איגור דוידוב נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8771/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: איגור דוידוב נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.10.2000 בת.פ. 389/98 שניתן על-ידי כבוד השופטים ס' ג'ובראן, ר' ג'רג'ורה וב' בר-זיו תאריך הישיבה: ב' בטבת תשס"א (28.12.2000) בשם המערער: עו"ד ב' חסאן בשם המשיבה: עו"ד א' פטר פ ס ק - ד י ן המערער הובא לדין ביחד עם אחרים באשמה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה. המדובר היה בתגרה אלימה בין שתי קבוצות עבריינים, שבמהלכה אחד מחברי הקבוצה עמה נמנה המערער שלף אקדח וירה ופגע באחד מבני הקבוצה היריבה. לאחר שמיעת ראיות פסק בית המשפט המחוזי להרשיע את שני חבריו של המערער לספסל הנאשמים בעבירה שבה הואשמו; ואילו המערער זוכה מביצוע העבירה הזאת בשל חוסר ראיות מספיקות להרשעתו. לא היתה מחלוקת כי המערער נסע עם שני האחרים למקום התגרה, אך בית המשפט המחוזי הניח לטובתו כי הוא לא ידע מראש את מטרת הנסיעה, ואת כוונת חברו לקבוצה לעשות שימוש בנשק. בנסיבות אלה נקבע כי אין מקום להטיל עליו אחריות כמבצע בצוותא. עם זאת קבע בית המשפט, לחובת המערער, כי לאחר התגרה לקח חלק עם האחרים בניסיון להסתיר את הנשק שבו נעשה השימוש החבלני. על כך הורשע המערער בנשיאה והובלה של נשק. בגין הרשעתו בעבירה האמורה דן אותו בית המשפט המחוזי לעשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל ולשנת מאסר על תנאי. במועד מתן גזר הדין היה המערער נתון במעצר זה יותר משנה, וכן התחיל לרצות עונש מאסר של שנה אחת שנגזר עליו בגין עבירה אחרת. בית המשפט המחוזי הורה על צבירת עונשי המאסר, הקודם והמוטל, ואילו בחישוב תקופת המעצר החליט להביא בחשבון רק את התקופה שמעבר לשנה. הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. באנו לכלל מסקנה כי יש מקום להתערב בהוראת הצבירה שבגזר הדין. לחובת המערער הרשעות קודמות בעבירות פליליות לא מעטות, ואולם חלקו בפרשת המעשים שבעטיים הובא לדין הפעם היה קטן לאין ערוך מחלקם של חבריו. אנו מקבלים את הערעור במובן זה שעונש המאסר של עשרים וארבעה חודשים שהושת על המערער בתיק זה יחפוף לשנת המאסר שנגזרה עליו בתיק הקודם, שאותה התחיל לרצות לפני מתן גזר הדין בתיק זה. עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער יעמוד בעינו. ניתן היום, ב' בטבת תשס"א (28.12.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00087710.F01