פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 8774/06
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8774/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ד' חשין
העותרים:
1. שירית שי
2. ראנגאנן וראפאט
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים-משרד הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
עו"ד אסתר קריספין
בשם המשיב:
עו"ד ערן אטינגר
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א. (1) העותרת, ישראלית עובדת שגרירות תאילנד בישראל, נישאה בעבר בתאילנד לאזרח תאילנדי, שממנו נולד לה ילד. לאחר שנישואיהם לא עלו יפה, חזרה העותרת לישראל בגפה, ולטענתה מאז לא היה לה כל קשר עם בן זוגה.
(2) העותר נכנס לראשונה לישראל ביום 4.7.00 באשרת תייר זמנית – כמסתבר בזהות השונה מזו אשר משמשת אותו כעת. מאז שהה בארץ לסירוגין כחוק מתוקף אשרת תייר מסוג ב/2 ואשרת עבודה מסוג ב/1. ביום 1.1.06 נכנס העותר לארץ בדרכונו ובזהותו הנוכחיים. ביקורת הגבולות שלא הבחינה בכך, אישרה את כניסתו, והעניקה לו אשרת תייר מסוג ב/2.
(3) במהלך שהותו הכיר העותר את העותרת, והתפתח ביניהם קשר רומנטי. לטענת העותרים, מזה כשלושה חודשים הם מתגוררים יחד ומנהלים משק בית משותף כבעל ואשה, כשהעותר משמש כאב לבנה של העותרת. העותרים החליטו להינשא ולצורך כך הונפקה לעותר, על פי בקשתו, intervisa. בהתאם לאשרה זו טסו לתאילנד ביום 15.10.06. ע"פ טענת העותרים, ביום 17.10.06, בעודה בתאילנד, התגרשה העותרת מבעלה הראשון, וביום 19.10.06 נישאו בנישואין אזרחיים.
(4) ביום 25.10.06 חזרו העותרים לארץ. במהלך ביקורת הגבולות, לאחר שנערכה למבקש בדיקה ביומטרית (בדיקת טביעות אצבעות), נמצא כי טביעות האצבעות תואמות את טביעות אצבעותיו של אדם בעל שם אחר. כנמסר על-ידי המשיבה, העותר הודה כשנשאל על כך, שהוא האיש אשר נכנס בעבר לארץ תחת זהות אחרת ובדרכון אחר. אחר הדברים האלה נאמר לעותר כי הוא מסורב כניסה לישראל, ואשרת הכניסה והעבודה שלו בוטלו במקום. צו ביניים בקשר לגירושו שניתן ביום 25.10.06 בוטל בהחלטה מיום 26.10.06, לאחר קבלתה של תגובת המשיבה.
(5) נדגיש כי העותרים לא ציינו בעתירתם כל עיקר את כפל הזהויות האמור של העותר, עובדה שנלמדה רק מתגובת המשיבה.
ב. העותרים טוענים כי נאלצו להינשא בחו"ל בשל העובדה כי במדינת ישראל אין אפשרות חוקית לבני דתות שונות להינשא, וכי העותרת הייתה מחויבת להתגרש תחילה מבעלה הראשון השוהה בתאילנד, וכן כי נישואיהם כנים ואמיתיים ונעשו רק לאחר תקופה של חיים משותפים כבני זוג. נטען כי המבקש שהה בארץ בהיתר, ויצא את הארץ רק לאחר שניתן לו אישור לצאת ולחזור. עוד נטען כי החלטת המשיב שרירותית.
ג. המשיבה מציינת, כי הסעד המבוקש הוא בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, מכוח סעיפים 5 ו- 12 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000, וכי העתירה נגועה בחוסר ניקיון כפיים חמור בכך שלא הזכירה דבר בעניין זהותו הקודמת של העותר. לטענת המשיבה, לנוכח אלה יש לדחות את העתירה על הסף. בנוסף, נטען כי על העותרים היה לפעול להסדרת הכניסה של העותר כדין ובהתאם ל"נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי"; אך לא הוגשה כל בקשה מוקדמת להסדרת כניסת העותר ארצה מכוח הקשר הזוגי עם אזרח ישראלי, לא הומצאו המסמכים הנדרשים, לא שולמה האגרה ולא קויימה בחינה מקדמית על-ידי הרשות המוסמכת בדבר כנות הקשר; יש כאן איפוא משום הצבת עובדות מוגמרות.
ד. (1) אין בידינו להיעתר לעתירה.
(2) העותרים נמנעו מלהביא בעתירתם את מלוא הפרטים הנוגעים לעניין, ובהם את שהותו בעבר של העותר בארץ בדרכון אחר ובזהות שונה. אין צורך להכביר מלים על חוסר ניקיון הכפיים שבאי הצגת עובדות אשר חשיבותן לצורך בירור העתירה נהירה (בג"צ 5979/91 וקס נ' ראש המועצה המקומית אבן יהודה, פ"ד מו (1) 645, 646; בג"צ 5911/05 נובה נ' שר הפנים (לא פורסם); וראו גם דברים שנאמרו בעניין דומה בבג"צ 1540/06 לאמוש נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יתר על כן, הלכה היא כי טרם פנייה לבית משפט זה על העותר למצות את ההליכים המינהליים העומדים לרשותו בפני הרשות המוסמכת, וכי ככלל בטרם עשה כן לא ייזקק בית המשפט לעניינו (ראו: בג"צ 3383/02 ינוקשוילי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בג"צ 2421/94 אל-טללגה נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם); בג"צ 2101/03 עזאם נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים פ"ד נו(5) 950, 958; בג"צ 11819/04 אל אלאה נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"צ 6972/05 חמדה נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 5903/05 בשארה נ' שר הפנים (טרם פורסם)). אין בידי לקבל את טענת המבקשים לפיה הזמן המוגבל שעמד לרשותם לא איפשר להם לנקוט בהליכים מוקדמים. זאת, כיוון שאת מגבלת הזמן יצרו העותרים עצמם במו ידיהם, בכך שהגיעו לנמל התעופה תוך שימוש בתיעוד שלא תאם תיעוד קודם, כאמור; זאת – תוך שהם מעמידים את הרשויות בפני מעשה עשוי, וללא הסדרה מוקדמת של כניסת העותר, כפי שהיה עליהם לעשות, בהתאם ל"נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי", המתווה דרך סדורה וקצובת-זמן לרשויות לבדיקה.
(3) אך בכך לא סגי. כפי שטענה המשיבה בדין, אכן המדובר לעת הזאת – בקשת כניסה לישראל – בנושא שלגביו הוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לפי סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 (סעיף 5 ופרט 12 לתוספת הראשונה); ראו עניין לאמוש הנזכר והאסמכתאות דשם. הסעד החלופי הוא פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וטעם חשוב זה נוסף על הטעמים הקודמים.
(4) בידי העותרת להגיש בקשה בעבור העותר, וזו תיבדק על פי הנוהל המחייב, וכמובן איננו מביעים דעה לגוף העניין.
(5) לא נוכל איפוא להיעתר לעתירה.
ניתנה היום, ז' בחשון תשס"ז (29.10.06).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06087740_T05.doc מפ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il