פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 8854/03
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8854/03
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
נאסר סעדי
נ ג ד
המשיב:
נשיא המדינה
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
כ"ג בניסן התשס"ה
(02.05.05)
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד דנה מנחה
פסק-דין
העותר מרצה עונש מאסר עולם בגין עבירת רצח. עונשו נקצב למאסר בן 30 שנים, וטענתו היא כי ראוי שעונשו ייקצב ל-24 שנים. טעמו של העותר לבקשה הוא כי יחד עימו הורשע בעבירה גם אחיו, והנה בעוד אשר עונשו של אחיו נקצב ל-24 שנות מאסר, עונשו שלו נקצב ל-30 שנות מאסר. שני שותפים היו לעבירה, כך טוען העותר, והפלייה זו שהופליתי לרעה ביחס לאחי מזכה אותי במבוקשי.
מסתבר כי הדברים אינם כתיאורו של העותר. שלושה הבדלים הם בין העותר לבין אחיו, ויש בהם בהבדלים אלה כדי להצדיק את קציבת העונש השונה לכל אחד מן השניים. ראשית לכל, העותר היה העבריין העיקרי במעשה הרצח, והוא אשר דקר את המנוח 7 דקירות אשר גרמו למותו. אחיו הורשע אך בסיוע לרצח, ומכאן ההבדל בחומרת העבירות שהשניים הורשעו בהן. שנית, העותר היה לעת העבירה בן כ-21.5 שנים, ואילו אחיו היה רק בן 18.5 שנים. שלישית, כמסתבר, בעת קציבת העונש היה מצב בריאותו של האח רע ממצב בריאותו של העותר.
שלושה שיקולים אלה, בוודאי במשקלם המצטבר, היוו יסוד סביר וראוי להבחנה שבין העותר לבין אחיו בנושא קציבת העונש.
בנסיבות אלו, אין לנו אלא לדחות את העתירה.
העתירה נדחית.
היום, כ"ג בניסן תשס"ה (2.5.2005).
המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________________
/עכב
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03088540_G06.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il