פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 8771/00

איגור דוידוב נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירת נשיאה והובלת נשק, בדגש על הוראת צבירת עונשי המאסר.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 02/01/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 8771/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ענישה פלילית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירת נשיאה והובלת נשק, בדגש על הוראת צבירת עונשי המאסר.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 8771/00

איגור דוידוב נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירת נשיאה והובלת נשק, בדגש על הוראת צבירת עונשי המאסר.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של נשיאה והובלת נשק, לאחר שסייע להסתיר נשק ששימש בתגרה אלימה, זאת לאחר שזוכה מעבירת גרימת חבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט המחוזי גזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל והורה כי עונש זה יצטבר לעונש מאסר קודם של שנה שריצה באותה עת. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי חלקו בפרשה היה משני. בית המשפט העליון קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע כי עונש המאסר בתיק זה יחפוף את שנת המאסר הקודמת, במקום להצטבר אליה, בשל חלקו הקטן יחסית של המערער בפרשה.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' מצא, ד' דורנר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • איגור דוידוב

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער היה מעורב בפרשה אלימה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה.
  • המערער סייע בהסתרת הנשק ששימש לביצוע העבירה.
טיעוני ההגנה
  • חלקו של המערער בפרשה היה קטן משמעותית מחלקם של שותפיו.
  • המערער לא ידע מראש על כוונת חבריו להשתמש בנשק.
  • יש להקל בעונש ולחפוף את תקופות המאסר.
מחלוקות עובדתיות
  • מידת המעורבות של המערער בתגרה האלימה.
  • האם המערער ידע מראש על כוונת חבריו להשתמש בנשק.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הוכח כי המערער לקח חלק בהסתרת הנשק לאחר התגרה.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • לא הוכח כי המערער ידע מראש על מטרת הנסיעה או על הכוונה להשתמש בנשק.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 389/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • עבירות נשק
  • ענישה
  • ערעור פלילי
  • חפיפת עונשים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8771/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: איגור דוידוב נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.10.2000 בת.פ. 389/98 שניתן על-ידי כבוד השופטים ס' ג'ובראן, ר' ג'רג'ורה וב' בר-זיו תאריך הישיבה: ב' בטבת תשס"א (28.12.2000) בשם המערער: עו"ד ב' חסאן בשם המשיבה: עו"ד א' פטר פ ס ק - ד י ן המערער הובא לדין ביחד עם אחרים באשמה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה. המדובר היה בתגרה אלימה בין שתי קבוצות עבריינים, שבמהלכה אחד מחברי הקבוצה עמה נמנה המערער שלף אקדח וירה ופגע באחד מבני הקבוצה היריבה. לאחר שמיעת ראיות פסק בית המשפט המחוזי להרשיע את שני חבריו של המערער לספסל הנאשמים בעבירה שבה הואשמו; ואילו המערער זוכה מביצוע העבירה הזאת בשל חוסר ראיות מספיקות להרשעתו. לא היתה מחלוקת כי המערער נסע עם שני האחרים למקום התגרה, אך בית המשפט המחוזי הניח לטובתו כי הוא לא ידע מראש את מטרת הנסיעה, ואת כוונת חברו לקבוצה לעשות שימוש בנשק. בנסיבות אלה נקבע כי אין מקום להטיל עליו אחריות כמבצע בצוותא. עם זאת קבע בית המשפט, לחובת המערער, כי לאחר התגרה לקח חלק עם האחרים בניסיון להסתיר את הנשק שבו נעשה השימוש החבלני. על כך הורשע המערער בנשיאה והובלה של נשק. בגין הרשעתו בעבירה האמורה דן אותו בית המשפט המחוזי לעשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל ולשנת מאסר על תנאי. במועד מתן גזר הדין היה המערער נתון במעצר זה יותר משנה, וכן התחיל לרצות עונש מאסר של שנה אחת שנגזר עליו בגין עבירה אחרת. בית המשפט המחוזי הורה על צבירת עונשי המאסר, הקודם והמוטל, ואילו בחישוב תקופת המעצר החליט להביא בחשבון רק את התקופה שמעבר לשנה. הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. באנו לכלל מסקנה כי יש מקום להתערב בהוראת הצבירה שבגזר הדין. לחובת המערער הרשעות קודמות בעבירות פליליות לא מעטות, ואולם חלקו בפרשת המעשים שבעטיים הובא לדין הפעם היה קטן לאין ערוך מחלקם של חבריו. אנו מקבלים את הערעור במובן זה שעונש המאסר של עשרים וארבעה חודשים שהושת על המערער בתיק זה יחפוף לשנת המאסר שנגזרה עליו בתיק הקודם, שאותה התחיל לרצות לפני מתן גזר הדין בתיק זה. עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער יעמוד בעינו. ניתן היום, ב' בטבת תשס"א (28.12.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00087710.F01