פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8850/99

יצחק בוכריס נ. ציון חברה לביטוח בע"מ

ערעורים הדדיים על גובה הפיצויים שנפסקו בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 25/11/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8850/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה נזיקין - תאונת דרכים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעורים הדדיים על גובה הפיצויים שנפסקו בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8850/99

יצחק בוכריס נ. ציון חברה לביטוח בע"מ

ערעורים הדדיים על גובה הפיצויים שנפסקו בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער נפגע בתאונת דרכים בשנת 1994. בית המשפט המחוזי פסק לו פיצויים, אך שני הצדדים ערערו על גובה הסכום. המערער טען כי הפיצוי נמוך מדי, בעוד חברת הביטוח טענה כי הוא גבוה מדי וכי לא נוכו סכומים שהיה עליה לנכות (כגון קיצבת ניידות). בית המשפט העליון בחן את הטענות ומצא כי אכן היו טעויות בחישוב הפיצויים לטובת המערער (אי ניכוי קיצבת ניידות וקביעת כושר השתכרות גבוה מדי), אך מנגד ייתכן והמערער קופח בראשי נזק אחרים. השופטים הגיעו למסקנה כי הטענות מתקזזות זו מול זו, ולכן דחו את שני הערעורים והותירו את פסק הדין המקורי על כנו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ת' אור, א' ברק, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יצחק בוכריס

נתבעים

  • ציון חברה לביטוח בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער טוען כי סכום הפיצויים שנפסק לו נמוך מדי.
  • המערער תוקף את שיעור הנכות שנקבעה לו.
  • המערער תוקף את שיעור הפסד כושר ההשתכרות שנקבע (25%).
  • המערער טוען לקיפוח בפיצוי בגין עזרת צד ג' והוצאות רפואיות.
טיעוני ההגנה
  • המשיבה טוענת כי הפיצוי שנפסק למערער גבוה מהראוי.
  • המשיבה טוענת כי כושר ההשתכרות לולא התאונה נקבע בשיעור מופרז.
  • המשיבה טוענת כי לא נוכה סכום של 113,000 ש"ח בגין קיצבת ניידות.
מחלוקות עובדתיות
  • שיעור הנכות הרפואית והתפקודית.
  • גובה הפסד כושר ההשתכרות.
  • ניכוי קיצבת ניידות מהפיצויים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 1083/95
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
תיקים שאוחדו

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

7500
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8850/99 ע"א 9117/99 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' ריבלין המערער בע"א 8850/99 והמשיב בע"א 9117/99: יצחק בוכריס נגד המשיבה בע"א 8850/99 והמשיבה בע"א 9117/99: ציון חברה לביטוח בע"מ ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 1083/95 שניתן ביום 7.11.99 על ידי כבוד השופט ש' פינקלמן בשם המערער: עו"ד ישראל יונגר בשם המשיבה: עו"ד אבי אמסלם פסק-דין השופט ת' אור: המערער בע"א 8850/99 (להלן: המערער), יליד 5.10.68, נפגע בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 29.4.94. בית המשפט המחוזי חייב את ציון חברה לביטוח בע"מ (להלן: המשיבה) בתשלום נזקיו בתאונה. אין מחלוקת בדבר חובת המשיבה לפצות את המערער על נזקיו בתאונה. המחלוקת היא, בשאלת גובה הפיצויים. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערער טוען, כי קופח בסכום הפיצויים שנפסק לו, ואילו המשיבה טוענת שנפסק למערער פיצוי גבוה מהראוי. פסק דין זה מתייחס לשני הערעורים - ערעור המערער בע"א 8850/99 וערעור המשיבה בע"א 9117/99 - אשר הדיון בהם אוחד. 2. כתוצאה מהתאונה נגרמה למערער נכות אורטופדית לצמיתות בשיעור 37%. המגבלה התפקודית העיקרית ממנה הוא סובל היא אי יכולתו להלך למרחקים ולעמוד למשך פרק זמן ארוך. המערער תוקף את שיעור הנכות שנקבעה לו וכן את שיעור הפסד כושר השתכרותו עקב התאונה בשיעור 25%, אותו קבע בית המשפט המחוזי. כן יש בפיו טענות נוספות הנוגעות, בין היתר, לסכומים שנפסקו למערער בגין הפסד כושר השתכרות, בגין עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכן טענות נוספות. טענות המשיבה מתמקדות בשתי נקודות. האחת היא, שבית המשפט קבע את כושר השתכרותו של המערער לולא התאונה בשיעור גבוה מהראוי; והאחרת היא, שלא נוכה מסכום הפיצויים סכום בשיעור 113,000 ש"ח, שהוא סכום קיצבת הניידות לה זכאי המערער מהמוסד לביטוח לאומי. 3. לאחר עיון בכל טענות ונימוקי בעלי הדין, הגעתי למסקנה כי דין שני הערעורים להידחות. אכן, בשתי טענות המשיבה יש ממש. לא נשמעה כל טענה שתצדיק את אי ניכוי של הסכום הנ"ל בשיעור 113,000 ש"ח; וכושר ההשתכרות של המערער נקבע בשיעור העולה על פעם וחצי ממה שהרוויח ערב התאונה, מבלי שלכאורה היתה הצדקה לכך. לעומת זאת, למערער לא נפסקה ריבית בגין הפסד השתכרות בעבר, ויתכן והמערער קופח במידת מה גם בסכום שנפסק לו בעזרת צד שלישי, ובשיעור הפגיעה בכושר השתכרותו עקב התאונה כפי שנקבע על ידי בית המשפט. בסך הכל, נראה לי שטענות בעלי הדין מתקזזות זו כלפי זו, ועל כן התוצאה היא כי דין שני הערעורים להדחות. כך אציע לחברי שנפסוק. 4. בישיבת קדם ערעור שהתקיימה בערעורים אלה, הסכים בא כוח המשיבה לחזור בו מן הערעור, כך שהתוצאה תהיה ששני הערעורים ידחו. בא כוח המערער עמד על כך שערעורו יתקבל וסכום הפיצויים יגדל. בנסיבות אלה, ישא המערער בשכר טרחת עורך דין של המשיבה בערעור זה בסך 7,500 ש"ח. ש ו פ ט הנשיא א' ברק: אני מסכים. ה נ ש י א השופט א' ריבלין: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור. ניתן היום, י' בכסלו התשס"ב (25.11.2001). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 99088500.E03 /עכב נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444