פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8846/96

רדה מנחם נ. דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית

תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים נטענת, שנדחתה בשל אי-הוכחת התרחשות התאונה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 28/12/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8846/96 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה נזיקין - תאונת דרכים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים נטענת, שנדחתה בשל אי-הוכחת התרחשות התאונה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8846/96

רדה מנחם נ. דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית

תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים נטענת, שנדחתה בשל אי-הוכחת התרחשות התאונה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הגיש תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים בעת עבודתו כנהג אוטובוס. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לאחר שקבע, על בסיס התרשמותו ממהימנות העדים, כי התאונה כלל לא התרחשה. המערער ערער לבית המשפט העליון על קביעה עובדתית זו. בית המשפט העליון חזר על ההלכה לפיה ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים המבוססים על התרשמות ממהימנות עדים, אלא במקרים חריגים בלבד. מאחר שלא הוכחה התרחשות התאונה, נקבע כי אין משמעות לקביעת הנכות של המוסד לביטוח לאומי, והערעור נדחה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ברק, ש' לוין, ת' אור
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • רדה מנחם

נתבעים

  • "דן" - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית
  • "צור שמיר" - חברה לביטוח בע"מ
  • "אבנר" - איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער טוען כי נפגע בתאונת דרכים בעת עבודתו כנהג אוטובוס.
  • המערער טוען כי קביעת הנכות של המוסד לביטוח לאומי מחייבת לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
טיעוני ההגנה
  • המשיבות הכחישו את עצם התרחשות התאונה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התרחשה תאונת דרכים ביום 11.10.1992 כטענת המערער.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • התרשמות בית המשפט המחוזי ממהימנות העדים.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • קביעת המוסד לביטוח לאומי בדבר נכות (נדחתה כרלוונטית בהעדר הוכחת התאונה).

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 586/94
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • תאונת דרכים
  • נזיקין
  • מהימנות עדים
  • ערעור אזרחי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

20000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8846/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערער: רדה מנחם נגד המשיבות: 1. "דן" - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית 2. "צור שמיר" - חברה לביטוח בע"מ 3. "אבנר" - איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 586/94 מיום 28.10.96, שניתן על ידי כבוד השופטת י' צור בשם המערער: עו"ד משה גלעד בשם המשיבות: עו"ד אהוד שטיין פסק-דין 1. המערער תבע את המשיבות בבית המשפט המחוזי בירושלים בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו, עקב תאונת דרכים שאירעה לו, לטענתו, ביום 11.10.1992, עת ירד ממדרגות האוטובוס בו נהג במסגרת עבודתו, החליק ונפל על גבו (להלן: "התאונה"). המשיבות הכחישו את עצם התרחשות התאונה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י. צור) שמע ראיות בשאלת התרחשות התאונה, ובפסק דינו המפורט ניתח את חומר הראיות והגיע למסקנה, על סמך התרשמותו ממהימנות העדים, כי לא התרחשה התאונה הנטענת, ולכן, דחה את תביעת המערער. 2. מונח בפנינו ערעורו של המערער בו מלין על קביעת בית המשפט המחוזי כי לא התרחשה תאונה ביום 11.10.1992, וטענותיו בערעור הן טענות עובדתיות גרידא. כן טוען המערער, כי הנכות שנקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות התאונה היא נכות על פי דין במובן סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975. כלל ידוע הוא כי ערכאת הערעור איננה נוהגת להתערב בממצאים העובדתיים אשר נקבעו על ידי הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים והתרשמה ממהימנותם, אלא, במקרים חריגים. הערעור שבפנינו נסב כל כולו על שאלה עובדתית אחת, שנדונה והוכרעה בפסק דינו של בית המשפט קמא, היא השאלה, האם התרחשה תאונת דרכים ביום 11.10.1992 שבה נפגע המערער. זו השאלה העובדתית שעמדה בפני בית משפט קמא. הוא שמע בה עדים והתרשם ממהימנותם. בפסק דינו בחן את הראיות בחינה מעמיקה ויסודית, ולא הסתפק בדברים כלליים. כפי שעולה מפורשות מפסק דינו של בית משפט קמא, הכרעתו התבססה על התרשמותו ממהימנות העדים שהעידו בפניו, ובהתחשב בגירסאותיהם השונות. בנסיבות אלה, אין זה מקרה חריג, ולא מצאנו מקום להתערבותנו בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. משלא הוכחה תאונה, אין בקביעת המוסד לביטוח לאומי כדי להועיל למערער. הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבות בסכום כולל של 20,000 ש"ח. ניתן היום, ח' בטבת התשנ"ט (27.12.98). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96088460.A02/דז/