פסק-דין בתיק בש"א 8769/16 בבית המשפט העליון בש"א 8769/16 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת: סמדר מזוז נ ג ד המשיב: אלי יפרח ערעור על החלטותיו של רשם בית המשפט העליון ג' לובינסקי-זיו מיום 9.10.2016 ו-13.10.2016 ברע"א 5621/16; ובקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין ערעור על שתי החלטות של הרשם ג' לובינסקי זיו ברע"א 5621/16-ד' מיום 9.10.2016 ומיום 13.10.2016, אשר בגדרן נדחו בקשות המערערת ביחס לגובה העירבון שעליה לשלם ופריסתו לתשלומים. בהחלטותיו, הרשם קבע באשר לסוגיית גובה העירבון – כי הסוגיה הוכרעה על ידו בהחלטותיו מימים 25.8.2016 ו-7.9.2016 כך שאינו רואה להידרש לה בשלישית; ובאשר לפריסת העירבון לתשלומים – כי אין מקום להיעתר לבקשת המערערת לפרוס את העירבון על פני הפקדות רבות של 50 ש"ח כל אחת, וזאת בשים לב לכללים הנוהגים. עם זאת, לפנים משורת הדין, הרשם אפשר למערערת להפקיד את העירבון שבשתי הפקדות שוות של 4,000 ש"ח כל אחת. המערערת מבקשת מבית משפט זה לבטל את העירבון שנקבע שעליה לשלם – אשר עומד, כאמור, על 8,000 ש"ח, ולחילופין – מבקשת מבית משפט זה לפרוס את תשלום העירבון ל-16 תשלומים שווים של 500 ש"ח, אשר ישולמו מדי חודש. המערערת עומדת על כך שמצבה הכלכלי לא מאפשר לה לעמוד בתשלום העירבון שנקבע – ואין בידה גם את היכולת לשלמו בשני תשלומים כפי שקבע הרשם, כך שככל שלא יתקבלו בקשותיה לא תוכל לקבל את יומה בבית המשפט. עוד מדגישה המערערת את מצבה הבריאותי הקשה, וכן את העובדה כי היא מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי בלבד. לאחר שעיינתי בטענות שהועלו בערעור ובחנתי את הנספחים המצורפים לו, ולאחר שקראתי בקפידה את החלטות הרשם – לרבות החלטותיו בבקשות המערערת לפטור מאגרה ומעירבון ובבקשתה לעיון חוזר מתאריכים 25.8.2016 וה-7.9.2016, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"מ 656/16 אזוב נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז ירושלים, פסקה 5 (16.3.2016); בש"א 7176/15 פלוני נגד פלונית, פסקה 5 (17.11.2015)). במקרה שלפניי, החלטות הרשם מפורטות ומנומקות, ומוסבר בהן מדוע המערערת לא זכאית לפטור מתשלום עירבון, כמו גם מדוע לא ניתן להיעתר לבקשתה לפרוס את תשלום העירבון על פני הפקדות רבות. כאמור, לא מצאתי בהחלטות אלה פגם המצדיק התערבות, והמערערת לא הציגה תשתית עובדתית חדשה שיש בה כדי להצדיק התערבות שכזו. זאת, בפרט עת הרשם הלך לקראת המערערת ואפשר לה להפקיד את העירבון בשתי הפקדות שונות – שיקול המהווה טעם נוסף נגד התערבות בהחלטותיו. על כן, וחרף ההבנה למצבה של המערערת, אין בידי לקבל את הערעור. סוף דבר, הערעור נדחה. משכך, הבקשה לעיכוב ביצוע מתייתרת. ניתן היום, כ"ח בטבת התשע"ז (26.1.2017). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16087690_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il