קתרין קינטארט נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8811/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8811/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרת: קתרין קינטארט נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. משרד ראש הממשלה - מערך הגיור עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד יעל כץ מסטבאום בשם המשיבים: עו"ד אביטל סומפולינסקי פסק-דין השופטת א' חיות: 1. העותרת היא אזרחית בלגית אשר הגיעה לישראל בשנת 1986. מאז היא נכנסה ארצה מספר רב של פעמים ובכל פעם שהתה בארץ תקופה ארוכה והכל באשרת תייר. היא עבדה בארץ כמטפלת. במהלך שהותה בישראל החלה העותרת להתעניין בלימודי היהדות ולקיים מצוות, ובשנים 2002 ו-2003 אף נסעה לחו"ל לצורך לימודי יהדות וחיה בקהילה יהודית. לאחר מכן שבה העותרת לישראל על-מנת להשלים את תהליך הגיור ואף התקבלה כמועמדת לגיור בבית דין קרליץ בבני ברק, אך המשיב 1 סירב להאריך את אשרת השהייה שלה בישראל. חרף זאת נשארה העותרת בישראל, המשיכה בלימודי היהדות ואף עברה להתגורר בבני-ברק. משפנתה העותרת למשרדי הרבנות בתל-אביב על מנת לפתוח תיק גיור בקשתה נדחתה מן הטעם שאין היא אוחזת באשרת שהייה חוקית, ומשכך הגישה ביום 2.7.2007 בקשה לוועדת החריגים של מערך הגיור בהתאם לכללי הדיון בבקשות לגיור, התשס"ו-2006, י"פ 2062 (להלן: ועדת החריגים ו-כללי הגיור). יצוין כי על פי כלל ד' לכללי הגיור, נתין זר המבקש להתגייר רשאי לפנות בבקשה מנומקת לוועדת החריגים לפתיחת תיק גיור וכי במקרה כזה לא ייפתחו הליכי גיור "אלא בנסיבות מיוחדות". "נתין זר" מוגדר כ"אדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל". הבקשה לא הועברה אל ועדת החריגים ותחת זאת ביום 4.9.2007 השיבה הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה לעותרת כי על-מנת שוועדת החריגים תוכל לדון בעניינה עליה לאחוז באשרת שהייה חוקית ואז תהא רשאית לפתוח תיק גיור כנדרש באחד מבתי הדין המיוחדים לגיור. לאחר פתיחת התיק ייערך לעותרת ראיון עם שליח בית הדין שיעלה את עניינה לפני ועדת החריגים בהתאם לכללי הגיור. עוד צוין בתשובה כי גם בעת שהייתה בחו"ל רשאית העותרת לפנות ליושב-ראש ועדת החריגים בבקשה לאישור פתיחת תיק גיור, והוא יעלה את עניינה בפני הוועדה. 2. מכאן העתירה שלפנינו, בה טוענת העותרת כי סירובם של המשיבים לאפשר לה להגיש בקשתה לוועדת החריגים נעשה בחוסר סמכות ובחוסר הגינות וכי הוא אינו סביר ואף איננו מידתי. לטענתה, לו הייתה שוהה באופן חוקי בישראל לא הייתה נזקקת לעזרתה של ועדת החריגים ולשיטתה ועדת החריגים אמורה לבחון את ענייניהם של מי שאינם עומדים בקריטריונים, ובכלל זה מי שאינם שוהים כחוק בישראל. העותרת מוסיפה וטוענת כי ההחלטה שהתקבלה בעניינה מתעלמת מן השיקולים הרלוונטיים לעניין כמו גם מנסיבותיה הייחודיות. בהקשר זה מדגישה העותרת כי היא חשה ורואה עצמה כיהודיה ומכאן שאיפתה העזה והכנה להתגייר, והיא אף מציגה מכתבי המלצה שקיבלה מרבנים ומגורמים שונים לעניין רצינות כוונותיה באשר לגיור. על כן מבקשת העותרת כי נורה למשיבים לאפשר לה להשלים את תהליך הגיור וכן להימנע מהרחקתה מישראל, ולחלופין היא מבקשת כי נוכח נסיבות חייה המיוחדות יובא עניינה בפני הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים אשר תיבחן את האפשרות להעניק לה מעמד של קבע בישראל. 3. המשיבים, מצידם, מתנגדים לעתירה וטוענים כי דינה להידחות בשל השיהוי שבו היא לוקה וכן מחמת חוסר ניקיון כפיים מצד העותרת, השוהה בישראל באופן בלתי חוקי במשך למעלה משלוש שנים לאחר שהובהר לה בשנת 2004 כי אשרת התייר שלה לא תוארך לצורכי גיור וכי עליה לצאת מישראל. לטענת המשיבים, פניית העותרת למערך הגיור בשנת 2007 לא נועדה אלא לעקוף את השיהוי המשמעותי בו לוקה העתירה שכן כבר בשנת 2004 סירב המשיב 1 כאמור להעניק לה אשרת תייר ועוד הם טוענים כי אין בעתירה כל הסבר מדוע במהלך השנים לא פנתה העותרת לבית המשפט לעניינים מינהליים בעניין זה. המשיבים מוסיפים וטוענים כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בציינם כי על פי כללי הגיור הליכי גיור ייפתחו אך בעניינו של אזרח ישראלי או תושב קבע וזאת בשל הצורך להבטיח כי הליכים אלה לא ינוצלו לרעה לצורך הכשרת המשך שהייתו בישראל של בעל מעמד זמני חוקי, קל וחומר של מי שהינו שוהה בלתי חוקי המבקש להכשיר שהייתו בישראל באמצעות גיור. מי שאינו בעל מעמד קבע בישראל, אשר הוגדר בכללים כ"נתין זר", לא ייפתחו בעניינו הליכי גיור אלא אם אושרה בקשתו על-ידי ועדת החריגים ובנסיבות מיוחדות. ההחלטה שלא לאפשר התחלת הליך גיור למי ששוהה בישראל שלא כדין או למי ששוהה בישראל במעמד זמני היא למעשה צידו השני של המטבע של מדיניות המשיב 1 שלא להעניק אשרות שהייה לזרים על מנת שיוכלו לעבור תהליכי גיור, אלא במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, ומדיניות זו אושרה לא אחת על-ידי בית משפט זה. עמדת המשיבים היא, אפוא, כי פתיחת תיק גיור והעברת עניינו של מבקש לוועדת החריגים תיעשה, ככלל, אך בנוגע ל"נתינים זרים" השוהים בישראל באופן חוקי, ואף זאת רק כאשר הבקשה מעלה נסיבות אישיות יוצאות דופן המצדיקות קיומם של הליכי גיור בישראל. לטענת המשיבים, לא נפל כל פגם בדחיית בקשתה של העותרת לפתיחת הליך גיור בישראל, וזאת נוכח היותה חסרת מעמד קבע ושוהה בלתי חוקית בישראל. 4. דין העתירה להידחות על הסף. העותרת עשתה דין לעצמה ובמשך מספר שנים שהתה באופן בלתי חוקי בישראל. די בחוסר ניקיון כפיים זה מצידה על מנת לדחות את העתירה (ראו בג"ץ 6952/05 ג'ראדה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 12.9.2005)). גם לגוף העניין לא נמצאה לנו כל עילה להתערב בהחלטת המשיב 2 וכבר נפסק כי גיור אינו מסוג השירותים שקיים הכרח לספקם לכל אדם בין אם הוא שוהה בישראל כדין ובין אם לאו. משכך, נקבע כי בהחלטתו האם לקבל אדם פלוני להליכי גיור רשאי בית הדין המיוחד לגיור לשקול את שיקולי השהייה בארץ כדין וכי שימוש בקריטריון זה הוא שימוש ענייני וסביר (ראו בג"ץ 552/04 גוזמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.7.2005)). על רקע זה, איננו סבורים כי נפל פגם המצדיק את התערבותנו בפרשנות שמעניקים המשיבים לכלל ד' לכללי הגיור, ולפיה פתיחת תיק גיור והעברת עניינו של מבקש לוועדת החריגים תיעשה, ככלל, אך בנוגע ל"נתינים זרים" השוהים בישראל באופן חוקי. אשר לבקשתה החלופית של העותרת כי עניינה ייבחן בוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים הרי ככל שבקשה זו מכוונת לקבלת מעמד בישראל, עליה לפנות בבקשה מתאימה למשיב 1 ובמידת הצורך יש בידה לפנות בעניין זה בעתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (ראו בג"ץ 1970/07 סיוושקין נ' משרד הפנים (טרם פורסם, 23.8.2007)). אשר על כן, העתירה נדחית ועימה נדחית גם הבקשה לצו ביניים. אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ז אדר ב', תשס"ח (24.03.2008). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07088110_V04.doc מא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il