פלוני נ. פלוני

7 1 בבית המשפט העליון ע"א 8777/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע מיום 6.12.2022 בה"ט 43087-10-20 שניתנה על ידי כבוד השופט ת' אורינוב בשם המערערת: עו"ד יוסף מלכה פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט ת' אורינוב; להלן: המותב) מיום 6.12.2022 בה"ט 43087-10-20, שבה נדחתה בקשת המערערת לפסילת המותב מלדון בהליך. ההליך נושא הערעור דנן עניינו בבקשת המשיב (שהיה קטין בעת פתיחת ההליך) למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד המערערת, אף היא קטינה. ביום 21.10.2020 הוציא השופט ח' פס צו כאמור במעמד צד אחד, ובהמשך נקבע דיון במעמד הצדדים. המערערת לא התייצבה לדיון שנקבע ליום 28.10.2020, ובעקבות זאת האריך המותב את תוקף הצו בשישה חודשים. עוד הורה המותב למשטרה להגיש עדכון בנוגע לאופן שבו היא פועלת לבירור תלונות המשיב; לאחר שהמדינה ביקשה לבטל היבט זה בהחלטה, ביום 23.12.2020 התקיים דיון בנושא בנוכחות המשיב ונציגי הפרקליטות. בחלוף למעלה משנה, ביום 26.1.2022, הגישה אמו של המשיב בקשה להארכת תוקף הצו, והמותב נעתר לבקשה והאריך את תוקף הצו בשישה חודשים נוספים. ביום 25.4.2022 הוגש בהליך ייפוי כוח מטעם בא-כוח המערערת. ביום 13.7.2022 ביקש המשיב פעם נוספת את הארכת תוקף הצו, והמותב הורה על קבלת תגובת המערערת לבקשה ועל הארכת תוקף הצו עד להחלטה אחרת. בתגובתה מיום 19.7.2022 טענה המערערת, בין היתר, כי כתבי בי-הדין וההחלטות לא הומצאו לה כדין וכי לא נעשה כל ניסיון ליידעה על קיומו של ההליך. עוד טענה המערערת כי העובדה שהמותב ביטא את עמדתו בהחלטות שניתנו בתיק "כמי שמאמין [למשיב] ועל סמך גרסת [המשיב] בלבד" אינה מאפשרת לו לדון בהליך באובייקטיביות, ומשכך על המותב לפסול את עצמו (להלן: בקשת הפסלות הראשונה). בסוף תגובתה ציינה המערערת, בין היתר, כי היא "תשקול צעדיה בעניין זה בפני כל הרשויות המתאימות והאמצעים העומדים לרשותה כדין". בהחלטה מיום 19.7.2022 קבע המותב מועד לדיון בבקשת המשיב ובבקשת הפסלות, והוסיף כי "איומי ב"כ [המערערת] כלפי בית המשפט [...] טוב היו לו לא נכתבו, והחלטה נוספת בעניין תינתן בדיון שייקבע". בעקבות זאת הגיש בא-כוח המערערת בקשה לעיון מחדש בהחלטה, שבה הבהיר כי ההערה שצוטטה לעיל לא כוונה כלפי בית המשפט וביקש כי המותב יחזור בו מהחלטתו – אשר "מייחסת לח"מ עבירה של 'איום' כלפי כב' בית משפט". המותב קבע שכלל טענות הצדדים תידונה בדיון שנקבע. אולם, מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 31.7.2022 עולה כי הטענות בעל פה התמקדו בסוגיית הארכת תוקפו של הצו, ולא הועלו בדיון טענות בנוגע לבקשת הפסלות. בתום הדיון – אשר התנהל ללא נוכחות המערערת בעקבות פטור מהתייצבות שניתן לה – האריך המותב את תוקף הצו בשלושה חודשים והורה ליידע את המערערת בעניין תוכן הצו. בחודש ספטמבר 2022 הגיש המשיב הודעה שבה טען כי הצו לא הובא לידיעת המערערת כנדרש, וביקש לקבוע דיון נוסף במעמד הצדדים. בא-כוח המערערת, מצדו, הבהיר כי הביא את הצו לידיעת מרשתו, ובעקבות כך הורה המותב על סגירת בקשת המשיב. בחלוף כחודשיים, ביום 13.11.2022, הגיש המשיב בקשה נוספת להארכת תוקף הצו, וביקש לחייב את המערערת בהפקדת ערובה ולהטיל קנס עליה ועל הוריה. בהחלטה מהמשך אותו היום הורה המותב על קביעת דיון בבקשה במעמד הצדדים. ביום 16.11.2022 הגישה המערערת בקשה "לדחיית הבקשה ולסגירת תיק" וטענה, בין היתר, כי נוכח הוראת סעיף 6 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: החוק למניעת הטרדה) – הקובע כי ניתן להאריך את תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת "לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים" – לא ניתן להורות על הארכה נוספת של תוקף הצו במסגרת ההליך הנוכחי. בהמשך אותו היום קבע המותב כי טענות המערערת תידונה בדיון שנקבע, והדגיש כי על המערערת להתייצב לדיון בעצמה. ביום 28.11.2022 הגישה המערערת בקשה נוספת לפסילת המותב וטענה כי נוכח ההחלטות שניתנו בעניינה במעמד צד אחד – אשר חלקן ניתנו שלא בהתאם להוראות החוק הרלוונטיות, וכללו "גילוי דעת ועמדה ברורה לטובת [המשיב]" – עולה כי המותב אינו אובייקטיבי וכי דעתו "ננעלה" לטובת המשיב. המערערת הדגישה כי לא הייתה מודעת לקיומו של ההליך עד לחודש אפריל 2022 "לערך", ולטענתה "כל התנהלות ההליך" בפני המותב נעשתה בניגוד להוראות הדין. באופן ספציפי נטען שהמותב לא וידא כי ההחלטות בתיק הומצאו למערערת; כי לאחר הדיון מיום 23.12.2020 "פקע צו ההטרדה המאיימת – והתיק נסגר", כך שהיה על המשיב להגיש הליך חדש; וכי ההחלטות בעניין הארכת תוקף הצו אינן כוללות נימוקים מיוחדים כנדרש בחוק למניעת הטרדה. עוד טענה המערערת כי היה על המותב להכריע בבקשת הפסלות הראשונה לפני מתן כל החלטה אחרת, והלינה על החלטות שנתן המותב במהלך הדיון מיום 31.7.2022, בין היתר, בעניין הגשת ראיות וקיום חקירה. בהקשר זה הוסבר בבקשת הפסלות כי "בשלב זה, מטעמים ברורים ונוכח אמירות כב' בית המשפט כי הבקשה שהוגשה בפניו מהווה 'איום' וכן מטעמים רפואיים של [המערערת] והמצב הנפשי בו נמצאת [המערערת] – הוחלט שלא לפעול בתיק זה" (פסקה 6.7(ה) לבקשה). אולם, כך נטען, ה"מחדלים" בניהול ההליך נמשכו: המותב קבע דיון בבקשת המשיב להארכת תוקף הצו, למרות שבקשתו אינה עומדת באמות המידה שבדין; ומשהעלתה המערערת את השגותיה בנושא, המותב החליט "ללא התייחסות" כי טענותיה תידונה בדיון – ואף הורה לה להתייצב לדיון, בניגוד להחלטה קודמת שבה ניתן לה פטור מהתייצבות. המערערת טענה, אפוא, כי התנהלות המותב במסגרת ההליך מעידה שדעתו "ננעלה" לטובת המשיב, והדגישה בפרט את ההחלטות שניתנו, לגישתה, ללא בירור מספק; את הפעולות ה"חריגות" שבהן נקט המותב בכל הנוגע לדיון שהתקיים בנוכחות נציג המשטרה; ואת הקביעה כי בא-כוחה "מאיים" על בית המשפט. ביום 29.11.2022 קבע המותב כי בקשת הפסלות תידון בדיון שנקבע, והדגיש כי על הצדדים להיערך "לאפשרות שהבקשה תידחה ויתקיים דיון לגוף ההליך". בהמשך אותו היום ביקשה המערערת מתן החלטה בבקשת הפסלות לאלתר, וטענה כי החלטת המותב מעידה כשלעצמה כי "ההחלטה של כב' בימ"ש גובשה כבר". אולם, המותב חזר וקבע כי בקשת הפסלות תידון במועד הדיון. במהלך הדיון שהתקיים ביום 6.12.2022 פירט בא-כוח המערערת את טענותיו בנוגע לבקשת הפסלות, ולאחר שמיעת עמדת המשיב – אשר התנגד לבקשה – דחה המותב את בקשת הפסלות על אתר. בפתח הדברים ציין המותב כי אינו מחויב להכריע בבקשת פסלות "מיד עם הגשתה", ומשכך לא נפל פגם בהחלטה לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשת הפסלות. לגופו של עניין נקבע כי טענות המערערת אינן מגבשות עילת פסלות, ובהקשר זה הדגיש המותב כי לא גיבש "כל עמדה באשר לגורל הבקשה". עוד קבע המותב כי הטענות הנוגעות לאירועים שקדמו לדיון מיום 31.7.2022 אינן מקימות עילת פסלות, וכי היה מצופה מהמערערת להעלותן בפתח הדיון. בתוך כך דחה המותב את טענת המערערת כי בא-כוחה התייחס לבקשת הפסלות הראשונה במהלך הדיון וכי הדברים לא תועדו בפרוטוקול; זאת, שכן אילו כך היו פני הדברים, היה מצופה כי המערערת תגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול או ערעור על ההחלטה שניתנה בתום הדיון. עוד נקבע כי לא קמה עילת פסלות בכל הנוגע להחלטה הקובעת מועד לדיון בבקשת המשיב מיום 13.11.2022, ובהקשר זה הדגיש המותב: "דווקא העובדה שלא הענקתי צו במעמד צד אחד, היא הנותנת שאני בא לדיון בנפש חפצה וללא כל משוא פנים". בהמשך הדיון מיום 6.12.2022 דחה המותב את בקשת המערערת לעיכוב ההליך כדי לאפשר לה לערער על החלטת הפסלות, והדיון הוסיף להתנהל כסדרו. בתום הדיון נתן המותב החלטה מפורטת ומנומקת שבמסגרתה ניתן צו האוסר על המערערת להטריד את המשיב בכל דרך שהיא. בתוך כך הסביר המותב, בין היתר, כי גם אם לא ניתן להאריך את הצו הקודם שהוצא לפני למעלה משנתיים, "יש לראות בבקשה הנוכחית משום בקשה חדשה להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת". כעולה מעיון במערכת "נט המשפט", בסמוך לאחר תום הדיון נתן המותב החלטה נוספת, שבה פירט כי ביקש מהצדדים לצאת מהאולם עם סיום הדיון אך בא-כוח המערערת "עשה פרצוף עם פניו, שמשמעותו החלטה הזויה (כך לפי הבנתי הדלה) וכן ליווה את הפרצוף עם תנועות ידיים לצדדים". בתגובה, כך צוין בהחלטה, פנה המותב לבא-כוח המערערת ואמר לו שככל שברצונו להגיש תלונה על ההחלטה "שלא לתת לו מיד את הפרוטוקול", ביכולתו לפנות לנשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום – כפי שעשה בעקבות החלטת המותב לקבוע דיון בבקשת הפסלות חלף מתן הכרעה בה לאלתר. למחרת, ביום 7.12.2022, הגיש בא-כוח המערערת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון וטען כי האופן שבו תיאר המותב את ההתרחשויות אינו מדויק, וכי המותב אמר לו: "אתה יכול לעלות למעלה ולרדת למטה ולהתלונן איפה שאתה רוצה, גם אצל הנשיא שאני לא מביא לך פרוטוקול [...] התלוננת בעבר, תתלונן שוב". בא-כוח המערערת הוסיף וטען כי המותב "משתלח [בו] באופן אישי" והטיח כלפיו "אמירות לא ראויות". המותב דחה את הבקשה בהמשך אותו היום, בציינו כי הפרוטוקול משקף נכונה את ההתרחשויות באולם. להשלמת התמונה יצוין כי המערערת הגישה ערעור על החלטת המותב מיום 6.12.2022 (ע"א (מחוזי ב"ש) 11498-01-23) – אשר נדחה ברובו ביום 16.1.2023. בית המשפט המחוזי ציין כי אין בידי המערערת "כל טענה ערעורית משכנעת [...] אשר תצדיק דיון או קבלת תשובה", פרט לעובדה שההחלטה נעדרת התייחסות למועד תום תוקף הצו. בנסיבות אלו הורה בית המשפט המחוזי למותב "להשלים החלטתו", והבהיר כי לצדדים תינתן זכות ערעור על רכיב זה בלבד. בהמשך יום 16.1.2023 קבע המותב כי הצו יעמוד בתוקפו למשך שישה חודשים החל מיום הוצאתו. מכאן הערעור דנן, שבו חוזרת המערערת על הטענות שפירטה בבקשת הפסלות ועומדת על טענתה כי החלטות המותב מעידות שדעתו "נעולה ומגובשת" נגדה. זאת, כך המערערת, במיוחד בשים לב לפגמים השונים שנפלו בהחלטות אלו – ובפרט העובדה שרבות מההחלטות ניתנו במעמד צד אחד ומבלי שנעשה ניסיון לאתרה; ההחלטה לקבוע דיון בבקשת הפסלות באופן שמעיד כי המותב "החליט מראש" לדחות את הבקשה; והעובדה שהמותב ייחס לבא-כוחה "איום" על בית המשפט. כמו כן חוזרת המערערת על טענותיה ביחס לאירועי הדיון מיום 31.7.2022, ומלינה על כך שהמותב לא קיים דיון בבקשת הפסלות הראשונה ולא התיר לבא-כוחה לחקור את המשיב. לבסוף מעלה המערערת השגות שונות על ההחלטה מיום 6.12.2022, ולגישתה העובדה שהמותב "קיבע דעתו באשר אליה" הובילה אותו שלא לעמוד על מכלול התנאים למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. לבסוף טוענת המערערת כי ככל שערעורה יידחה, ההליך המתנהל בפני המותב "ימשיך להיות אכסניה לבקשות המשיב ללא הגבלת זמן". עיינתי בטענות המערערת ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. בפתח הדברים יודגש כי כפי שנפסק לא אחת, הליכי פסלות לא נועדו להעלאת השגות "ערעוריות" על החלטות שיפוטיות שניתנו בעבר. מטרתם לבחון אם המותב יכול להמשיך ולשבת בדין (ראו למשל: ע"א 7678/22 פלונית נ' פלונית, פסקה 8 והאסמכתאות שם (15.12.2022)). די בכך כדי לדחות את טענות המערערת הנוגעות לפגמים אשר נפלו, לשיטתה, בהחלטות השונות שניתנו בהליך, ובכלל זאת בהחלטה מיום 6.12.2022 – שעליה, כאמור, אף הגישה המערערת ערעור אשר נדחה בעיקרו. טענות רבות נוספות של המערערת, ובפרט אלו הנוגעות לאירועי הדיון מיום 31.7.2022, הועלו בשיהוי משמעותי שלגביו לא הובא הסבר המניח את הדעת, ודי בכך כדי לדחותן (ראו: ע"א 1464/22 בן חיים נ' יעקבי, פסקה 11 (7.3.2022); ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021)). לגופו של עניין, ואף אם אקבל את טענת המערערת כי לטענת הפסלות עשויה להיות נפקות צופה פני עתיד – נוכח האפשרות שתוגשנה בהליך בקשות נוספות בעניין תוקף הצו – לא שוכנעתי כי מתקיימת בענייננו עילה לפסילת המותב. העובדה שהמותב הורה על הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המערערת, והאריך בהמשך את תוקף הצו מספר פעמים, אינה מעידה כשלעצמה כי דעתו "ננעלה" ביחס להארכת תוקף הצו מכאן והלאה (השוו: ע"פ 1871/20 זלצמן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (29.3.2020); ע"פ 7479/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (5.11.2020); ע"פ 8657/19 אבו גודה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (19.1.2020)). עיון בהחלטות שנתן המותב לאורך ניהול ההליך אינו מגלה בסיס לטענה בדבר "דעה קדומה" מצדו. כפי שמציינת המערערת עצמה, רבות מאותן החלטות ניתנו במעמד צד אחד, ומשכך כלל לא נכללה בהן התייחסות לטענות המערערת. ההחלטות שניתנו החל מחודש מאי 2022, אף הן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים ואין בהן כדי להעיד שהמותב לא יוכל לדון באובייקטיביות בבקשות נוספות שתוגשנה ביחס לצו – ככל שתוגשנה – וליתן דעתו לטענות וראיות חדשות שיועלו בעתיד. טענות המערערת באשר לביקורת שהביע המותב כלפי בא-כוחה, אף הן אינן מקימות עילת פסלות בנסיבות העניין. כפי שהובהר בפסיקה, "בית משפט נדרש לא אחת להתנהגותם של הצדדים המופיעים בפניו, על מנת להבטיח ניהולו התקין והיעיל של ההליך שלפניו"; הדבר עשוי לקבל ביטוי הן בהערות במהלך דיון והן בהחלטות שיפוטיות, ואין בביקורת מעין זו כדי להקים, כשלעצמה, עילה לפסילת המותב (ע"א 596/07 פלוני נ' שטרק, פסקה 4 (22.4.2007); וראו גם: ע"א 377/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (5.2.2020); ע"פ 8397/22 שיר נ' מדינת ישראל, פסקאות 14-13 (15.12.2022)). בענייננו, לא שוכנעתי כי הביקורת שהביע המותב כלפי בא-כוח המערערת מקימה חשש ממשי למשוא פנים מצדו בכל הנוגע להמשך ניהול ההליך. אף לא מצאתי ממש בטענות הנוגעות לאי-מתן הכרעה בבקשת הפסלות הראשונה, אשר הוגשה כאמור ביום 19.7.2022. אכן, בהתאם לסעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היה על המותב לדון ולהכריע בבקשה זו טרם מתן החלטה אחרת בהליך. אולם, כפי שפורט לעיל, פרוטוקול הדיון מיום 31.7.2022 אינו כולל התייחסות של בא-כוח המערערת לבקשת הפסלות, ובחודשים העוקבים הגישה המערערת בקשות ותגובות שונות שבהן לא הוזכרה בקשת הפסלות הראשונה. בבקשת הפסלות נושא הערעור דנן אף הוסבר כי המערערת החליטה באותו השלב, מסיבותיה, "שלא לפעול בתיק זה" (ראו פסקה 7 לעיל). בנסיבות מיוחדות אלו, לא שוכנעתי כי טענות המערערת בהקשר זה מקימות, כשלעצמן, עילה לפסילת המותב (השוו: ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018)). מכל הטעמים שפורטו לעיל – הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה לערעור, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בשבט התשפ"ג (‏8.2.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 22087770_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1