מאיר ורדי נ. מדינת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8777/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: מאיר ורדי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. ראש לשכת הסיוע המשפטי 3. עו"ד איילת הלברשטט מלשכת הסיוע המשפטי 4. עו"ד מירית יצחקי מלשכת הסיוע המשפטי 5. עו"ד ענת אסייאג עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. ברקעה של העתירה שבפנינו הליכים משפטיים הנסבים על עסקאות הנוגעות לזכויות במקרקעין של העותר. בחלק מאותם הליכים מיוצג העותר על-ידי עורכת-דין מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, היא המשיבה 5, ובכלל זה בתביעה נזיקית שהגיש לבית משפט השלום בפתח תקווה ובה תבע פיצוי כספי מגורמים שונים שלטענתו מנעו את האפשרות להשלמת העסקאות האמורות (ת"א 4399-10-14). המשיבה 1 היא מדינת ישראל והמשיבות 4-2 הן בעלות תפקידים שונים בסיוע המשפטי, הממונות על המשיבה 5. 2. בין העותר לבין המשיבה 5 התגלעו חילוקי דעות באשר לאופן ניהול התביעה הנזיקית. בהמשך לכך, ולאחר שעמדתו לא התקבלה, העותר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערעור על כך לפי סעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן: חוק הסיוע המשפטי). 3. במהלך הדיון שהתקיים בערעור בבית המשפט המחוזי ביום 15.6.2021, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה עמדת העותר תיבחן בשנית על-ידי הגורמים הרלוונטיים בסיוע המשפטי. בשלב זה בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (השופט צ' קאפח). בהמשך לכך, ולאחר שלטענתו לא קיבל מענה ראוי להשגותיו, ביום 9.9.2021 הגיש העותר לבית המשפט המחוזי בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. ביום 7.10.2021, בתום הדיון שהתקיים בבקשה, מחק אותה בית המשפט המחוזי בהסכמת הצדדים. מספר ימים לאחר מכן הגיש העותר בקשה נוספת, דומה במהותה, וזו נדחתה בהחלטה נוספת של בית המשפט המחוזי מיום 11.11.2021. 4. ביום 21.12.2021 הגיש העותר את העתירה שבפנינו. ככל שניתן להבין מהעתירה, שהוגשה על-ידי העותר בעצמו, נטען בה כי הוא לא קיבל מענה מהסיוע המשפטי בכל הנוגע למחלוקת שנתגלעה בינו לבין באת-כוחו, חרף הזמן הרב שחלף מאז ניתן פסק דינו המוסכם של בית המשפט המחוזי. העותר מבקש אפוא כי נורה למשיבות לתת מענה לטענותיו. במסגרת העתירה התבקש גם מתן צו ביניים הדומה במהותו לסעד העיקרי המבוקש. 5. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה גם בקשה לפטור מאגרה, שנדחתה ביום 13.1.2021 (הרשמת ש' עבדיאן). ביום 14.2.2021, לאחר הסדרת תשלום האגרה, הובאה העתירה להכרעתנו. 6. ביני וביני, ביום 3.2.2022 הורה בית משפט השלום (השופט א' ברגנר) על מחיקת התביעה הנזיקית בהתאם לסמכותו לפי תקנה 41(א)(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. זאת, בעקבות התנהלותו הדיונית של העותר, שמנע את האפשרות לברר את ההליך, התלוי ועומד במשך שמונה שנים, בין היתר לאחר שלא הגיש את תצהיריו במועדים שנקבעו לכך חרף החלטות רבות בעניין. 7. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה אנו סבורים שדינה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבות. הגשת עתירה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינה יכול לשמש תחליף לערעור בהליכי בזיון בית משפט (ראו והשוו: בג"ץ 7840/13 אוחנה נ' עיריית אילת, פסקה 3 (20.11.2013)). מכל מקום, משניתנה כאמור החלטה המורה על מחיקת התביעה הנזיקית, נדמה כי בשלב זה נשמטה הקרקע מתחת לטענותיו של העותר בעתירה דנן. 8. העתירה נדחית אפוא. מבלי להידרש לגוף המחלוקות, ניתן להצטער על אובדן המשאבים היקרים שאמורים לשרת את ציבור הנזקקים לכך לפי חוק הסיוע המשפטי. הרבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו באדר א התשפ"ב (‏16.2.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21087770_A03.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1