. עם זאת, המשיבה הכירה בכך שהמסמכים המבוקשים הינם סודיים מטבעם, ולכן הסכימה למסור להראל התחייבות חתומה לשמירה על סודיות או למצוא הסדר אחר שיתבקש על מנת לאפשר עיון במסמכים. 4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לבקשה ובכלל הנספחים המצורפים, מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור באופן חלקי. 5. הליך גילוי מסמכים בשלב הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מעוגן כיום בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, הקובעת כלהלן: "(ב) לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה: (1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; (2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק". קיימת פסיקה ענפה בנושא גילוי מסמכים בשלב של אישור בקשה לתובענה ייצוגית (ראו, לדוגמה, ע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס (3.6.2003) (להלן: עניין יפעת); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264 (2005); רע"א 5290/04 שירותי בריאות כללית נ' שויג (6.2.2005); רע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן צבי (21.4.2009). תמצית הפסיקה היא כי הזכות לגילוי ולעיון במסמכים עוד בשלב המקדמי של הבקשה לאישור, נובע מכך שלעיתים המידע הנדרש על מנת לעמוד בתנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית נמצא בידי הנתבע. עם זאת, בהליכים של בקשה לאישור תובענה ייצוגית חלים כללים מצומצמים יחסית של גילוי ועיון בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים רגילים (עניין יפעת בעמ' 519; רע"א 4067/12 קל אוטו תחבורה 1994 בע"מ נ' כהן, פס' 4 (20.8.2012)). על המסמכים להיות רלוונטיים לזירת המחלוקת ולשלב של אישור הבקשה; על הגילוי לעמוד בתנאים ובמגבלות החלות באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים; ועל המבקש להציג תשתית ראייתית ראשונית ממנה ניתן ללמוד כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור התביעה תתקבל. עוד אוסיף ואציין, כי ככלל אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בנוגע להליכי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (ראו, לדוגמה, ע"א 3783/13 אי.די.בי. חברה לפתוח בע"מ נ' שמיע פס' 4 (5.6.2013); רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס בע"מ נ' הבר פס' 6 (27.3.2014). 6. במקרה דנן, נתבקש גילוי ועיון בסוג מסוים של מסמכים, להבדיל ממסמך ספציפי, אך הפסיקה הכירה זה מכבר באפשרות לעתור גם לגילוי סוג מסוים של מסמכים (ראו, לדוגמה, רע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי פס' 5 ; רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור, פס' 11 (1.7.2012)). כפי שעולה מהחלטתו של בית משפט קמא, המבקשים הוכיחו תשתית ראייתית ראשונית לביסוס עילת תביעה, ויש אפשרות כי המסמכים מושא הבקשה לגילוי, יסייעו להם לבסס את בקשתם לאישור התובענה כייצוגית (השוו רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, בפס' 44 (11.4.2013). פסק הדין עסק אף הוא בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת ביטוח בטענה לחיובים החורגים מהכיסוי המובטח בפוליסה, ונקבע כי לגילוי המסמכים האקטואריים "חשיבות קריטית בבחינת התקיימותם של תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית"). 7. עם זאת, לא מצאתי בהחלטתו של בית משפט קמא התייחסות לטענתה של הראל כי יש במסמכים כדי לחשוף סודות מסחריים שלה. להבדיל מחיסיונות אחרים הקיימים "ומרחפים" בחלל המשפט, סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, מאפשר לבית המשפט ליצור חסיון אד-הוק, למקרה ספציפי המובא בפניו, על מנת להגן על סודות מסחריים (והשוו לסעיף 68(ב)(8) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, שעניינו בפומביות הדיון, המאפשר לבית המשפט להורות על קיום דיון בדלתיים סגורות "לשם הגנה על סוד מסחרי"). המדובר בחיסיון סטטוטורי-יחסי, שבית המשפט רשאי להסירו אם השתכנע כי "כי העניין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק". נוכח האפשרות כי יש במסמכים שגילויים נדרש כדי לחשוף סוד מסחרי, מצאתי לנכון להחזיר את הדיון בבקשה לגילוי מסמכים לעיונו של בית משפט קמא, על מנת שייתן דעתו לנושא זה, תוך איזון בין האינטרס של גילוי האמת לבין הפגיעה האפשרית באינטרס המסחרי של הראל (לדיון ב"מקבילית הכוחות" שבין אינטרס הגילוי לאינטרס של סודיות מסחרית ראו, לדוגמה, רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן (8.7.2013). בעשותו כן, בית משפט קמא רשאי כמובן לפעול על פי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולבחון את המסמכים במעמד צד אחד, וכן לבחון אם ניתן להגיע לפתרון יצירתי שיאפשר גם שמירה על האינטרסים שביסוד הערך המוגן (ראו רע"א 6753/14 סופר נ' פרל (20.1.2015)), כגון חתימה על כתב התחייבות לשמירה על סודיות מצד המשיבה, או כל דרך אחרת, כראות עיניו. 8. הערעור אפוא מתקבל חלקית, במובן זה שההחלטה תוחזר לעיון מחדש בבית משפט קמא. נוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ט"ו באדר א' התשע"ו (24.2.2016). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15088550_E03.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il