פסק-דין בתיק רע"א 8835/15 בבית המשפט העליון רע"א 8835/15 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המבקשים: 1. בית החולים מאיר 2. קופת חולית כללית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 55020-01-15 שניתנו ביום 16.12.2015 וביום 17.12.2015 על ידי כב' השופט ד"ר מנחם רניאל בשם המבקשים: בשם המשיב: עו"ד תמר קרת; עו"ד רועי ליטוין עו"ד האני מנסא פסק-דין בפניי בקשת רשות ערעור שנייה שמגישים המבקשים (הנתבעים בהליך העיקרי) באותו עניין - הגשת חוות דעת רפואית מטעמם. בקשתם הראשונה של המבקשים בעניין זה התקבלה בפסק דין מיום 10.12.2015 (רע"א 6435/15, להלן: פסק הדין) שבו גם מפורט הרקע הנדרש להבנת הבקשה דנא. להלן אביא את הדברים בתמצית. רקע והליכים קודמים 1. במסגרת תביעה שמתנהלת נגדם בעילה של רשלנות רפואית, הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית. בקשה זו הוגשה לאחר שבית משפט קמא קבע, כי על המבקשים להצביע על "טעם מיוחד" לכך שתינתן להם ארכה להגיש חוות דעת מטעמם, לאחר שזו לא צורפה לכתב הגנתם. בית משפט קמא דחה את בקשת הארכה בנימוק שהמבקשים לא הצביעו על "טעם מיוחד" להאריך את המועד להגשת חוות דעת מטעמם בנושא ההתרשלות, אך קיבל את בקשתם בכל הנוגע לחוות הדעת בשאלת הנזק והקשר הסיבתי. המבקשים הגישו בקשה נוספת להארכת מועד להגשת חוות הדעת בעניין ההתרשלות, וזאת בהסכמת המשיב, אך בקשה זו נדחתה אף היא. כלפי החלטות אלה הוגשה הבקשה ברע"א 6435/15. בפסק הדין דנתי בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וקבעתי כי יש לקבל את הערעור, וכך סוכמו הדברים: "הערעור מתקבל. מתיר למבקשים להגיש חוות דעת רפואית מלאה, כלומר גם בנושא הרשלנות (אשר על-פי האמור בבקשה היא כבר מוכנה להגשה), עד ליום 17.12.2015". 2. כעולה מן הבקשה דנא, ביום 16.12.2015 הגישו המבקשים את חוות הדעת בנושא ההתרשלות. בו ביום ניתנה החלטת בית משפט קמא שבה נאמר כי פסק הדין התייחס לחוות דעת שהיתה בידי המבקשים ערב הגשת בקשת רשות הערעור, ואילו עתה הגישו המבקשים חוות דעת שונה. בתגובה, הגישו המבקשים הגישו הודעה ובה טענו כי בפסק הדין לא נקבע שעליהם להגיש את חוות הדעת בנוסחה המדויק בערב הגשת בקשת רשות הערעור ועל כן לא היתה מניעה שיגישו חוות דעת מעודכנת. ביום 17.12.2015 ניתנה החלטת בית משפט קמא שלפיה הוא "דוחה" את הודעת המבקשים מאחר שבפסק הדין לא ניתן להם היתר כללי להגיש כל חוות דעת שברצונם להגיש. על כן, קבע בית משפט קמא, כי אם ברצונם של המבקשים להגיש חוות דעת מתוקנת בנושא ההתרשלות - עליהם להגיש בקשה להארכת מועד לעשות כן. 3. כלפי החלטות אלה של בית משפט קמא הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור דנא ובה הלינו על האופן בו פרש בית משפט קמא את פסק הדין. ביום 29.12.2015, מספר ימים לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, הגישו המבקשים "הודעת עדכון" שבה נאמר כי ביום 22.12.2015 הם הגישו בקשה נוספת להארכת מועד להגשת חוות הדעת בנושא ההתרשלות (כפי שהוגשה ביום 16.12.2015) וביום 23.12.2015 ניתנה החלטת בית משפט קמא לפיה הוא מתיר להם להגיש את חוות הדעת המתוקנת בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיב בסך של 3,500 ש"ח. יצוין, כי בשלב בו הוגשה הודעת העדכון, התיק העיקרי היה קבוע לדיון הוכחות ליום 7.1.2016 ועל כן הוריתי למשיב להשיב לבקשה עד ליום 6.1.2016. עם זאת, ביום 5.1.2016 הודיעו המבקשים כי דיון ההוכחות בתיק נדחה לחודש פברואר. בתשובתו לבקשה הודיע המשיב (התובע בהליך העיקרי) כי הוא מתיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. דיון והכרעה 4. תחילה יש להבהיר כי הבקשה דנא הוגשה כלפי החלטות בית משפט קמא מיום 16.12.2015 ומיום 17.12.2015 בהן דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשים להגיש חוות דעת רפואית "מעודכנת" מטעמם. אין בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 22.12.2015 שבה הותנתה הגשת חוות הדעת המעודכנת בתשלום הוצאות למשיב. בעניין זה הגישו המשיבים רק "הודעת עדכון". משכך, פסק הדין דנא יתייחס רק להחלטות שכלפיהן הוגשה הבקשה דנא. עם זאת, נוכח המסקנה אליה הגעתי, יש להניח כי לאמור בפסק דין זה תהיה נפקות גם ביחס להחלטה מיום 22.12.2015, שיסודה בעמדת בית המשפט המחוזי לפיה המבקשים לא היו רשאים להגיש את חוות הדעת אותה חפצו להגיש. כמפורט להלן, עמדה זו אינה מקובלת עלי. 5. ועתה לגופם של דברים. לאחר העיון בבקשה ובתשובת המשיב, שהשאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש הערעור על פיה. דין הערעור להתקבל. 6. המבקשים מלינים על הפרשנות שהעניק בית משפט קמא לפסק דיני ברע"א 6435/15 ושלפיה פסק הדין אמנם התיר להם להגיש חוות דעת מטעמם, אך הגביל אותם להגיש את אותה חוות הדעת שהיתה בידיהם ערב הגשת בקשת רשות הערעור, ועל כן לא היה מקום להגשתה של חוות דעת מעודכנת. בפסק הדין ברע"א 6435/15 מניתי מספר טעמים לכך שלא היה מקום לנעול את דלתות בית המשפט בפני המבקשים להוכיח את הגנתם מפני טענת ההתרשלות המיוחסת להם. טעמים אלה התייחסו לשאלה הכללית - האם היה מקום לחסום את דרכם של המבקשים מפני הגשת חוות דעת רפואית מטעמם, ולא היתה בהם התייחסות לחוות הדעת הספציפית שהמבקשים ניסו להגיש עובר להגשת בקשת רשות הערעור. כלומר, הקביעה בפסק הדין היתה שאין למנוע מן המבקשים לנסות ולהוכיח את הגנתם באמצעות חוות דעת רפואית שיבחרו להגיש. קביעה זו לא כוונה כלפי חוות דעת ספציפית כלשהי ולא נקבע כי המבקשים יוכלו להגיש דווקא את חוות הדעת שהיתה בידיהם ערב הגשת בקשת רשות הערעור הקודמת. בפסקה האופרטיבית של פסק הדין נאמר כי הותר למבקשים "להגיש חוות דעת רפואית מלאה, כלומר גם בנושא הרשלנות (אשר על-פי האמור בבקשה היא כבר מוכנה להגשה) ... ". גם פסקה זו אינה מלמדת על הגבלה כלשהי בקשר לחוות הדעת שהותר למבקשים להגיש, אלא יש בה כדי לומר כי על פני הדברים, ההחלטה להתיר למבקשים להגיש חוות דעת מטעמם אינה אמורה לעכב את המשך הבירור באופן משמעותי שהרי יש בידיהם חוות דעת, שכן עלה מהחומר שהיה בפניי כי בידי המבקשים חוות דעת מוכנה. בהתאם לכך נקבע גם מועד קצוב וקצר להגשת חוות הדעת מטעם המבקשים, והם אכן עמדו במועד שנקצב להם. אם כך, בפסק הדין נקבע כי יש להתיר למבקשים להגיש חוות דעת מטעמם, וכי, בהתחשב בכך שיש בידיהם כבר חוות דעת, נקצב מועד קצר להגשתה. מקביעות אלה לא ניתן ללמוד על מגבלה באשר לתׂכנה או נוסחה של חוות הדעת שהותר למבקשים להגיש ולא היה מקום להציב בפני המבקשים מכשולים שהביאו להארכת ההתדיינות שלא לצורך. 7. סוף דבר, הערעור על ההחלטות מיום 16.12.2015 ומיום 17.12.2015 מתקבל במובן זה שנקבע כי היה מקום להתיר למבקשים להגיש חוות דעת רפואית מטעמם בנושא ההתרשלות מבלי להגבילם אך לחוות הדעת בנוסח שהיה בידיהם ערב הגשת בקשת רשות הערעור. פסק דין זה אינו מתייחס להחלטת בית משפט קמא שניתנה לאחר הגשת בקשת רשות הערעור דנא, ושלפיה הגשת חוות הדעת המעודכנת הותנתה בתשלום הוצאות למשיב. עם זאת וכאמור לעיל, על פני הדברים, נראה כי לפסק הדין דנא השלכות על החלטה מאוחרת זו, ובפני הצדדים פתוחה הדרך לטעון בעניין זה בפני בית משפט קמא. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ט' בשבט התשע"ו (‏19.1.2016). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15088350_L02.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il