העמותה לתסמונת רט נ. משרד הבריאות

פסק-דין בתיק בג"ץ 8787/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8787/13 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט צ' זילברטל העותרת: העמותה לתסמונת רט המבקשות להצטרף: 1. עמותת אייזק – ישראל 2. האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת 3. עמותת קשר – הבית של המשפחות המיוחדות נ ג ד המשיבים: 1. משרד הבריאות 2. הועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2014 3. שרת הבריאות עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ג' באדר ב התשע"ד (5.3.2014) בשם העותרת: עו"ד תומר רייף בשם המבקשות להצטרף: הדר זלצר פלאח בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה פסק-דין המשנָה לנשיא מ' נאור: 1. העותרת מבקשת כי נורה לועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2014 (ועדת הסל) לבצע ללא דיחוי תעדוף ודירוג של הטכנולוגיה הרפואית מושא העתירה המיועדת, בין השאר, לחולי תסמונת רט, וזאת בהתאם לנוהל עדכון סל שירותי הבריאות מפברואר 2010. הבקשה היא כי התעדוף והדירוג ינתנו כבר עתה, לגבי סל הבריאות של 2014. הטענה, בקליפת אגוז, היא כי ועדת הסל לא היתה מוסמכת לקבוע כי בשלב זה, ככל שהדברים נוגעים לשנת 2014, אין מקום לדרג ולתעדף את הטכנולוגיה. מבקשות ההצטרפות תומכות בבקשה. 2. העותרת שלפנינו, העמותה לתסמונת רט, הוקמה בשנת 2001 וייעודה הוא לרכז את המאמץ לקידום הטיפול, הידע, המחקר וההכשרה בנושא התסמונת. תסמונת רט (Rett Syndrome) הינה הפרעה נוירו-התפתחותית גנטית, המופיעה בעיקר בבנות. ילדים עם תסמונת רט סובלים מקשיים רבים במישור המוטורי, התפקודי, התקשורתי ובמישורים נוספים. העותרת פועלת, בין השאר, להכללת טכנולוגיה של תקשורת-תומכת-חלופית במסגרת סל הבריאות. מטכנולוגיה זו, יכולים להנות גם חולים במחלות אחרות, המתקשים בדיבור, כגון הלוקים בשיתוק מוחין, הלוקים באוטיזם, חולי ALS (מחלת העצבים המוטוריים), ועוד. מכשירי תקשורת-תומכת-חלופית הם אביזרים אלקטרוניים, שפותחו במיוחד לצורך תקשורת עבור אנשים עם ליקויי דיבור ותקשורת אחרים. רקע עובדתי 3. על ההיסטוריה של הניסיונות להביא להכללת הטכנולוגיה בסל הבריאות ניתן ללמוד מדיון שהתקיים ביום 27.1.2013 במשרד הבריאות, דיון עליו עוד ארחיב את הדיבור. כעולה מסיכום דיון זה, במהלך השנים הוגשו מספר פעמים בקשות להכנסת הטכנולוגיה לסל הבריאות. בשנת 2012 עמדת חברי ועדת הסל דאז הייתה כי לא מדובר בטכנולוגיה שהיא רפואית במהותה, ולכן לא נמשך הדיון בועדה לגבי הכללתה של טכנולוגיה זו בסל באותה שנה. בשנת 2013, במסגרת תהליך הרחבת הסל, הוחלט בדיונים מקצועיים במשרד הבריאות, בין השאר על סמך עמדת ועדת הסל בשנת 2012, כי אין המדובר במכשיר רפואי המתאים להכללה בסל הבריאות, וכי המכשיר אינו מסוג הטכנולוגיות המתאימות לדיון במסגרת ועדת הסל. 4. ביום 3.3.2013 הוגשה שוב על ידי עמותת אייזק – ישראל בקשה לכלול את הטכנולוגיה בסל הבריאות בשנת 2014. עמותת אייזק – ישראל ועמותות אחרות בקשו להצטרף להליך ושמענו את טענותיהן בדיון שהתקיים לאחר הוצאת הצו על תנאי. להגשת הבקשה שהטכנולוגיה תיכלל בסל בשנת 2014 קדמו מהלכים בתוך משרד הבריאות. תחילה התקיים דיון בלשכת מנכ"ל המשרד, פרופ' גמזו, בשאלה האם ניתן לכלול את הטכנולוגיה בסל הבריאות. בהתאם להוראות המנכ"ל התקיים (ביום 27.1.2013) דיון ביחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות במשרד בהשתתפות גורמים שמחוץ למשרד. בדיון זה סוכם כי יש מקום לראות את הטכנולוגיה כטכנולוגיה רפואית המתאימה לסל, וזאת לגבי "אוכלוסיות שיש להגדיר – למרות הקשיים בהגדרת האוכלוסייה הספציפית והחשש מאי הודאות הנובע מכך". בנוסף, הומלץ כי בשלב הראשון יוגדר למי הטכנולוגיה מתאימה בחלוקה לקבוצות (אבחנה, גיל ומצב תפקודי), בכל קבוצה תבוצע הערכה של יעילות הטכנולוגיה (בהתחשב בחלופות, בעלויות וכולי) ויוצע תעדוף על פי התוויות. כן הומלץ לגבות, ככל הניתן, את ההצעה בספרות רפואית המצביעה על יעילות השימוש בכל קבוצת התייחסות. הוזכר גם כי לדעת פרופ' רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, הזכות לתקשורת היא זכות בסיסית שאין למנוע אותה. פרופ' רכס לא קבע, עם זאת, מהו המנגנון בו יש למצוא מענה לצרכי לקויי התקשורת. החלטת הגורמים המקצועיים בדיון הנ"ל דווחה למנכ"ל בכתב ביום 13.2.2013 על ידי מנהלת היחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות שבמשרד. בעקבות דברים אלה הוגשה, כאמור, הטכנולוגיה לועדת הסל לגבי שנת 2014. 5. ועדת הסל דנה בטכנולוגיה (בין השאר) בישיבתה מיום 11.11.2013. בהחלטת הועדה ממועד זה בפריט האמור נקבע: "הוועדה רואה במוסד לביטוח לאומי ככתובת ההולמת למתן טכנולוגיה זו ומימונה. הוועדה מבקשת להעלות הנושא מול המוסד לביטוח לאומי". בלשון אחרת – ההצעה לכלול את הטכנולוגיה בסל – נדחתה. 6. על החלטה זו הוגש ערר ביום 9.12.2013. על הערר חתומים נציגי גופים שונים שחלקם הם מבקשי ההצטרפות שלפנינו וכן ד"ר הרצברג, קלינאית תקשורת ארצית במשרד הבריאות. בערר נטען, בדומה לטענה המרכזית בעתירה שלפנינו, כי אין בסמכותה של ועדת הסל להטיל את אחריות המימון הציבורי על גורם אחר, המוסד לביטוח לאומי. זאת בפרט כשנקבע בדיון המקדמי כי הטכנולוגיה מתאימה לועדת הסל. ביום 10.12.2013 התקיים דיון חוזר בפני הועדה. הדיון, כפי שעולה מעיון בפרוטוקול הארוך, היה סוער. כיוון שהדוברים אינם מצויינים בפרוטוקול בשמותיהם לא ניתן לדעת האם התבטאות זו אחרת שבפרוטוקול מופיעה בדברי אותו דובר כמה פעמים או בדבריהם של דוברים שונים. לעניין זה איני רואה חשיבות רבה, משום שבסופו של דבר ועדת הסל – ככל ועדה – מדברת בהחלטותיה. בדיון הובעה, בין השאר, דעה לפיה קיימת חובה על ועדת הסל לתעדף את הטכנולוגיה (דעה הדומה לעמדת העותרת שלפנינו). היו מי שמחו על כך שדיון "נכפה" על הועדה תוך חזרה על העמדה כי הטכנולוגיה כלל אינה מתאימה לסל. בסופו של דבר, ולאחר הדיון, פנה יו"ר ועדת הסל, פרופ' הלוי, אל מנכ"ל משרד הבריאות במכתב מיום 10.12.2013. במכתב זה ציין יו"ר ועדת הסל כי חברי הועדה מבינים את הצורך של החולים הזקוקים לטכנולוגיה ומזדהים עמו. אך אף על פי כן הם חשים שמיקום הטכנולוגיה אינו במסגרת סל הבריאות בכלל, והנוכחי בפרט. על כן, מבקשים חברי הועדה מהמנכ"ל לשקול מחדש סוגיה זו. ובלשונו של יו"ר ועדת הסל: "... הדיון שנערך היום בוועדה רק חידד את המורכבות הקיימת סביב מאפייני הטכנולוגיה, אוכלוסיות היעד השונות, חוסר קיום תשתיות שירות מתאימות בקופות החולים ו/או במשרד הבריאות, סוגיות טכנולוגיות אשר מצביעות על כך שהטכנולוגיה בשנים הבאות צפויה להיות פחות ספציפית ולייתר את הטכנולוגיות הנידונות היום, לדוגמא, שימוש באפליקציות מכשירי טלפון וטאבלטים שיהיו מונחי מבט, ועוד. חברי הוועדה חשו שאין בידם כלים מקצועיים והבנה מספקת על מנת להגדיר את הטכנולוגיה, מאפייניה ותעדופה במסגרת הסל, זאת בניגוד למאות הטכנולוגיות והתרופות האחרות שעמדו על שולחן הוועדה. חברי הוועדה סברו כי יש מקום להקים צוות עבודה בנושא שיכלול אנשים מתחום רפואת שיקום, קלינאות תקשורת, נוירולוגים וכן מומחים מתחום המחשבים ותקשורת (שאינם מתחום הרפואה), אנשי אייזק ישראל ועמותות חולים נוספות, 'עזר מציון' ואחרים אשר יחדדו את הצרכים, מאפייני הטכנולוגיות, עלותן, כיוונים טכנולוגיים עתידיים וסוגיות נוספות, בטרם ניתן יהיה לדון בזה בוועדת הסל או במסגרת ממשלתית או מימונית אחרת שתקבע בהמשך. מובן שההחלטה הסופית נתונה בידך ובמידה ותחליט כי יש הכרח שהוועדה תדון בטכנולוגיה עוד בשנה זו, נעשה זאת עם מיטב המידע והיכולת הקיימת שבידינו". 7. הועדה קיימה דיון נוסף בעניין הטכנולוגיה ביום 23.12.2013. בדיון זה דווח על שיחות שנוהלו עם מנכ"ל משרד הבריאות. בעקבות הדיון כתב יו"ר ועדת הסל מכתב נוסף למנכ"ל למחרת היום, ביום 24.12.2013. המכתב דומה בתוכנו לקודמו, וכך נאמר בו: "חברי הוועדה, על אף שהם מבינים ומזדהים עם הצורך של החולים הנזקקים לטכנולוגיה והשיפור שהם מקווים שהיא תביא להם, חשים עדיין שמיקום הטכנולוגיה אינו בפתחו של סל השירותים... חברי הוועדה סבורים שאין בידם כלים מקצועיים והבנה מספקת על מנת להגדיר את הטכנולוגיה, מאפייניה ותעדופה במסגרת הסל, זאת בניגוד למאות הטכנולוגיות והתרופות האחרות שעמדו בפני שולחן הוועדה. לפיכך ובשל חשיבותה הגבוהה של הטכנולוגיה לאיכות חיי המטופלים, הוצע בדיוני הועדה בשנה זו כי יש להעביר הטכנולוגיה ללימוד ובחינה של ועדה מקצועית אשר תעבוד יד ביד עם הגורמים הממשלתיים הרלוונטים. מומלץ כי צוות עבודה בנושא יכלול אנשים מתחום רפואת שיקום, קלינאות תקשורת, נוירולוגיים וכן מומחים מתחום המחשבים ותקשורת (שאינם מתחום הרפואה), אנשי אייזק ישראל ועמותות חולים נוספות, 'עזר מציון' ואחרים אשר יחדדו את הצרכים, מאפייני הטכנולוגיות, עלותן, כיוונים טכנולוגיים עתידיים, הטמעת הטכנולוגיה לפרטי המטופל (המדובר, כידוע, בטכנולוגיה המחייבת 'תפירה אישית' לצרכים) וסוגיות נוספות. מומלץ כי צוות זה ישולב בועדה בין משרדית בה יכללו משרדי הרווחה, הבריאות, האוצר ונציגי המוסד לבטוח לאומי. הדבר יבטיח ראיה כוללנית ומציאת פתרון ישים ואמיתי לקבוצת חולים זו. הנני פונה אליך בבקשה לקדם את הקמת הועדה הנדונה לאור חשיבות הנושא, נזקקות מיוחדת של קבוצת חולים זו והבטחה שניתנה על ידי לקבוצה גדולה של הורים למטופלים אלה אשר בקשתם לתמיכה באמצעות סל הבריאות נדחית, אף כי בנימוקים צודקים לכשלעצמם". נגד החלטה זו של ועדת הסל הוגשה העתירה שלפנינו, שעל הטענות בה אעמוד בהמשך הדברים. 8. הדיון בעתירה נקבע בדחיפות. ביום 1.1.2014 ניתן צו על תנאי שזו לשונו: "על יסוד עתירה זו שהובאה היום לפני בית-משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על-תנאי המכוון אל המשיבים והמורה להם להתייצב וליתן טעם: מדוע הועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2014 לא תבצע ללא דיחוי – וקודם לדיונים נוספים בועדה הבינמשרדית שמינויה עומד על הפרק – תיעדוף ודירוג של הטכנולוגיה הרפואית נושא העתירה, בהתאם לנוהל עדכון סל שירותי הבריאות – פברואר 2010". 9. במקביל לדיון בעתירה קיימה מועצת הבריאות דיונים בהמלצת ועדת הסל לשנת 2014, וסמכה ידה על המלצותיה. ביום 5.1.2014 אשרה הממשלה את הסל. עם זאת, הובהר על ידי המשיבים כי אין בהתפתחויות האמורות כדי למנוע דיון נוסף בועדת הסל לגבי שנת 2014 ככל שינתן צו מוחלט. מנכ"ל משרד הבריאות מצידו קיבל את המלצת ועדת הסל למנות ועדת מומחים כמוצע במכתביו של יו"ר ועדת הסל. כתב המינוי עוכב עקב ניסוחו של הצו על תנאי. בדיון בצו על תנאי שהתקיים ביום 5.3.2014 הובהר כי לא ניתן צו ביניים, וכי ניתן למנות את הועדה. הפרקליטות הודיעה באותו מעמד כי כתבי המינוי ייחתמו והועדה תחל בפעולתה. העתירה – בקליפת אגוז 10. ב"כ העותרת מודע היטב לכך שבית המשפט אינו מתערב בשאלת התעדוף שנותנת ועדת הסל לתרופה או לטכנולוגיה זו או אחרת (ראו בג"ץ 3071/05 לוזון נ' ממשלת ישראל, פ"ד סג(1) 1 (2008); בג"ץ 2974/06 ישראלי נ' ההסתדרות הרפואית (11.6.2006); בג"ץ 4004/07 טרונישבילי נ' משרד הבריאות (19.7.2007); בג"ץ 434/09 דוידוב נ' שר הבריאות (3.5.2009)). טענתו המרכזית היא כי ועדת הסל חייבת היתה לתעדף את הטכנולוגיה מושא הדיון. טענה זו נסמכת על פרשנותו של נוהל עדכון סל שירותי הבריאות מפברואר 2010. על פי נוהל זה כלל הטכנולוגיות שעבורן הוגשו בקשות להכללה בסל יוצגו ויידונו בפורום טכנולוגיות רפואיות של משרד הבריאות (להלן – הפורום). סעיפים 3 ב ו-ג לנוהל קובעים: "ב. תפקיד הפורום הוא לקבוע האם הטכנולוגיות המוצעות מתאימות לדיון במסגרת הוועדה הציבורית [ועדת הסל – מ.נ.]. קבע הפורום כי הטכנולוגיה כלולה בסל ולפיכך היא אינה מתאימה לדיון בוועדת הסל, או שהיא אינה מתאימה לדיון בוועדת הסל מסיבה אחרת (כך למשל: טכנולוגיה המהווה תשתית של בית חולים, ארגון שונה של שירותי בריאות אשר נמצאים כבר בסל שירותי הבריאות וכן סוגיות תמחיר) – לא תועבר הטכנולוגיה לדיון בוועדת הסל. הפורום רשאי לסכם כי הטכנולוגיה מתאימה לטיפול במסגרת אחרת, ולהעבירה לטיפול המשכי בהתאם. במקרים שבהם קבע הפורום כי הטכנולוגיה אינה מתאימה לדיוני ועדת הסל, תישלח בהתאם הודעה למגישי הבקשה. ג. כל טכנולוגיה שייקבע כי היא מתאימה לדיון במסגרת הוועדה הציבורית, תדורג על ידי הפורום בציון המורכב מאות ומספר, המעיד על המלצת משרד הבריאות לגבי עדיפותה להכללה בסל, בהשוואה לטכנולוגיות האחרות המועמדות להכללה באותה שנה: A עבור טכנולוגיות בעדיפות גבוהה (מספר 8-10); B עבור טכנולוגיות בעדיפות בינונית (מספר 4-7); C עבור טכנולוגיות בעדיפות נמוכה (מספר 1-3); (טווח הציונים נע מ-A10 לטכנולוגיות בעדיפות הגבוהה ביותר ל-C1 לטכנולוגיות בעדיפות הנמוכה ביותר)" (ההדגשה אינה במקור). לטענת העותרת, המילה "תדורג" בקטע שהודגש מצביעה על חובה לדרג את שמובא על ידי "הפורום" בפני הועדה. הועדה אמורה לקיים דיונים בטכנולוגיות השונות המועברות באותה שנה להכללה בסל בהתייחס לאמות מידה שפורטו בנוהל. וכך נקבע בנוהל לעניין שיטת העבודה: "בשלב הראשון, תסקור הוועדה את כלל הטכנולוגיות המועמדות לדיוניה לשנה זו. ועדת הסל תדון בטכנולוגיות אלה באופן פרטני ותגבש עמדתה לגבי רמת תיעדופן הכללי להכללה בסל, בהשוואה לטכנולוגיות האחרות המועמדות להכללה באותה שנה. הוועדה תיעזר בהחלטותיה בשיטת התיעדוף שהגדיר משרד הבריאות: A עבור טכנולוגיות בעדיפות גבוהה (מספר 8-10); B עבור טכנולוגיות בעדיפות בינונית (מספר 4-7); C עבור טכנולוגיות בעדיפות נמוכה (מספר 1-3); (טווח הציונים נע מ-A10 לטכנולוגיות בעדיפות הגבוהה ביותר ל-C1 לטכנולוגיות בעדיפות הנמוכה ביותר) ". ובהמשך הדברים: "הוועדה תתייחס להיבטים השונים של תרומת הטכנולוגיה הספציפית לטיפול בחולים כ'עומדת בפני עצמה'. החלטות הוועדה יתייחסו לכל אחת מהטכנולוגיות, תוך שהן מביאות בחשבון, במידת הצורך, את ההמלצות המקצועיות לעניין מסגרת הזכאות בעת ההכללה בסל" (ההדגשה אינה במקור). לגבי שלב התעדוף הסופי נקבע בנוהל: "בשלב הבא, הוועדה תבצע תהליך תעדוף סופי בין הטכנולוגיות המועמדות לסל ואשר נמצאו כבעלות חשיבות להכללה בסל, תוך התייחסות השוואתית ביניהן ותוך מתן משקל לאמות המידה לקבלת ההחלטות שהוגדרו לעיל" (ההדגשות אינן במקור). 11. העותרים טוענים כי מרגע שהוחלט ב"פורום" שטכנולוגיה רפואית מסוימת מועברת לדיון בועדת הסל הרי שתפקידה של הועדה מתמצה בתעדוף ודירוג הטכנולוגיה, זאת ותו לא. על הועדה לקבוע כי, מבין שלל הטכנולוגיות, טכנולוגיה רפואית מסויימת גוברת על האחרות ולבחור את אלו שועדת הסל מוצאת אותן ראויות ביותר להיכלל בסל. לשיטת העותרת, אין ועדת הסל רשאית שלא לדרג. אין היא רשאית "לגלגל" את הבעיה לפתחו של אחר – המוסד לביטוח לאומי, כפי שנעשה בתחילה, או הועדה שעומד להקים מנכ"ל משרד הבריאות, כפי שנעשה בהמשך. חובה על ועדת הסל, כך הטענה, לדרג ולתעדף, יהיה הדירוג אשר יהיה. דיון והכרעה 12. העותרים טענו כי הדיון שהתקיים ביום 27.1.2013, כמתואר לעיל, הוא בגדר החלטה של "הפורום" כי הטכנולוגיה מתאימה לסל (ראו סעיף 34 לעתירה). המשיבים אינם חולקים על כך. אצא גם אני מנקודת מוצא זו. השאלה הטעונה הכרעה היא האם, כטענת העותרים, ועדת הסל חייבת לקבוע תעדוף ודירוג לכל טכנולוגיה שהונחה לפניה על ידי "הפורום". 13. בעניין זה הוצא כאמור צו על תנאי. אכן, לשונו של הנוהל עשויה להתפרש לפי פרשנותם של העותרים לפיה קיימת חובת דירוג. המילה "תדורג" שבסעיף 3ג, שצוטט לעיל, מצביעה לכאורה באופן חזק לכיוון זה. עם זאת, לאחר שקילת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הצו על תנאי להתבטל. אבאר: 14. ראשית, אדגיש את הציטוט האחרון מתוך הנוהל, אותו הבאתי לעיל, לפיו יש לבצע תעדוף סופי בין הטכנולוגיות המועברות לסל "ואשר נמצאו כבעלות חשיבות להכללה בסל". מכאן אתה למד כי ועדת הסל עשויה למצוא, בסופו של יום, שטכנולוגיה זו או אחרת שהיתה מועמדת אינה בעלת חשיבות להכללה בסל. מעבר של המחסום הראשוני – הנחת הטכנולוגיה בפני ועדת הסל באמצעות "הפורום" – איננה מבטיחה כי הטכנולוגיה תקבל דירוג ותיכלל בסל. יש, אפוא, גם הגיון בפרשנות לפיה הנוהל אינו מחייב לדרג כל טכנולוגיה. ועדת הסל חשבה, כפי שעולה מן המכתבים למנכ"ל משרד הבריאות שצוטטו לעיל, כי אין בידיה עדיין מידע מספיק בעניין הצרכים של חולים שונים שהטכנולוגיה רלבנטית לגביהם ובעניין ההתאמה האישית הנדרשת. קל וחומר כשקופות החולים אינן ערוכות ליתן לטכנולוגיה שירות מתאים. מותר לועדת הסל לומר אינני יודעת, או אינני יודעת עדיין. דעתי היא כי אין הנוהל מטיל עליה חובת דירוג ותעדוף. פרשנות אחרת היתה עשויה להביא לכך שהועדה היתה קובעת דירוג נמוך במקום שבו יש צורך בבירורים נוספים, ולו כדי לצאת ידי חובת הדירוג. הועדה לא עשתה כן, גם לא לאחר הצו על תנאי, מפני שסברה שאין זה נכון לדרג דירוג נמוך העשוי דווקא לפגוע בסיכוי הטכנולוגיה. ודוק: גם ההחלטה המקדמית מיום 27.1.2013 השאירה סימני שאלה אותם יש לבדוק לפני הכרעה בעניין הטכנולוגיה. ניתן להבין את רצונה של העותרת ורצונם של הורי הילדים החולים לקבל פתרון כאן ועכשיו, בסל הבריאות לשנת 2014, אך מותר לועדת הסל לדרוש מידע נוסף שטרם מצוי בידיה. אמנם עמותת אייזק – ישראל טענה לפנינו כי כל המידע מצוי, אולם ועדת הסל סברה אחרת. לדעתי, אין לפרש את הנוהל כמטיל חובה לקבוע דירוג. דחיית הדירוג והקמת הועדה נעשו על דעת מנכ"ל המשרד, שביוזמתו, כמתואר, עלה הנושא על סדר היום. מנכ"ל המשרד הוא שהחליט להקים את ועדת המומחים על פי המלצת ועדת הסל. אכן, ועדת הסל אינה מוסמכת בעצמה להקים ועדות, אך המנכ"ל מוסמך לכך. את הנוהל הפנימי שאוזכר אין לפרש כפי שמפרשים חוק ובין כך ובין כך, מותר גם לסטות מנוהל פנימי מטעמים טובים (ראו בג"ץ 10/79 הורמן נ' ראש עיריית תל-אביב–יפו, פ"ד לג(3) 60, 63 (1979); בג"ץ 7053/96 אמקור בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד נג(1) 193, 213 (1999); בג"ץ 4422/92 עפרן נ' מנהל מקרקעי ישראל פסקאות 10 – 11 לפסק דינה של השופטת ד' דורנר (12.8.1993); בג"ץ 4725/07 מרכז משען בע"מ נ' שר הפנים פסקה 10 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (7.8.2008)). 15. מילה אחרונה לעותרת ומבקשות ההצטרפות: המדינה הצהירה, בתשובה לשאלתנו כי משנקבע כי הטכנולוגיה ראויה לעלות לדיון בועדת הסל, קביעה זו תקפה גם לעתיד. דהיינו – העותרת לא תוחזר לנקודת ההתחלה. אנו תקווה כי תימצא הדרך לסייע לזקוקים לטכנולוגיה. עם זאת, לא ראינו מקום להתערב בהמלצת ועדת הסל בנקודה זו. 16. סוף דבר: לדעתי יש לדחות את העתירה, בלא צו להוצאות. המשנָה לנשיא השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט צ' זילברטל: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של המשנָה לנשיא מ' נאור. ניתן היום, א ניסן התשע"ד (‏01.4.2014). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13087870_C13.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il