בסט טסט בע"מ נ. משרד התחבורה ובטיחות בדרכים- רשות הרישוי

בבית המשפט העליון עע"ם 8808/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערים: 1. בסט טסט בע"מ 2. נידאל פחורי נ ג ד המשיב: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – רשות הרישוי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 4.11.2020 בעת"ם 62362-02-20 שניתן על-ידי כבוד השופטת ל' ביבי תאריך הישיבה: ח' בחשון התשפ"ג (2.11.2022) בשם המערערים: עו"ד ארז דר-לולו, עו"ד אלה בן-דור בשם המשיב: עו"ד ענת גולדשטיין פסק-דין הערעור שבפנינו נסב על החלטת משרד התחבורה – רשות הרישוי (להלן: המשיב) בעניין עונשי ההתליה שהושתו על המערערים (מכון רישוי ועובד בו) בגין הפרות שונות. גלגוליה של הפרשה מובאים בפסק דינו המפורט של בית המשפט המחוזי, שאנו סומכים את ידינו על עיקרי קביעותיו בתוקף סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הרקע להליך עורר דילמה לא פשוטה – וזו אף עולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי. התלונות נגד מכון הרישוי בסט טסט בע"מ (המערער 1) טופלו בתחילת דרכן על-ידי בעל תפקיד, שהיה מצוי במצב של ניגוד עניינים בהינתן מערכת יחסיו ההדוקה עם בעלי מוסך שהוא מתחרה ישיר של המערער 1. עם זאת, ההחלטות עצמן התקבלו לאחר בירור רציני על-ידי גורם מינהלי אחר שלא נפל כל דופי בעצם מעורבותו או בדרך התנהלותו. יש להודות: הפגם שנפל בראשית הדרך איננו חסר משקל, ומן הראוי להקפיד שלא יישנה בעתיד. כן יש דופי בכך שהתלונות נגד המערערים לא הועברו לידיהם בסמוך למועד הגשתן. עם זאת, לאחר שבחנו פעם נוספת את טענות הצדדים לאור חומר הראיות והנאמר בדיון, נותרנו איתנים במסקנתנו כי פגמים מסוג זה בהתנהלות הרשות אינם יכולים לשמש בסיס ל"חסינות" מפני נקיטת צעדים מנהליים בגין תלונות מוצדקות. בעניינם של המערערים נמצא כי לתלונות שהתקבלו על-ידי המשיב יש אחיזה בשבעה תיקי ליקויים, חלקם כאלה שהוגשו וטופלו ללא כל מעורבות מצד בעל התפקיד שבעניינו הועלו הטענות. בית המשפט המחוזי היה מודע לקשיים בהתנהלות הרשות, והחמיר בצדק עם המשיב בבדיקתו, תוך שהוא מורה על קבלת טענות המערערים ביחס לשלושה מתוך עשרה תיקי הליקויים. בכך פעל בית המשפט המחוזי כהלכה, וכאמור, ברמה המשפטית סברנו כי אין מקום להתערב בלוז החלטתו. יחד עם זאת, בתום הדיון, ומתוך שאיפה "ליישר קו" ולהוביל את מערכת היחסים בין הצדדים לבחינה עניינית של טענות הנוגעות להפרות עתידיות, ככל שאלה יעלו, מצאנו לנכון להמליץ בפני המשיב ללכת כברת דרך נוספת במובן של הקלה בעונשי ההתליה, אך מבלי לבטלם לחלוטין. יצוין כי המערערים לא הסתפקו בכך, ואולם המשיב הביע נכונות לקבל את הצעתנו. אנו מקבלים אפוא את הערעור בהסכמת המשיב באופן מוגבל ומתוחם רק במובן זה שעונש ההתליה שהושת על המערער 1 יצומצם ל-10 ימים בלבד בסך הכל ואילו עונשו של המערער 2 יוגבל להשעיה על-תנאי לתקופה של 45 ימים. במכלול הנסיבות, ובהתחשב בעמדת המשיב שקיבל את המלצתנו, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בחשון התשפ"ג (‏21.11.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20088080_A13.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il