י.ר.א.ב. שירותי נוי 1985 בע"מ נ. חן המקום בע"מ

פסק-דין בתיק עע"ם 8844/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"ם 8844/10 לפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל המערערת: י.ר.א.ב. שירותי נוי (1985) בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. חן המקום בע"מ 2. עיריית לוד בקשה לאישור הסדר פשרה בערעור בשם המערערת: בשם המשיבה 1: בשם המשיבה 2: עו"ד בנימין (בנג'י) לבנטל עו"ד ארז טיקולסקר עו"ד עופר שפיר פסק-דין הנשיאה ד' ביניש: לפנינו בקשה לאישור הסדר פשרה בערעור שהגישה המערערת על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז (השופט א' ש' שילה) מיום 31.10.2010, בו נתקבלה עתירתה של המשיבה 1 לביטול זכייתה של המערערת במכרז למתן שירותי פינוי אשפה שפרסמה עיריית לוד (להלן: העירייה), שהיא המשיבה 2 בערעור שלפנינו. 1. נוכח העובדה שהצדדים הגיעו ביניהם להסדר פשרה איננו רואים להתייחס לכל השתלשלות העניינים בפרשה. עם זאת, נציין כי הנימוק המרכזי לפסילת זכייתה של המערערת במכרז הוא סתירות שמצא בית המשפט בעמדה של המערערת ביחס למחיר המקסימום במכרז. כך, בעוד שבעתירה קודמת כנגד תנאי המכרז טענה המערערת כי מחיר המקסימום שנקבע הוא בלתי סביר בעליל ואינו מכסה את עלויות העבודה, הרי במכרז נשוא הערעור הגישה המערערת הצעה הנמוכה ב-21% ממחיר המקסימום, ולפיכך טענה המשיבה 1 כי מדובר בהצעה גרעונית. לעומת זאת, המצהיר מטעם המערערת (שהיה אותו מצהיר שטען בעתירה הקודמת כי מחיר המקסימום הוא בלתי סביר) טען כי הצעת המערערת היא רווחית, סבירה ומבוססת על ניתוח מעמיק שנעשה על ידה. נוכח הפער בין טענותיה העובדתיות של המערערת בשני ההליכים קבע בית המשפט כי טענותיה אינן מתיישבות זו עם זו, וכי לא הוצג על ידה הסבר למהפך שחל בטענותיה ביחס למחיר המקסימום. בהקשר זה הוסיף בית המשפט קמא כי לכאורה לפחות באחד המקרים טענה המערערת לפני בית המשפט והצהירה בשבועה דברים שאינם אמת. עוד קבע בית המשפט כי לא היה מקום לכך שוועדת המכרזים תקבל ללא חקירה ודרישה את הבטחת נציגי המערערת כי תעמוד בהצעתה. כמו כן הוסיף בית המשפט כי מתעוררת השאלה אם אין יותר מיסוד לחשש שהמערערת הגישה את הצעתה כתכסיס, כאשר היא מתכוונת להרוויח מההתקשרות בדרכים נוספות; כגון בדרישות עתידיות לתוספות על המחיר, או שתגיע להפסקת ההתקשרות בכלל ותשאיר את העירייה ללא נותן שירותים מסודר בתחום הטיפול האשפה. נוכח הפסול שמצא בית המשפט קמא בהצעת המערערת הוא הורה על פסילת זכייתה במכרז. עוד נקבע כי המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ש"ח לטובת המשיבה 1, וכי העירייה תישא בשכר טרחה בסך 20,000 לש"ח לטובת המשיבה 1. 2. ערעור המערערת על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הוגש ביום 1.12.2010. ביום 3.7.2011 הודיעו הצדדים כי הם הגיעו ביניהם להסכמה לפיו הערעור יידחה בכפוף לקבלת חלקו, כך שיימחקו מפסק הדין נשוא הערעור החלקים שבהם התייחס בית המשפט קמא לקושי שמעוררות טענותיה העובדתיות הסותרות של המערערת, לאפשרות שהמערערת הצהירה דברים שאינם אמת ולחשש כי הצעתה של המערערת היא תכסיסנית. עוד הודיעו הצדדים כי הם מסכימים כי ביטול המכרז נשוא הערעור יוותר על כנו (בלי שהנימוקים ששימשו בסיס לביטול המכרז יוכלו לשמש ראיה בהליך משפטי כלשהו). כמו כן הסכימו הצדדים כי ייוותר על כנו החיוב בשכר טרחה כאמור בפסק דינו של בית המשפט קמא. בהחלטותיי מיום 7.7.2011 ומיום 8.8.2011 הובהר לבעלי הדין כי אין ניתן לערוך את השינויים המבוקשים בפסק הדין של בית המשפט קמא בלי לקבל את הערעור לגופו באותו עניין, ולפיכך נדרשו הצדדים להגיש את טיעוניהם וטעמיהם בנוגע לשינויים המבוקשים. 3. לטענת המערערת בקביעתו בדבר סתירות עובדתיות ביחס למשמעות מחיר המקסימום התעלם בית המשפט קמא מכך שבמסגרת העתירה הקודמת הושגה בין הצדדים הסכמה (אשר קיבלה תוקף של פסק דין) ביחס לתנאי המכרז, לרבות ביחס למחיר המקסימום; כך שבפועל נזנחה טענת המערערת בעניין סבירותו של מחיר המקסימום. בנסיבות אלה, כך ממשיכה המערערת וטוענת, ככל שהיא הייתה מעוניינת להתחרות במסגרת המכרז היה עליה להתאים את עצמה לתנאי בדבר מחיר המקסימום. לפיכך, השקיעה המערערת, לטענתה, מאמצים רבים בהתייעלות ובחינה מחדש של ההנחות שבבסיס ההצעה ושל מידת הסטייה האפשרית בשולי הרווח וההפסד. המערערת טוענת כי על ידי כך, וכדי לזכות במכרז, היא הצליחה להגיש הצעה טובה יותר מהערכתה הראשונית. אולם, דווקא מאמצים אלה להתייעל ולבחון מחדש את הנחות היסוד שבסיס ההצעה הובילו, כך טוענת המערערת, לקביעתו השגויה של בית המשפט קמא בדבר סתירה בטענותיה לגבי מחיר המקסימום. עוד טוענת המערערת כי לא הייתה לבית המשפט תשתית ראייתית כלשהי לחששות שהעלה כי הצעתה של המערערת הינה תכסיס או כי בכוונתה להגיש דרישות עתידיות לתוספת על המחיר או להפסיק את ההתקשרות עם העירייה. עוד יצוין, כי לאחר מתן פסק הדין נשוא הערעור זכתה המערערת בהליך התמחרות שניהלה העירייה, שבו נטלו חלק רק המערערת והמשיבה 1. לפיכך, מאז חודש אפריל 2011 המערערת היא שמספקת את שירותי פינוי האשפה בעיר לוד (כאשר עתירה שהגישה המשיבה 1 נגד זכייתה של המערערת בהליך ההתמחרות נדחתה בפסק דין מיום 21.8.2011). 4. העירייה הודיעה כי היא מצטרפת לכל טענות המערערת. המשיבה 1 הודיעה כי היא מכבדת את ההסכמה שהושגה בין הצדדים ומבקשת כי בית המשפט ייתן לה תוקף של פסק דין. 5. לאחר בחינת טענות המערערת ונוכח הסכמת הצדדים, איני רואה מניעה להיעתר לטענותיה ולהורות על ביטול החלקים המבוקשים בפסק דינו של בית המשפט קמא. אכן, הפער בין טענות המערערת בתצהירים שהגישה בשתי העתירות מחייב הסבר, אולם נראה כי נוכח ההסכמה שהושגה בהליך הקודם באשר למחיר המקסימום במכרז טענת המערערת בעניין זה אמנם נזנחה. בנסיבות אלה לא הייתה כל מניעה מפני הגשת הצעה חדשה על ידי המערערת המבוססת על הערכה מחדש של התחשיבים שבבסיס המכרז. בהעדר ראיות אחרות ונוכח עמדת המשיבה 1 וההסכמה אליה הגיעו הצדדים אין מניעה לבטל את קביעותיו של בית המשפט קמא גם בעניין זה. 6. נוכח האמור אנו מורים בזאת על מתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים מיום 3.7.2011. הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שיימחק מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב מיום 31.10.2010 בעת"מ 18087-10-10 האמור בעמוד 8 שורה 1 עד עמוד 10 שורה 6 והאמור בעמוד 10 בשורות 23-19. ביטול המכרז יוותר על כנו בלי שהנימוקים ששימשו בסיס לביטול המכרז יוכלו לשמש ראיה בהליך משפטי כלשהו. כן יוותר על כנו החיוב בשכר טרחת עורך דין, שנקבע בפסק דינו של בית המשפט קמא. בכפיפות לאמור הערעור נדחה. אין צו להוצאות בערעור שלפנינו. ניתן היום, י"ב בכסלו התשע"ב (8.12.2011). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10088440_N07.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il