סלימאן אבו בריץ נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8822/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8822/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' אלון המערער: סלימאן אבו בריץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 4.9.06, בת.פ.ח. 1032/06, שניתן על ידי כבוד השופטים ר' יפה כץ, ו' מרוז וא' ואגו תאריך הישיבה: ד' בתמוז התשס"ז (20.06.07) בשם המערער: עו"ד יניב בוקר בשם המשיבה: עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערער, תושב דיר אלבלח ברצועת עזה, הועמד לדין באשמת ביצוען של מספר עבירות. נטען, כי פעיל בארגון חללי אלאקצא פנה אל המערער וביקשו לאסוף מידע על תנועות כוחות צה"ל באזור כפר דרום ובאחד מצירי התנועה, וכך עשה. על פי גרסת המשיבה חזר המערער על מעשיו מספר פעמים, ולעתים צילם את תנועת הכוחות מביתו באמצעות מצלמת וידיאו. כתב האישום חושף פרשה נוספת ולפיה קשר המערער, במהלך שנת 2005, עם אחרים עליהם נמנה פעיל בגדודי חללי אלאקצא, לצאת מרצועת עזה לכיוון מצרים ואחר כך לגנוב את הגבול לישראל. מספר ניסיונות של הקושרים לבצע את זממם נכשלו, אולם ביום 6.8.06 הצליחו המערער ואחר לחצות את הגבול, שם נפגש איתם אדם שהסיעם לבאר-שבע, וביום המחרת נעצר המערער. המערער הודה בכל אלה במסגרת הסכם טיעון, ובעקבות כך הורשע בשורה של עבירות שעל חומרתן אין צורך להרבות מלים: מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, מסירת ידיעות וסיוע למסירת ידיעות העלולות להיות לתועלת לאויב, קשירת קשר לבצע פשע והסתננות. לאחר שהצדדים טענו לעונש, נגזרו למערער 5 שנות מאסר, ו-12 חודשים מאסר על תנאי. 2. בערעור שבפנינו, בו מלין המערער כנגד העונש שהושת עליו, נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו יתר על המידה, ולא נתן משקל הולם לכל אחד מאלה: המערער אינו חב חובת נאמנות למדינת ישראל, אלא דווקא לרשות הפלסטינית; עקב המצב השורר בשטחים לא יכול היה המערער לסרב לבקשה לסייע בידי פעילים של ארגון הטרור, הואיל ואם היה נוהג כך היה נחשד כמי שמשתף פעולה עם ישראל; המידע שהעביר משקלו אינו רב, הואיל ומדובר בתנועה גלויה של כוחות צבא; מאז ביצוען של העבירות חלף זמן ניכר. בנוסף לכל אלה נטען, כי בית המשפט המחוזי חרג מרמת הענישה הנוהגת, בפרט בעבירת הסתננות. 3. אין בידנו לקבל את הערעור, באשר לא הוכחה בפנינו עילה כלשהי המצדיקה להקל בעונש. נהפוך הוא, המערער נענה לבקשתו של פעיל בארגון טרור, ששם לו למטרה להלחם בישראל, וסיפק לו מידע אשר הפוטנציאל הגלום בו לפגיעה בכוחות הביטחון הנו רב. יתר על כן, המערער נכנס לישראל שלא כדין וניסה לסייע לפעיל של ארגון טרור לעשות זאת. אלו הן עבירות שחומרתן מופלגת, ופגיעתן בציבור בישראל אינה מוטלת בספק, במיוחד במציאות הקשה השוררת בשנים האחרונות בחלק זה של העולם. מנקודת השקפה זו, לא זו בלבד שאין בעונש חומרה, אלא נראה הוא בעינינו אף מתון, ועל כן דין הערעור להדחות. ניתן היום, ד' בתמוז התשס"ז (20.06.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06088220_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il