שלמה שפורן נ. המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה

פסק-דין בתיק בג"ץ 8853/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8853/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. שלמה שפורן 2. אסתר שפורן 3. יהושוע רוטשטיין 4. עוזרי- רוטשטיין איה נ ג ד המשיבים: 1. המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה 2. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד קמר משה פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. עתירה למתן צו על תנאי, המכוון כלפי המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה (להלן: המועצה) לבוא וליתן טעם מדוע לא תסלק את ידיה מחלקות 23 ו-24 בגוש 10132 בגבעת עדה שהיו מצויות בבעלות משפחתו של עותר 1 וכן מדוע לא תשחרר משטרת ישראל את העותרים 1-2 ממעצרם בעקבות התנגדותם לתפיסת הקרקע על ידי המועצה ותסייע להם במלאכת סילוק ידה של המועצה מהחלקות הנ"ל. על פי טענות העותרים, בשנת 1997 הקנה אביו של עותר 1 לעותרים 1 ו-2 זכויות חכירה בשטח של 1200 מ"ר מתוך שטח חלקה 24. על השטח המוחכר בנו העותרים 1 ו-2 את בית מגוריהם והחלו להתיישב שם. העותרים 3 ו-4 רכשו את זכויות הבעלות בחלקה 23 בגוש הנ"ל בשלהי שנות ה-80 של המאה הקודמת ממשפחתו של העותר 1. מתוך שטחן המקורי של חלקות 23 ו-24 הופרשו שטחים בהיקף של מספר דונמים והוקנו לבעלותה של המועצה לצורך הקמת בית ספר סמוך לחלקות. שם, הקימה המועצה מבנים נוספים. בחודש מאי 2010, הודיעה המועצה לעותרים כי בכוונתה לתפוס את החזקה בשטחים נוספים המצויים בשטח חלקות 23 ו-24 לצורך בניית מבנה ציבורי. העותרים הביעו התנגדות לדבר ואף נפגשו עם מהנדס המועצה בניסיון להגיע להסדר. ביום 1.12.2010, הגיעו לשטחים הנ"ל עובדים שנשלחו מטעם המועצה על מנת לתפוס את החזקה במקרקעין. על פי הקו שהציגו העותרים, משהתמידו אלה בהתנגדותם לפעילות עובדי המועצה, נעצרו והובלו לתחנת משטרת זכרון יעקב, שם הם מצויים בשעה זו. עיקר טענות העותרים הוא כי המועצה לא הפקיעה את השטח מושא המחלוקת כדין ומשכך, פלישתה למתחם הינה פעולה בלתי חוקית. המועצה, מנגד, טוענת כי עסקינן בשטחה שלה והעותרים אינם "מחזיקים" בו כלשונה. הואיל וכך, המועצה איננה נדרשת לפתוח בהליך לסילוק יד. 2. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה, הגענו למסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. ההליכים מושא עתירה זו הינם הליכים אזרחיים מובהקים. הלכה פסוקה היא כי פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק אינה מהווה תחליף לפנייה אל הערכאה האזרחית המוסמכת (ראו בג"ץ 8211/09 רוזנבלום נ' מינהל מקרקעי ישראל (19.10.2009); בג"ץ 7971/08 פלונית נ' מדינת ישראל, הנהלת בתי המשפט (22.9.2008); בג"ץ 557/08 עזבון המנוחה כראדי נ' מדינת ישראל (14.4.2008); בג"ץ 6330/97 איגוד ערים נפת אשקלון נ' שר האוצר (.11.1997)). משקיים לעותרים סעד חלופי בפני ערכאה מוסמכת כאמור, עליהם להעלות את טענותיהם בפניה בהליך מתאים. אין מקום כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יידרש לעניין. באשר לעתירה בדבר מעצרם של העותרים 1 ו-2, כפי שצוין בהחלטה קודמת (מיום 1.12.2010, בגדרה נדחתה בקשת העותרים למתן צו ביניים), לשם כך נועדו דיני המעצרים על דרכי הבירור שעומדות לעותרים ולצדדים. 3. העתירה נדחית על הסף ללא צו להוצאות. ניתן היום, ו' בטבת התשע"א (13.12.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10088530_Z03.doc אמ מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il