פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 8818/96

הרצל נח נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר של 14 שנים בגין ניסיון לרצח אשתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/02/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 8818/96 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ניסיון לרצח — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת עונש מאסר של 14 שנים בגין ניסיון לרצח אשתו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 8818/96

הרצל נח נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר של 14 שנים בגין ניסיון לרצח אשתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בניסיון לרצח אשתו, לאחר שירה בה שישה כדורים וגרם לה לנזקים מוחיים וגופניים קשים שהותירו אותה במצב של שיתוק ופגיעה קוגניטיבית קשה. הוא נידון ל-14 שנות מאסר. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי יש להקל בעונשו בשל מצבו הנפשי והשפעת תרופות שנטל. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי מדובר במעשה מתוכנן וכי העונש שנגזר אינו חורג ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים ש' לוין, י' קדמי, ח' אריאל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • הרצל נח

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המעשה היה מתוכנן ובוצע בקור רוח ובכוונה לגרום למות האישה.
  • התוצאות היו קשות ביותר והאישה הפכה לשבר כלי.
טיעוני ההגנה
  • מצבו הנפשי של המערער כפי שעולה מהתיק הרפואי.
  • השפעת תרופות נוגדות דיכאון שנטל המערער עובר לביצוע העבירה.
  • הבעת חרטה מצד המערער.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת פסיכיאטרית
  • תיק רפואי של המערער

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 14/96
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8818/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט ח' אריאל המערער: הרצל נח נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.10.96 בת.פ.ח. 14/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: א. סטרשנוב, ז. המר, ש. טימן תאריך הישיבה: ט"ז בשבט התשנ"ט (2.2.99) בשם המערער: עו"ד מקרין דרור בשם המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל פסק-דין המערער הורשע בעבירות של נסיון לרצח, נשיאת נשק והחזקת נשק; ובית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו השית עליו בשל כך ארבע עשרה שנות מאסר. הערעור שבפנינו סב על חומרת העונש. מעשה שהיה כך היה: ביום 4.2.96 הגיע המערער לחנות שבה עבדה אשתו, ממנה הוא חי בנפרד כמה חדשים. המערער שלף אקדח וירה לעברה של אשתו שישה כדורים וזאת בכוונה לגרום למותה. אשת המערער נפגעה מחמישה כדורים, שחדרו לחלקי גופה השונים. אחד הכדורים חדר לראשה וגרם לה נזקים קשים וחמורים. הפגיעה באשת המערער הוגדרה כ"פציעה קריטית", והיה צורך לכרות חלק מהאונה הפרונטלית השמאלית שנפגעה מהירי. כתוצאה מן הפגיעה ניזוקה אשת המערער באופן קשה מאד: היא התעוורה בעינה השמאלית וקיימים קשיים בפקיחת עינה הימנית. נתגלו אצלה ליקויים בהתמצאות, קשיים ברצף החשיבה ופגיעה קוגניטבית ניכרת. בעבר עבדה אשת המערער כמורה לריתמיקה, ניגנה בפסנתר ועסקה בקוסמטיקה; וכיום אין היא מסוגלת לתפקד כלל ועיקר. היא סובלת משיתוק חלקי; היא הפכה - לדבריה, שאותם קיבל בית המשפט - ל"שבר כלי". לפנינו טען מר מקרין, פרקליט המערער, כל שניתן היה לטעון כדי לנסות ולהקל בעונשו של מרשהו. הוא הצביע על מצבו הנפשי של המערער, כפי שהוא עולה מתיקו הרפואי; וכן על חוות הדעת הפסיכיאטרית, שהוגשה כראיה ושהרופאה שנתנה אותה נחקרה עליה. הוא הצביע על מצבו הדיכאוני של המערער, שנטל במשך זמן רב תרופות מתרופות שונות; ולפי טענתו, יש לתת משקל להשפעה שהשפיעו על מרשו התרופות שנטל עובר לביצוע העבירות. נתנו דעתנו לטענותיו של הסניגור המלומד; וכן שמענו דברים מפי המערער עצמו, בהם הביע חרטה על המעשה שבוצע על ידו. נחה דעתנו, שלא קיימת עילה מספקת להתערב בעונש: כפי שעולה מחומר הראיות, שאינו שנוי במחלוקת, מדובר במעשה מתוכנן שבוצע בקור רוח ובכוונה לגרום למות אשתו; והתוצאות שנגרמו לאשה קשות ביותר ואך כפסע היה בין פציעתה לבין מותה. למעשה, מצבה של האשה הוא ללא נשוא ועולמה חרב עליה. נראה לנו, לאחר ששקלנו את כל הנסיבות ובהן את הנסיבות האישיות שעליהן הצביע גם הסניגור המלומד, שהעונש שהושת על המערער אינו חמור עד כדי הצדקת כדי התערבותנו. לפיכך אנו דוחים את הערעור. ניתנה היום, טז בשבט תשנ"ט (2.2.1999). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96088180.H02