זקי דבריקו נ. עו"ד שלמה הנדל נאמן לנכסי החייב אפללו שלום

החלטה בתיק רע"א 8855/14 בבית המשפט העליון רע"א 8855/14 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט נ' סולברג המבקש: זקי דבריקו נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שלמה הנדל, נאמן לנכסי החייב אפללו שלום 2. כונס הנכסים הרשמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק פשר 017499-07-11 שניתנה ביום 25.11.2014 על ידי כבוד השופט כ' מוסק בשם המבקש: עו"ד לירן שאולוף בשם המשיב 1: עו"ד יועד אליה בשם המשיב 2: עו"ד אסף קוינט פסק דין השופט י' עמית: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בפש"ר 17499-07-11 (כב' השופט כ' מוסק) מיום 25.11.2014, בגדרה דחה בית המשפט את ערעורו של המבקש על החלטת הנאמן לנכסי החייב, לפיה נדחתה תביעת החוב של המבקש עקב אי הגשתה במועד. 1. הורתה של הבקשה שבפנינו בשנת 2002, עת פתח המבקש תיק הוצאה לפועל, כנגד שלום אפללו (להלן: החייב) בגין חובו למבקש על פי הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. כתשע שנים לאחר מכן פתח החייב בהליכי פשיטת רגל וביום 11.7.2011 ניתן צו כינוס לנכסיו. ביום 10.8.2011 פורסם צו הכינוס בעיתונות וביום 12.9.2011 פורסם ברשומות. כשנה לאחר מכן, ביום 18.10.2012, פורסמה ברשומות הודעה על הכרזת פשיטת רגל של החייב. 2. המבקש, אשר לטענתו לא היה מודע עד אותה עת להליכי פשיטת הרגל ולצו הכינוס, הגיש ביום 30.10.2012 תביעת חוב על סך 1,621,427 ₪ בצירוף בקשה להארכת מועד. ביום 21.10.2013 ניתנה החלטת הנאמן, לפיה נדחתה הבקשה להארכת מועד, בין היתר מפני שגובה תביעת החוב מחייב את הנאמן "לעמוד על המשמר" ולדקדק במועדים הקבועים בדין להגשת התביעה. המבקש ערער על החלטת הנאמן לבית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את ערעורו לאור סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), הקובע כי תביעת חוב תוגש תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. בית משפט קמא קבע כי הגשת תביעת חוב במועד הינה עניין מהותי ולא פרוצדורלי גרידא, וכי הפרסום ברשומות יוצר ידיעה קונסטרוקטיבית של כלל הנושים אודות צו הכינוס. עוד נקבע כי העובדה שהחייב או הנאמן לא הודיעו לנושים שנזכרו בדו"ח מצב העסקים אודות הליכי פשיטת הרגל, אינה פוטרת את המבקש מהגשת תביעת חוב במועד הנקוב בחוק. 3. על כך נסבה בקשת רשות הערעור שבפניי. המבקש טען, בין היתר, כי לא ידע אודות מתן צו הכינוס; כי הפרסום ברשומות אינו בבחינת חזקה חלוטה לידיעתו; כי אף אם ידע על מתן צו הכינוס, אין בכך כדי לשלול ממנו את הזכות להגיש תביעת חוב, באשר אין בקבלת התביעה כדי לפגוע ביתר הנושים. הנאמן התנגד לבקשה, בין היתר, מאחר שהמבקש ידע אודות צו הכינוס לאור בקשת החייב לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שהוגשה בסמוך לתחילת חודש אוגוסט 2011 והומצאה למבקש; וכי המבקש זנח את תיק ההוצאה לפועל ולא התעדכן בסטטוס התיק, ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו. המשיב 2 (להלן: כונס הנכסים הרשמי) לא התנגד לבקשת רשות הערעור. לעמדתו, ניתן היה לקבל את תביעת החוב היות שאין בענייננו פגיעה של ממש ביעילות הליך פשיטת הרגל, ומאחר שהנושה גבה סכומים נמוכים ביותר בתיק ההוצאה לפועל. 4. לאחר שעיינו בבקשה ובתשובת המשיבים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור. אקדים ואומר כי איני רואה לקבל טענת הנאמן כי ענייננו בערעור בגלגול שלישי. על החלטותיו של הנאמן ניתן לערער לבית המשפט המחוזי מכוח סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל, שאז דן בית המשפט בערעור מכוח סמכותו השיפוטית המקורית, ומשכך רואים את החלטת בית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, להבדיל מהחלטה הניתנת על ידי בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור (בש"א 998/92 בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה בע"מ (בפירוק), פ"ד מו(2) 749, 754-752 (1992)). למרות שהחלטות בית המשפט המחוזי בערעור על החלטות הנאמן מוגדרות כ"החלטות", יש להבחין בין החלטה שיש לסווגה כ"פסק דין" לבין החלטה שיש לסווגה כ"החלטה אחרת". על הראשונה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית משפט זה, ועל השניה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בהתאם להוראות סעיף 41 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 (להלן: חוק בתי המשפט). כך, החלטה של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת נאמן, אשר מכריעה בתביעת החוב של נושה ניתנת לערעור בזכות לבית המשפט העליון (ראו, לדוגמה, ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (20.9.07)). אך כמו בענייננו, החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, מסווגת כ"החלטה אחרת", שעליה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אך כאמור אין מדובר בערעור "בגלגול שלישי" כטענת הנאמן (ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א בע"מ (בפירוק), פסקאות 16-15 (13.7.3008) (להלן: עניין הבינלאומי)). 5. ולגופם של דברים. סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כלהלן: "נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע". מגבלת ששת החודשים הקבועה בחוק הינה מגבלה מהותית ולא פורמלית-טכנית בלבד (פש"ר (ת"א) 1065/13 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' איתן צנעני מנהל מיוחד על נכסי החייב ברק לבנה (10.1.2006)). הרציונל שבבסיס הוראה זו, הוא הגברת הוודאות בהליך פשיטת הרגל, וזכותם של כלל נושי החייב לדעת בתוך פרק זמן סביר את מצבת הנשייה והנכסים העומדים לרשותו של החייב, בין היתר, כדי לגבש עמדתם בהמשך הליכי פשיטת הרגל. בתום התקופה של ששה חודשים, בית המשפט רשאי להכריז על החייב פושט רגל ולתת לו הפטר, כך שחריגה במועד הגשת תביעות החוב עלולה אפוא לפגוע ביעילות ההליך. את דבר צו הכינוס יש לפרסם ברשומות ובעיתון בהתאם להוראות סעיף 24 בפקודת פשיטת הרגל, ואת ההודעה על הכרזת פשיטת רגל יש לפרסם באופן דומה בהתאם להוראות סעיף 43 בפקודת פשיטת הרגל. על מנת להאריך המועד להגשת תביעת חוב מעבר לששת החודשים, על הנאמן להשתכנע "כי הנושה לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד. יש להבחין בין אי יכולת חיצונית-אובייקטיבית, למשל, כאשר נפל פגם בפרסום דבר צו הכינוס, לבין אי יכולת סובייקטיבית, כאשר הנושה לא ידע בפועל אודות מתן צו הכינוס. בעבר, עמדת הפסיקה בנושא הארכת מועד להגשת תביעת חוב, התאפיינה בגישה מחמירה, ונקבע כי חריג הטעמים המיוחדים יחול רק במקרים בהם הנושה לא יכול היה להגיש את תביעת החוב במועד מטעמים אובייקטיביים-חיצוניים (בש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 27002/04 שמש נ' עו"ד הראל (22.5.2005); פש"ר (ת"א) 237/97 לבידי זהב נ' שדה (20.11.2001)). בראי הגישה המחמירה, פרסום דבר צו הכינוס ברשומות ובעיתונות מקים חזקה של ידיעה קונסטרוקטיבית אודות הליכי פשיטת הרגל בקרב הציבור בכלל ונושי החייב בפרט (פש"ר (מחוזי-ירושלים) 4262/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בן חמו (13.7.2010)). 6. בחלוף השנים חל ריכוך בעמדת הפסיקה בעניין "הטעמים המיוחדים" הנדרשים לצורך סעיף 71(ב). על פי הגישה המקלה יש לבחון את כלל הנסיבות בכל מקרה לגופו, תוך איזון בין תכלית הליכי פשיטת הרגל, זכויות הנושים וזכויות החייב. גישה זו מייחסת משקל משמעותי להתנהגותו של החייב, דוגמת חייב אשר אינו מגיש דוח על מצב עסקיו או מסתיר את חובו מפני נושיו (להרחבה בנושא זה ובסוגיה של הארכת מועד לפי סעיף 71(ב) לפקודה ראו פסק דינו המנחה של הנשיא א' גרוניס ברע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם (1994) בע"מ (21.8.2012) (להלן: עניין רותם)). אמנם, גם על פי הגישה המקלה, הפרסום ברשומות ובעיתונות מקים חזקה לכאורית לגבי ידיעתו של הנושה אודות צו הכינוס, שאם לא כן עלולה להתרוקן מתוכן דרישת הפרסום. עם זאת, אין מדובר בחזקה חלוטה ואף הנטל לסתור אותה אינו כבד (עניין רותם, פסקה 17). ודוק: אי הידיעה בפועל כשלעצמה אין בה די כדי להקים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת תביעת החוב (רע"א 6610/97 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (7.1.1998)). ברם, בהינתן מצב שבו הנושה לא ידע אודות צו הכינוס, ובד בבד הארכת המועד לא תפגע ביעילות הליך פשיטת הרגל או בנושים האחרים, ניתן לבחון בחיוב את קבלת הבקשה. 7. ומהתם להכא. החל מראשית שנת 2002 ומשך שנים ארוכות פעל המבקש בניסיון להיפרע מן החייב, אולם הליכי ההוצאה לפועל העלו חרס ולאחר תקופה ממושכת חדל המבקש מלנסות לגבות את חובו באופן פעיל. אכן, על הנושה לעקוב אחר סטטוס התיק והחוב בלשכת ההוצאה לפועל, אולם המבקש הינו נושה פרטי, ללא אמצעים מיוחדים, אשר זכה בסכום נכבד בתיק הוצאה לפועל לפני למעלה מעשור, ופעל במשך שנים למיצוי זכויותיו עד שהגיע למצב בו "אפסו כוחותיו" המשפטיים. ניתן אפוא להבחין בין נושה שחובו התגבש לא מכבר ואך החל בנקיטת הליכי הוצאה לפועל, לבין נושה שבחלוף השנים ובחלוף הליכים "תש כוחו" והוא חדל ממעקב צמוד אחר סטטוס התיק בהוצאה לפועל. אף יש להבחין בין חזקת הידיעה של גוף גדול דוגמת בנק, לבין חזקת הידיעה של נושה פרטי שאמצעי המעקב שלו מוגבלים, ועל כן חזקת הידיעה שלו מצומצמת יותר (עניין רותם; רע"א 9181/08 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' נשר נפתלי מנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 9 (29.1.2009) (להלן: עניין נשר)). זאת ועוד. החייב והנאמן היו מודעים היטב לסטטוס החובות ומצבת הנושים, וניתן היה בנקל ליידע את המבקש בדבר צו הכינוס על פי הנתונים בדו"ח מצב העסקים, דו"ח שהחייב נדרש להגיש לפי סעיף 25(א) לפקודה תוך מספר ימים ממועד הוצאת צו הכינוס. "חייב, נאמן או מפרק, המעוניינים באמת ובתמים לקדם את הליך חדלות הפירעון באופן יעיל והוגן, יכולים להשתמש בנתונים המפורטים בדוחות אלה כדי להודיע לנושים המצוינים בהם אודות ההליך ואודות מתן צו הכינוס או הפירוק" (רותם בפסקה 17). לא כך נעשה במקרה דנן. אכן, מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי העובדה שהנאמן או החייב לא הודיעו לנושים הנזכרים בדו"ח מצב העסקים אודות הליך פשיטת הרגל, אינה פוטרת את הנושה מלהגיש את תביעת החוב במועד הנקוב בחוק, אולם יש ליתן גם לכך משקל ראוי בהחלטה לגבי הארכת המועד. בנוסף, יש ליתן משקל להתנהגותו של החייב לעומת התנהלותו של המבקש לאורך כל ההליך - החל מאופן היווצרות החוב בעסקה מפוקפקת, עבור באי עמידה בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ובאי תשלום החוב לאורך השנים, וכלה באי עדכונו של המבקש אודות הליך פשיטת הרגל וצו הכינוס. כל אלו מהווים אף הם שיקול רלוונטי לצורך הארכת מועד. יפים לעניין זה דבריו של השופט רובינשטיין אשר הצטרף לעמדתו של הנשיא גרוניס, בפסק דינו בעניין רותם: "השקפתי מחמירה יותר באשר להתייחסות למחדלי חייבים (ההדגשה במקור-י"ע) בהליכים, הנהנים מ"חסד המחוקק" (ראו ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (20.11.2008)), ועליהם לנהוג לטעמי לפי הכללים בלא הנחות יתר. לעומת זאת סבורני כי באשר לנושים (ההדגשה במקור-י"ע), שממילא על פי רוב יוצאים וידיהם על ראשם בשיעור גדול יותר או פחות, יש לנהוג במידה טובה שיש בה גם חמלה, הכל בכפוף לתנאים ולמסגרת שקבע המחוקק, אך בפירוש הגמיש שמציע חברי". 8. בנקודה זו אנו מגיעים לבחינת האיזון בין תכלית הליכי פשיטת הרגל, זכויות הנושים וזכויות החייב. מצדו של הנושה-המבקש אין ספק כי דחיית הבקשה להארכת מועד, תוביל לפגיעה קשה בו, מאחר שהמבקש יאבד את תביעתו העומדת כיום על סך של למעלה מ-1.6 מיליון ₪. מנגד, היעתרות לבקשה להארכת מועד, לא צפויה לגרור פגיעה משמעותית בהליך פשיטת הרגל וביתר הנושים. במועד החלטת הנאמן לדחות את הבקשה להארכת מועד, טרם נתקיימה אסיפת נושים, הנאמן לא הכריע עדיין בתביעות החוב וממילא לא חולק דיבידנד כלשהו לנושים ואף לא הוצעה כל הצעה להסדר על ידי החייב. לא ייפלא אפוא כי כונס הנכסים הרשמי, אשר אמון על הפיקוח בהליך פשיטת הרגל, תמך בעמדת המבקש, והביע הסכמתו להארכת המועד להגשת תביעת החוב ולבקשת רשות ערעור זו. סיכומו של דבר, כי הארכת המועד להגשת תביעת החוב במקרה דנן, לא צפויה לפגוע ביעילות הליך פשיטת הרגל והיא עומדת במבחנים אשר נקבעו בעניין רותם. 9. אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור, שנדונה כערעור, מתקבלת, ואנו מורים על על הארכת המועד להגשת תביעת החוב של המבקש בתיק פש"ר 17499-07-11 של החייב אפללו שלום. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ט' בניסן התשע"ה (29.3.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14088550_E04.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il