פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"פ 8796/99
טרם נותח

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. אור בן יאיר

תאריך פרסום 21/05/2000 (לפני 9480 ימים)
סוג התיק רע"פ — רשות ערעור פלילי.
מספר התיק 8796/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"פ 8796/99
טרם נותח

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. אור בן יאיר

סוג הליך רשות ערעור פלילי (רע"פ)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 8796/99 בפני: כבוד השופט א' ריבלין המבקשת: הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד המשיבים: 1. אור בן יאיר 2. מעין בן יאיר ים 3. חגית בן יאיר ים 4. עזבון המנוח עמיהוד בן יאיר ים ז"ל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 18.11.99 בת.א. 3330/97 (בש"א 4735/99) שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' אבידע בשם המבקשת: עו"ד ארנון דראל בשם המשיבים: עו"ד יונתן דיוויס החלטה 1. המשיבים, שהיו תלויים במנוח לפרנסתם, תובעים, מידי המבקשת, פיצויים בגין הנזקים שהוסבו להם עקב פטירתו של המנוח בתאונת דרכים. במהלך הדיון בתביעתם ביקשה המבקשת כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי, שיחווה דעתו בדבר הטענה כי תוחלת חייו של המנוח התקצרה, בלא קשר לתאונה, בשל מחלות מהן סבל בחייו. את בקשתה סמכה המבקשת על תיעוד רפואי ובו נתונים על מחלת כליות ומחלת יתר לחץ דם שמהם סבל המנוח, על-פי טענתה. היא סבורה כי המחלות מהן סבל השפיעו לא רק על תוחלת חייו, כי אם גם על כושר השתכרותו אילולא התאונה. בית המשפט לא נעתר לבקשה בנימוק שאין בתיעוד שהוצג בפניו כדי לסתור את החזקה כי תוחלת חייו של המנוח לא היתה מתקצרת אילמלא התאונה. כנגד החלטה זו משיגה המבקשת. היא סבורה כי די היה בתיעוד הרפואי שהוצג מטעמה כדי להצביע על ראשית ראיה, כנדרש לצורך מינוי מומחה, וכי הדרך בה בחרה להוכיח לאת טענותיה היא הדרך הדיונית הראויה. 2. המשיבים סבורים כי אין די בתשתית העובדתית, שעמדה ביסוד הבקשה, כדי להצדיק קבלתה. התשתית העובדתית לוקה, לדעתם, בחסר, והיא מותירה ספק בשאלה אם אכן נתקיים קשר כלשהו בין מצב בריאותו של המנוח, קודם לתאונה, לבין התוצאות שהמשיבה טוענת להן. אשר להיבט הדיוני, סבורים המשיבים, כי צדק בית המשפט המחוזי משלא מינה מומחה רפואי על-פי המבוקש, שהרי המנוח אינו בא, לדעתם, בגדרו של "נפגע" כמשמעות הביטוי הזה בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975- (להלן: חוק הפיצויים). לפיכך, כך הם טוענים, לא ראוי למנות מומחה רפואי, על פי החוק, בעניינו. עוד הם טוענים כי שאלת קביעת קיצור תוחלת החיים איננה עניין רפואי, שהוראת סעיף 6א לחוק הפיצויים נוגעת לו. כיוון שכך, ראוי היה, לדעתם, להעיד בשאלה שבמחלוקת רופאים, שטיפלו במנוח בחייו. לאור עמדת הצדדים החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. 3. "נפגע" הוא "אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל1970-" (סעיף 1 לחוק הפיצויים). נפגע - על פי הגדרה זו - הוא מי שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, אך לא מי שסבל נזק אחר. לפיכך, מי שנגרם לו נזק כספי, למשל בשל שהיטיב את נזקו של הנפגע, יוצא מגדר המושג "נפגע" לעניין החוק (ע"א 330/84 מדינת ישראל נ' הלבנון חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מ(2) 663). ממילא, מי שתובע בתביעת תלויים, בשל הפסדים שנגרמו לו במות מפרנסו המנוח, הוא עצמו, התובע, אינו בא בכלל ה"נפגעים" כהגדרתם בסעיף 1 לחוק. מאידך גיסא, אין ספק, ולא יכול להיות ספק, כי המנוח עצמו הוא מי שנפגע בתאונת הדרכים. כיוון שכך, מקום בו מבקשים להביא ראיה המתייחסת למצב בריאותו של הנפגע עצמו, המנוח, לרבות ראיות הנוגעות לשאלה אם למחלות מהן סבל, קודם לתאונה, היתה השפעה אפשרית על תוחלת חייו, יש צורך למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. כך ראוי ללמוד מלשון סעיף 6א לחוק הפיצויים, וכך יש ללמוד מן הכתוב בתקנות שהותקנו על-פיו. סעיף 6א לחוק קובע את סמכותו של שר המשפטים לקבוע בתקנות הוראות בדבר מינוי מומחה, אשר יחווה דעתו בעניין הנכות הרפואית של נפגע או בכל נושא רפואי אחר. בעל דין המגיש כתב הגנה רשאי לבקש מינוי מומחה בנושא שלגביו לא נתבקש מינוי מומחה כאמור (תקנה 3 לתקנות פיצויים לנפגע תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז1986-). השאלה אם היתה עשויה להיות השפעה למחלות מהן סבל המנוח, לפני התאונה, על תוחלת חייו ועל כושר השתכרותו, מעלה נושא רפואי המתייחס למצב בריאותו של נפגע בתאונה. כיוון שכך, ניתן להוכיחו במסגרת הדיונית הקבועה בסעיף 6א לחוק ובתקנות האמורות. 4. לעניין מינוי מומחה רפואי, להוכחת נושא רפואי, הנוגע לנפגע החי, כבר פסק בית המשפט כי אין מקום לדחות בקשה למינוי כזה, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פ"ד מד(2) 216, מפי השופט ת' אור). נראה כי העקרונות שנקבעו בהלכת שיק יפים גם לבקשת נתבע, המבקש להוכיח את הטענה, כי מקצת מן המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נשוא התובענה. ראשית ראיה כנדרש נמצאה כאן בתיעוד שהוצג לבית משפט קמא, ודי היה בה להצדיק מינוי מומחה על-פי המבוקש. השאלה, אם בסופו של משפט, ניתן יהיה להגיע למסקנה כי אכן ראוי להביא בחשבון הפיצויים מגבלות שהמנוח סבל מהן, אם בכלל, היא שאלה אחרת. בעצם מינוי המומחה אין כדי להצביע מראש על התשובה שעשויה להינתן לה. לא שוכנעתי כי נתקיים במקרה זה שיהוי בהגשת הבקשה, שדי היה בו כדי לחסום בפני המבקשת את הדרך להוכחת טענותיה. הערעור מתקבל. החלטת בית המשפט המחוזי תבוטל, ויתמנה מומחה רפואי כמבוקש על-ידי המבקשת. המשיבים ישאו בהוצאות בקשה זו בסכום כולל של 3,000 ש"ח. ניתנה היום, טז' באייר תש"ס (21.5.2000). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99087960.W02/אמ