פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8829/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד מתן לקר פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת פרקליטות מחוז דרום שלא להגיש כתב אישום בגין עבירות מין שבוצעו בעותרת, לדבריה, על ידי המשיב 1 (להלן: המשיב). לחלופין, נתבקש כי נורה למשיבים 3-2 לסגור את תיק החקירה מחמת היעדר ראיות מספיקות, חלף חוסר אשמה. על פי הנטען בעתירה, ביום 3.5.2018, במהלך אירוע חברתי בו שהו העותרת והמשיב, ביצע האחרון בראשונה מעשים מיניים, לרבות מעשה אינוס, ללא הסכמתה ובניגוד לרצונה. בעקבות זאת, ביום 21.11.2019 הגישה העותרת תלונה למשטרה. בהמשך לכך, נגבו עדויות מהעותרת והמשיב, וכן מגורמים נוספים, ונערך עימות בין השניים. בסופו של דבר, הגיעה פרקליטות מחוז דרום למסקנה כי אין מקום להגיש כתב אישום וכי יש לסגור את תיק החקירה מחמת חוסר אשמה. על החלטה זו הגישה העותרת ערר למחלקת העררים בפרקליטות המדינה, וביום 20.10.2022 נמסר לעותרת כי לאחר בחינת הערר וחומר החקירה, המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) לא מצאה לשנות מההחלטה לסגור את תיק החקירה. במסגרת העתירה, מלינה העותרת על ההחלטה שלא להורות על הגשת כתב אישום נגד המשיב. לטענתה, תיק החקירה כולל תשתית ראייתית מספיקה לצורך ביסוס הרף הנדרש להגשת כתב אישום, ובפרט עדויות רבות התומכות לשיטתה בגרסתה (עליהן היא עומדת בעתירתה). על כן, לגישתה, ההחלטה לסגור את התיק איננה סבירה. לחלופין, מבקשת העותרת כי ככל שלא יוחלט על הגשת כתב אישום, תשונה עילת הסגירה של תיק החקירה לחוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין חלף חוסר אשמה. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות מצדנו בהחלטות שהתקבלו בעניין תלונתה של העותרת. כידוע, לרשויות התביעה מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לנקיטה בהליכים פליליים, הן ביחס להחלטה על סגירת תיק החקירה (לרבות הקביעה באיזו עילה ייסגר התיק) והן ביחס להחלטה בדבר העמדה לדין. משכך, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות התביעה בשיקול דעתו-שלו, והתערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם ההחלטה מערבת שיקולים זרים, לוקה בחוסר סבירות קיצוני או שיש בה משום עיוות מהותי הדורש תיקון (ראו, מיני רבים: בג"ץ 3227/18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (16.4.2019); בג"ץ 807/21 פלוני נ' מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 10 (7.2.2021)). העתירה שלפנינו איננה באה בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותנו. עניינה של העותרת נבחן פעמיים על ידי גורמים שונים, הן על ידי פרקליטות מחוז דרום והן על ידי מחלקת העררים בפרקליטות המדינה והמשנה לפרקליט המדינה. מההחלטה בערר עולה כי אל מול גרסתה של העותרת והראיות עליהן היא מצביעה, ניצבת גרסתו של המשיב לפיה המגע המיני בין השניים היה בהסכמת העותרת ומרצונה. לצד הקושי המובנה בביכור גרסה אחת על פני השנייה, בהינתן שעסקינן באירועים שמתרחשים מטבע הדברים ללא עדים, נמצא כי חומר הראיות בכללותו איננו מאפשר לקבוע כי בוצעה עבירה ברף הדרוש בפלילים. בכלל זה, עמדה מחלקת העררים בפרקליטות על הקשיים שעולים מגרסתה של העותרת וכן על התנהלותה, הן באירוע עצמו (כפי שעולה מעדותה ומעדויות נוספות) והן לאחר מכן (ובפרט אופי הקשר עם המשיב לאחר האירוע). החלטה זו הינה מנומקת ומבוססת ולא ראינו כל טעם מבורר להתערב בה. ויובהר, כפי שהודגש גם על ידי מחלקת העררים בפרקליטות, אין בהחלטה זו משום הטלת דופי במהימנות העותרת ובאמינות תלונתה. ההחלטה שלא להעמיד את המשיב לדין במקרה דנן נשענת על הערכת הסיכוי שהלה ביצע את העבירה, בהתחשב במכלול הראיות שבתיק, ובהתבסס על מומחיותן וניסיונן של רשויות התביעה בבחינת דיות הראיות ומכלול השיקולים הנדרשים לעניין העמדה לדין. בנסיבות המקרה, החלטה זו אינה מגלה כל עילה להתערבות כאמור – הן לעניין סגירת התיק והן לעניין עילת הסגירה. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א בטבת התשפ"ג (‏4.1.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22088290_Y02.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il