בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ 8833/96
בג"צ
8906/96
בפני: כבוד
המשנה לנשיא ש. לוין
כבוד
השופטת ט. שטרסברג-כהן
כבוד
השופט י. טירקל
העותרים
בבג"צ
8906/96: אידריס מואסי ואח'
העותר
בבג"צ
8833/96: זוהיר לחאם
נ
ג ד
המשיבים: 1.
שר הפנים
2.
עירית באקה אל גרבייה ואח'
בקשה
למתן צו על תנאי
תאריך
הישיבה: יא' באדר א' תשנ"ז (18.2.97)
בשם
העותרים
בבג"צ
8906/96: עו"ד מ. עמאר
בשם
העותר
בבג"צ
8833/96: העותר בעצמו
בשם
המשיב 1: עו"ד ד. בריסקמן
בשם
המשיבים 2-10: עו"ד ר. יאראק
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
1. האם יש מקום להתערבותנו בהחלטת שר הפנים
שהחליט על קיום הבחירות למועצה המקומית באקה אל גרבייה במועד הבחירות לכלל הרשויות
המקומיות, החלטה המאריכה את כהונתה של המועצה הנוכחית בשנה וחצי מעבר לחמש שנים?
זוהי השאלה לדיון ולהכרעה בעתירות אלה.
קודם שאייחד את הדיבור להוראות החוק הרלבנטיות
על הפרשנות הראויה להן, תובאנה העובדות בתמצית כדלקמן:
2. ב28.2.89- התקיימו בחירות למועצה המקומית באקה
אל-גרביה (להלן: המועצה) ביחד עם הבחירות הכלליות לכל המועצות (להלן: הבחירות
הכלליות).
לאור בעיות שהתעוררו, הוקמה ועדה קרואה לניהול
עניני העיר, שכיהנה עד 4/92.
ב28.4.92- התקיימו בחירות למועצה שלא במועד
הבחירות הכלליות.
ב2.11.93- התקיימו בחירות כלליות ולא התקיימו
בחירות למועצה לאחר שהשר, בהודעה מ7/93-, דחה את מועד הבחירות למועצה למועד
שייקבע. (כנראה כדי לא לגרום לבחירות שנה וחצי לאחר הבחירות הקודמות).
ב28.4.97- תחלופנה 5 שנים לכהונת המועצה. השר
החליט בהודעה מ20.10.96- בהמשך להודעתו מ7/93-, כי הבחירות תתקיימנה במועד בו
תתקיימנה הבחירות הכלליות (11.98).
3. החלטת השר מביאה מחד גיסא, להאחדת מועד
הבחירות של המועצה עם מועד הבחירות לכלל המועצות ומאידך גיסא, להארכת כהונת המועצה
מעבר ל5- שנים.
האם מוסמך השר לקבוע כי הבחירות תתקיימנה יחד
עם הבחירות הכלליות ולהאריך על ידי כך את כהונת המועצה מעבר ל5- שנים? האם החלטתו
היא במתחם הסבירות? את התשובה לשאלות אלה יש למצוא בהוראות חוק הרשויות המקומיות
(בחירות) תשכ"ח1965- (להלן:החוק).
ההוראות הרלוונטיות לענייננו מצויות בסעיפים 4
ו5- לחוק.
סעיף 4 לחוק קובע:
"מועד
הבחירות לכל המועצות [תיקון: תשמ"ו]
הבחירות
לכל המועצות יקוימו כל חמש שנים ביום ג' השלישי לחודש חשוון;
אולם אם היתה השנה הרביעית שלאחר הבחירות האחרונות שנה מעוברת, יקוימו הבחירות
ביום ג' הראשון לאותו חודש.
סעיף זה קובע נורמה כפולה: ראשית, כי הבחירות
תתקיימנה כל חמש שנים. שנית, כי הבחירות תתקיימנה במועד אחיד לכל
המועצות. שנים אלה באו לעולם שלובים זה בזה. אולם יש ומטעמים שונים נוצרת הפרדה
ביניהם ומועד הבחירות הכלליות אינו חופף את תום תקופת כהונת המועצה (5 שנים). כך
קרה בענייננו, כאשר עקב בעיות ותקלות במועצה ומינוי ועדה קרואה, חל ב1992- נתק בין
מועד הבחירות הכלליות לבין מועד הבחירות למועצה.
4. לכל אחת משתי דרישותיו של סעיף 4 לחוק, תכלית
חשובה וראויה. תכלית הדרישה לקיום בחירות כל 5 שנים, היא, "קביעת פרק זמן
ארוך דיו למימוש מדיניות ראויה על ידי הנבחרים וקצר מספיק כדי שלא לשחרר את הנבחר
ממוראו של הבוחר" (השופטת ד. דורנר בבג"צ 3791/93 פאוזי עטאף מאשלב
ו39- אח' נ' שר הפנים, המועצה המקומית אבו סנאן ואח', פ"ד מז(4) 106).
זהו פרק הזמן המשלב בין האינטרסים השונים של קביעת יחידת זמן מספקת לביצוע המטלות
הרובצות על המועצה הנבחרת ותחימת גבול לשלטון ממושך מדי של אותה מועצה. בכך ניתן
ביטוי לזכות לבחור ולהיבחר, שהיא זכות יסוד של כל אזרח ומהווה את נשמה אפה של
הדמוקרטיה.
תכלית הדרישה לקיום בחירות בו זמנית בכל
הרשויות המקומיות, היא השגת אחידות שיש עימה יתרון כלכלי כלל משקי וממלכתי. יש בכך
כדי לאפשר ארגון טוב יותר יעיל יותר וזול יותר של הבחירות בכל מועצה ומועצה ובכל
המועצות גם יחד ולתת ביטוי הן לאינטרסים של התושבים הן לאינטרסים של המועצות
המקומיות והן לאינטרסים הכלל ארציים. גם בכל אלה יש תרומה להליך הדמוקרטי. מכאן
ברורה חשיבות השילוב בין שתי הוראותיו של סעיף 4 לחוק.
5. עם זאת, יש לכלל הנורמטיבי הכפול שבסעיף 4,
חריגים שנועדו לאפשר לשר לסטות מהוראות סעיף 4 ובאלה מדבר סעיף 5 לחוק הקובע
לאמור:
דחיית
מועד הבחירות
(א)
נוכח השר כי אי אפשר לקיים בחירות במועדן ברשות מקומית פלונית, או היו נסיבות
מיוחדות אשר לדעת השר מצדיקות דחייתן, או לא קויימו בחירות במועדן, יקבע השר מועד
חדש לבחירות, שיהיה קרוב ככל האפשר לאחר שחלפה הסיבה לאי-קיום הבחירות במועדן ולא
יאוחר ממועד הבחירות הבאות לכל המועצות לפי סעיף 4.
(ב)
קויימו הבחירות האחרונות למועצה פלונית אחרי המועד שבו נתקיימו הבחירות האחרונות
לכל המועצות לפי סעיף 4 רשאי השר להורות שהבחירות הבאות לאותה מועצה לא יקויימו
במועד הבחירות הבאות לכל המועצות, כי אם במועד שלאחר מכן.
6. בענייננו השתמש השר בסמכותו לפי סעיף 5(ב), אם
כי נראה לי שניתן לסמוך את החלטתו גם על סעיף 5(א) הקובע בין השאר, כי אם נוכח השר
לדעת כי היו נסיבות מיוחדות המצדיקות לדעתו דחיית הבחירות, יקבע הוא מועד קרוב ככל
האפשר לאחר שחלפה הסיבה לאי קיום הבחירות במועדן ולא יאוחר ממועד הבחירות הבאות
בכל המועצות. סעיף 5(ב) עוסק בעיקרו בנסיבות מיוחדות הנובעות מהפערים שנוצרו בין
מועד הבחירות הכלליות לבין מועד הבחירות במועצה מסויימת. מקובל עלי כי החלטה לפי
סעיף 5(ב) כמו ההחלטה לפי סעיף 5(א) מחייבת נסיבות מיוחדות, אף שדרישה זו מופיעה
בנוסח סעיף 5(א) ואינה מופיעה בנוסח סעיף 5(ב) (ראה בג"צ 3791/93 הנ"ל).
7. כאמור, נערכו בחירות למועצה ב28.2.89- יחד עם
הבחירות הכלליות. בגלל בעיות חמורות במועצה הוקמה ועד קרואה שכיהנה עד שנערכו שוב
בחירות ב1992-, שלא במועד הבחירות הכלליות. ב1993- התקיימו בחירות כלליות אולם השר
שרצה למנוע עריכת בחירות במועצה שנה וחצי בלבד לאחר הבחירות האחרונות, הודיע על
דחיית הבחירות מבלי לקבוע מועד חדש לעריכתן. כיום, משחלפו 5 שנים לכהונת המועצה,
מבקש השר לדחות את הבחירות למועצה עד למועד הבחירות הכלליות ובאופן כזה לגרום אחת
ולתמיד להאחדת מועד הבחירות למועצה עם מועד הבחירות הכלליות, באופן שממועד הבחירות
הבא תתקיימנה בחירות למועצה כל 5 שנים וביחד עם הבחירות הכלליות. על ידי החלטת השר
נוצר מצב חד פעמי בו תכהן המועצה שש וחצי שנים במקום חמש שנים ומצב זה יתוקן
לצמיתות החל ממועד הבחירות הבא. נראה לי כי החלטה זו היא במסגרת סמכותו של השר על
פי סעיף 5 ועומדת במבחנים של אותו סעיף הדורש נסיבות מיוחדות לשם הפעלתה. הכיצד?
8. בפני השר עמדו שתי אפשרויות: להורות על עריכת
בחירות בתום חמש שנות כהונה של המועצה (ב28.4.97-), שלא במועד הבחירות הכלליות, או
להורות על קיום הבחירות במועד הבחירות הכלליות (11/98). במקרה הראשון של עריכת
בחירות ב1997- נוצר מצב לפיו יש לערוך - על פי החוק - בחירות למועצה פעם נוספת
במועד הבחירות הכלליות, בעוד כשנה וחצי, אלא אם כן השר יורה אחרת. כאשר לוקחים
בחשבון את תקופת ההכנות לבחירות, את ההתעסקות בהן, את מעורבות הציבור בהן, את
תפקוד המועצה הנפגע מכל אלה, ברור הוא כי תוצאה זו היא בלתי רצויה מכל בחינה שהיא.
האפשרות השניה היא להורות שלא לערוך בחירות פעם נוספת בבחירות הכלליות בנובמבר 98
ועל ידי כך להנציח מצב שבו לעולם לא תערכנה הבחירות למועצה יחד עם הבחירות
הכלליות, מצב שגם הוא בלתי רצוי ואינו משרת את תכלית החוק השואף לעריכת בחירות בכל
המועצות בו זמנית כל 5 שנים. כל הסדר החורג מכך, צריך להיות זמני. הנצחת בחירות
למועצות שונות בזמנים שונים פוגעת במטרות אותן מבקש החוק להשיג ובעקרונות המונחים
בתשתית ההסדר שבחוק.
השר העדיף את האופציה השניה ובכך הוארכה תקופת
כהונת המועצה באופן חד פעמי בשנה וחצי. נראה לי כי האיזון שעשה השר בין הנזק העלול
להיגרם על ידי בחירות תכופות שנה אחרי שנה לבין דחיית הבחירות בשנה וחצי, עומד
במבחן הנסיבות המיוחדות לדחיית מועד בחירות על פי סעיף 5 לחוק והחלטתו של השר מצוי
במתחם הסבירות ואינה מצדיקה התערבותנו.
9. מקובל עלי כפי שנקבע על-ידי חברתי השופטת
דורנר בבג"צ 3791/93 כי בעקרון יש להעדיף שמירה על קביעת תקופה
אופטימלית לכהונת מועצה על פני שמירה על צרכים מנהליים של השלטון המרכזי. כמו כן,
מקובלת עלי גישתו של חברי השופט מ. חשין המדגיש את חשיבות עצמאות השלטון המקומי
והשתחררותו מאחיזת השלטון המרכזי. עם זאת, סבורה אני כי ראוי לשמור על הכלל הקבוע
בחוק הנובע ממעמדו של משרד הפנים האחראי לעריכת הבחירות, לפיו תתקיימנה הבחירות
במועד אחד בכל הרשויות המקומיות. תכליתה של הוראת השר היא תיקון אנומאליה שתהפוך
לצמיתה ותמנע השגת תכלית החוק וקיומו כלשונו וכרוחו, שהיא, בשילוב שני מרכיבי
היסוד שבו: כהונה בת חמש שנים ובחירות כלליות במועד אחד לכולם. בנסיבות המקרה דנן,
התוצאה של הארכת כהונת המועצה בשנה וחצי אינה קשה, גם משום שהמועצה מתפקדת - לדעת
משרד הפנים - בצורה תקינה ויעילה לאחר טלטלות וסערות שפקדו מועצה קודמת בעבר.
מובן שתפקודה התקין של המועצה איננו נימוק להארכת תקופת
כהונתה. זוהי שקילת תוצאתה הצפויה של הארכת כהונת המועצה, שהיא אחת משתי האפשרויות
העומדות בפני השר, המסייעת בבחירה בין השתיים.
10. ראוי לציין כי על אף שנקבע בבג"צ 3791/93
הנ"ל, כי השיקול המנהלי של האחדת מועד הבחירות נסוג מפני המרכיב המהותי של
משך הכהונה, נתן בית המשפט שם בידי השר שתי אלטרנטיבות: או לקיים את הבחירות במועד
הבחירות הכלליות בתום שלוש שנות כהונה של המועצה, או לקיימן שלא במועד הבחירות
הכלליות, כתום חמש שנות כהונה. השופט מ. חשין העדיף את מועד הבחירות הכלליות כתום
שלוש שנות כהונה על פני בחירות בתום חמש שנות כהונה. איני רואה הבדל רעיוני בין קיצור
תקופת חמש השנים לבין הארכת תקופה זו. בשני המקרים נפגע העקרון של תקופת
כהונה בת חמש שנים שנקבעה בחוק, האמורה לשקף את תקופת הכהונה הראויה ובשני המקרים
ניתן לשנות את משך הכהונה אם נסיבות מיוחדות מצדיקות זאת.
מכל האמור לעיל עולה כי אף אחד ממרכיבי סעיף 4
לחוק איננו מקודש כשלעצמו ובנסיבות מיוחדות ניתן לחרוג מכל אחד מהם, בזהירות
באחריות ומשיקולים ראויים וענייניים. אין לקבוע עקרון כללי לסוג ולמידת החריגה
המותרת וכל עניין יידון לגופו.
אשר על כן, דעתי היא כי יש לדחות את העתירות
ולחייב את העותרים לשלם למשיב 1 7,500 ש"ח ולמשיבים 2-10 7,500 ש"ח.
ש ו
פ ט ת
השופט י' טירקל:
גם אני סבור שיש לדחות את העתירה
ולקיים את הבחירות למועצה המקומית בקה אל גרביה במועד שקבע שר הפנים. אוסיף שתי
הערות.
חילולה, פעם אחת, של מצוות קיום
הבחירות כל חמש שנים, באה כדי לקיימה בעתיד כהלכתה, תמיד , במועד הבחירות
לכל המועצות (בבחינת "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" - שבת
קנ"א, ע"ב). קיומה, פעם אחת, של המצוה הראשונה, כעתירתו של העותר, משמעה
אי קיום המצוה השניה מעתה ועד עולם.
זאת ועוד. מועד הבחירות לכנסת, הנקוב בסעיף 9
לחוק יסוד: הכנסת, אף הוא "ביום ג' השלישי לחדש חשון של השנה בה תמה כהונתה
של הכנסת היוצאת"; שהיא, לפי סעיף 4 "ארבע שנים מיום היבחרה".
גם כאן ביטוי לשאיפה כי הבחירות לכנסת
ולרשויות המקומיות, יקוימו, ככל האפשר, במועד קבוע אחד בלוח השנה.
ש
ו פ ט
המשנה לנשיא ש' לוין:
1. דעתי היא שיש להפוך את הצווים על תנאי
מוחלטים.
2. שניים הם הטעמים שנתן שר הפנים להחלטתו להאריך
את המועד של כהונת המועצה הנוכחית בשנה ומחצה מעבר לתקופת חמש השנים הנזכרת בסעיף
4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה - 1965(להלן - החוק). האחד הוא -
רצונו "ליישר קו" עם מועד הבחירות בכלל הרשויות המקומיות; והאחר -
הערכתו שהמועצה המקומית פועלת כהלכה. לדידי הטעם השני לאו טעם הוא - משום שגם
מועצה מקומית המתפקדת כהלכה דינה לעמוד לבחירה מחדש במועד שנקבע בחוק ותיפקודה
התקין אינו נימוק לדחיית המועד. נותרת איפוא לדיון השאלה אם השיקול של "יישור
הקו" מסמיך את שר הפנים להאריך את מועד הבחירות מעבר לתקופת חמש השנים
המנויות בסעיף 4 לחוק, ואם מסמיך הוא - האם עשה השר שימוש ראוי בשיקול דעתו.
3. בית משפט זה כבר פרש בעבר את הוראות הסעיפים 4
ו- 5 לחוק. בבג"צ 3791/93 פ"ד מ"ז(4) 106 היה מעשה במועצה מקומית
שנבחרה ביום 18.12.90, שנתיים לאחר שנערכו הבחירות לכלל הרשויות המקומיות (בשנת
1988). בחודש נובמבר 1993 עמדו להיערך שוב הבחירות לכלל הרשויות המקומיות. כשפנו
ראש המועצה וחברי המועצה שבקואליציה לשר הפנים (בחודש מרץ 1993) ובקשוהו לדחות את
מועד הבחירות לשנתיים לאחר מועד הבחירות הבא לכלל הרשויות המקומיות, כדי לאפשר
למועצה המקומית להשלים את מועד חמש השנים לכהונתה החליט שר הפנים להאריך את המועד
אך בשנה. בית משפט זה התערב בהחלטה והעמיד את השר בפני הברירה לקיים את הבחירות אך
באחד המועדים הקבועים בסעיף 4 לחוק: במועד הבחירות של כלל הרשויות המקומיות (בסוף
שנת 1993) או בתום מועד כהונתה של המועצה (חמש שנים). בענין ההוא לא עמדה על הפרק
האפשרות שתקופת הכהונה של המועצה תוארך מעבר לחמש שנים "אלא השאלה
שנדונה היתה אם ובאיזו מידה ניתן היה לקצר את התקופה. לענין זה נקבע כי
הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד המהווה נשמת אפה של מדינה דמוקרטית. מזכות יסוד
זו מתחייבת חובת השלטון המרכזי לכבד את דרכי הבחירה של מוסדות השלטון המקומי, כפי
שנקבעו בחוק. לאור התכלית החקיקתית של הסעיפים 4 ו- 5 לחוק "יתפרשו הוראות
החוק המקנות לשלטון המרכזי סמכות לשנות מן ההסדרים שנקבעו בחוק כניתנות להפעלה רק
כאשר קיימת לכך הצדקה מיוחדת...". להלן הוסיפה השופטת דורנר וכתבה בסעיף 9
לפסק הדין:
"9.
להוראת סעיף 4 תכלית כפולה: היא קובעת פרק זמן ארוך דיו למימוש מדיניות ראויה על
ידי הנבחרים וקצר דיו כדי שלא לשחרר את הנבחר ממוראו של הבוחר. היא באה לענות על
צרכים מינהליים של משרד הפנים הממונה על עריכת הבחירות, על ידי קביעת מועד אחר
לעריכת בחירות בכל הרשויות. הנחת החוק היא שבדרך כלל תהיה חפיפה בין שני המועדים.
לתכלית
בדבר קביעת תקופה אופטימלית לכהונת המועצה המקומית עוצמה רבה יותר מאשר לתכלית
בדבר שמירת הצרכים המינהליים. ואולם הכלל הקבוע בחוק - הנובע ממעמדו של משרד הפנים
כאחראי לעריכת הבחירות - הוא, כי הבחירות יתקיימו במועד אחד בכלל הרשויות, זולת אם
החליט השר על דחייתן.
הגישה
כי בהעדר חפיפה בין תקופת הכהונה למועד הבחירות הקבועים בסעיף 4 מוקנה לשר הפנים
שיקול דעת להאריך את תקופת כהונתה של המועצה או להקטינה ללא סיבה מיוחדת, אינה
יכולה להתקבל. אכן בסעיף 5(ב) לא נאמר במפורש כי דרושה נסיבה מיוחדת, ואולם אין
בכך כדי להכריע את הכף. הדרישה מתחייבת מאופיה של זכות הבחירה כזכות יסוד ומתכליתו
של החוק.
סעיף
5(ב) הנ"ל בא לענות על מצב עניינים שבו מסיבות אלו ואחרות אין חפיפה בין שני
המועדים הקבועים בחוק. באין טעם מיוחד, שיקול דעת השר על פי סעיף 5(ב) מוגבל
לבחירה בין שני מועדים אלה".
4. בבג"צ 3791/93 לא עמדה על הפרק השאלה אם
הוסמך השר להאריך את מועד הבחירות מעבר לתקופת חמש השנים שנקבעה בסעיף 4,
אלא נקבע שגם בקיצור התקופה אין שיקול דעתו של השר בלתי מוגבל. הגיעה איפוא
השעה לדון בפרשנות סעיפים 4 ו- 5 לחוק לענין הסוגיה שלפנינו.
סעיף 4 לחוק קובע נורמה כפולה: מועד של חמש
שנים לבחירות של כל אחת מהרשויות המקומיות וסימולטניות של יום הבחירות. הנורמה
הראשונה היא נורמה קונסטיטוציונית, הקובעת את משך כהונתה של הרשות המקומית; הנורמה
השניה היא נורמה של יעילות שמטרתה השגת אחידות שיש עימה יתרון כלכלי, משקי
וארגוני. סעיף 4, כשהוא לעצמו אינו מציע פתרון למקרה של התנגשות בין שתי הנורמות
ושומה עלינו לפנות לסעיף 5 כדי לבחון אם סעיף זה מציע לנו פתרון. וכה נאמר בסעיף 5
לחוק:
"5(א)
נוכח השר כי אי אפשר לקיים בחירות במועדן ברשות מקומית פלונית, או היו נסיבות
מיוחדות אשר לדעת השר מצדיקות דחייתן, או לא קויימו בחירות במועדן, יקבע השר מועד
חדש לבחירות, שיהיה קרוב ככל האפשר לאחר שחלפה הסיבה לאי קיום הבחירות במועדן ולא
יאוחר ממועד הבחירות הבאות לכל המועצות לפי סעיף 4.
(ב)
קויימו הבחירות האחרונות למועצה פלונית אחרי המועד שבו נתקיימו הבחירות האחרונות
לכל המועצות לפי סעיף 4 רשאי השר להורות שהבחירות הבאות לאותה מועצה לא יקויימו
במועד הבחירות הבאות לכל המועצות, כי אם במועד שלאחר מכן".
סעיף 5(א) כלל בחובו שלשה מקרים: (א) אי אפשר
לקיים בחירות במועדן ברשות מקומית פלונית; (ב) היו נסיבות מיוחדות אשר לדעת השר
מצדיקות דחיית הבחירות; (ג) לא קויימו בחירות במועדן. בשלשת המקרים יקבע השר מועד
חדש לבחירות "שיהיה קרוב ככל האפשר לאחר שחלפה הסיבה לאי קיום הבחירות"
ושמועד זה יהיה "לא יאוחר ממועד הבחירות הבאות לכל המועצות לפי סעיף 4".
לדידי המקרים (א) ו- (ג) אינם קיימים במקרה
הנוכחי; ואני סבור שאף המקרה (ב) אינו נוגע לענייננו. מההקשר שבו מופיע הדיבור
"נסיבות מיוחדות" בסעיף 5(א) אך ברור הוא שאין הן כוללות את "מועד
הבחירות הבאות לכל המועצות לפי סעיף 4", המופיע בסעיף אך כגבול עליון לעריכת
בחירות אם נתקיימו ה"נסיבות המיוחדות". המועד האמור גם לא יכול להחשב
כ"סיבה לאי קיום הבחירות במועדן" העשויה לחלוף במשמעות דיבור זה בסעיף
5(א).
נמצא שיכול ופתרונה של הבעיה שלפנינו ימצא
בסעיף 5(ב). סעיף זה עניינו במקרה שבו עשוי עקרון סימולטניות הבחירות להביא לקיצור
כהונתה של מועצה מקומית לתקופה של פחות מ- 5 שנים. במקרה זה רשאי שר הפנים להורות
שהבחירות הבאות לאותה מועצה לא יקויימו במועד הבחירות לכל המועצות כי אם
"במועד שלאחר מכן". פירוש המלים "במועד שלאחר מכן" יכול ויהיה
אך אחד משלשה אלה:
(א) מועד שבתום תקופת כהונה של חמש שנים לפי
סעיף 4 לחוק;
(ב) המועד הבא של הבחירות הסימולטניות לכל
המועצות המקומיות;
(ג) מועד אחר לפי שיקול דעתו של השר.
מהילכת בג"צ 3791/93 נמצאנו למדים שיש
לשלול את קיום האפשרות השלישית (ג). את התשובה לשאלה איזו אפשרות יש לבחור מבין
החלופות (א) ו-(ב), אי אפשר לשאוב מסעיף 4 לחוק הקובע, כזכור סימולטניות של בחירות
לכל הרשויות המקומיות באותו מועד. עם זאת קובע סעיף זה עקרון קונסטיטוציוני של
קיום בחירות בכל רשות מקומית כל חמש שנים ופרשנות המלים "במועד שלאחר
מכן" ככוללת את המועד הסימולטני הבא של הבחירות לכל הרשויות המקומיות אינה
נראית לי סבירה כי היא מעדיפה דילוג על פני מועד סימולטני אחד של בחירות לכל
המועצות המקומיות כדי להגיע למועד הבא של הבחירות הסימולטניות על פני החלופה
הקונסטיטוציונית הברורה של קיום בחירות בכל מועצה מקומית כל חמש שנים והריהי
מרוקנת את סעיף 4 מתכנו.
5. מכח הילכת בג"צ 3791/93 נראה לי שיש
להעדיף את העקרון הקונסטיטוציוני של קיום בחירות כל חמש שנים על פני שיקולים
שביעילות ושפרשנות סעיפים 4 ו- 5 המונעת הארכת מועד הבחירות מעבר לחמש שנים עדיפה
על הפרשנות ההפוכה. אינני מסכים לגישה שדין אחד להחלטה המאריכה את תקופת חמש השנים
או מקצרת אותה; מותר לקצר את התקופה של חמש שנים מטעמים שביעילות כי מנדט הבוחרים
ניתן למועצה גם לתקופה המקוצרת; בעוד שהארכת התקופה משאיר את המועצה תלויה על
בלימה בהעדר תמיכת הבוחרים לגבי התקופה העודפת, שהרי ציבור הבוחרים בחר את המועצה
המקומית אך לתקופה של חמש שנים.
6. התוצאה שאליה הגעתי היא ששר הפנים לא היה
מוסמך להאריך את המועד של קיום הבחירות; עם זאת סבור אני שגם לו היה מדובר בענין
שבשיקול דעת לא היה מקום להאריך את המועד לתקופה העולה כדי 30% מתקופת חמש השנים
של כהונת המועצה שאליה נבחרה.
הייתי הופך את הצווים על תנאי שניתנו -
מוחלטים.
המשנה
לנשיא
הוחלט ברוב דעות כאמור בפסק דינה של כבוד
השופטת ט' שטרסברג-כהן.
ניתן היום, ח' באדר ב' תשנ"ז (17.3.97).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן
מזכיר ראשי
חז883396/
96088330.J03