רע"א 8768-15
טרם נותח
פלוני נ. AIG חברה לביטוח בע"מ
סוג הליך
רשות ערעור אזרחי (רע"א)
פסק הדין המלא
-
החלטה בתיק רע"א 8768/15
בבית המשפט העליון
רע"א 8768/15
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
AIG חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו שת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק רע"א 49686-10-15 שניתן ביום 25.11.2015 על ידי כב' השופטת עפרה צ'רניאק
בשם המבקש:
עו"ד יאיר וולף
פסק-דין
בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 25.11.2015 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק) בגדרו בוטל מינוי מומחה מטעם בית משפט, ונקבע כי יש לנסות למנות מומחה המוסכם על הצדדים.
רקע
1. המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה (המבטחת) בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים שארעה ביום 14.4.2005. לטענת המבקש, ברגע התאונה נבהל מאוד וחש שקצב פעימות לבו עולה, אולם מכיוון שסבר כי מדובר בתופעה חולפת לא פנה לקבלת טיפול רפואי באותו היום. כעבור כשבועיים, חש המבקש כי הדופק שלו גבוה מאוד ופנה לחדר המיון בבית החולים אסף הרופא, שם אובחן דופק לב מהיר, ובבדיקת א.ק.ג. הודגם SVT (הפרעת קצב הנובעת מדופק לב מהיר).
2. לבקשת המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה, מונה פרופ' גילון כמומחה מטעם בית המשפט לקביעת הקשר בין התאונה לבין ה-SVT. פרופ' גילון בדק את המבקש וקבע כי בגין התאונה נגרם לוSVT וכי נגרמה לו נכות לצמיתות בשיעור של 20% לפי סעיף 9(4)(א)(II) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, עקב התקפים שכיחים של הפרעות קצב.
3. בתום שמיעת הראיות בתיק ולאחר שנשמעו סיכומי הצדדים, קבע בית משפט השלום בהרצליה (כב' סגן הנשיאה י' הראל) בהחלטה מיום 11.3.2015 כי לא ניתן להתבסס על חוות דעתו של פרופ' גילון, ש"התקבע" בעמדתו, ולא סיפק הסברים משכנעים לשאלות שהוצגו בפניו. משכך, נקבע כי אין מנוס ממינוי מומחה רפואי נוסף. בהחלטה נוספת מיום 14.4.2015 קבע בית משפט השלום, כי המומחה הנוסף יהיה פרופ' קפלינסקי, וזאת מבלי שעמדת הצדדים לגבי זהות המומחה התבקשה מראש.
4. מיד לאחר הודעת בית המשפט על מינוי פרופ' קפלינסקי כמומחה נוסף מטעם בית המשפט, פנתה המשיבה לבית משפט השלום בבקשה להחליף את זהות המומחה "מנימוקים הקשורים בעמדת הנתבעת [המשיבה, צ.ז.] וניסיון עבר, באשר למומחה אשר מונה". המשיבה הדגישה, כי הצדדים טרם פנו למומחה, ועל כן ההיענות לבקשה לא תגרום לשיהוי בשמיעת התיק או לפגיעה כלשהי. עוד נטען, כי הנוהג בתיקי פיצויים בגין תאונות דרכים הוא לאפשר לצדדים לעתור להחלפת המומחה שמונה בסמוך לאחר המינוי, וללא צורך בפירוט העילה לפרטיה, ומבלי לפגוע במי מהמעורבים.
המבקש התנגד לבקשת המשיבה בטענה כי המשיבה לא פירטה בבקשתה ולו טעם ענייני אחד התומך בבקשתה להחלפת המומחה. בתשובתה לתגובת המבקש, טענה המשיבה, כי תגובת המבקש מאלצת אותה לפרט את שניתן וראוי היה להימנע ממנו כשטרם נעשתה כל פנייה למומחה. בתשובה צוטטה כתבה בה רואיין פרופ' קפלינסקי אשר ממנה ניתן להסיק, לטענת המשיבה, כי מאז שיצא לגמלאות נוהג פרופ' קפלינסקי לתת חוות דעת רק בעניינם של תובעים בתביעות רשלנות רפואית. כן נטען כי קיימת חשיבות למינוי מומחה המכהן בפועל בתפקיד בכיר בתחום וכי פרופ' קפלינסקי שימש כמנהלו לשעבר של המכון בו טופל המבקש.
5. בהחלטה מיום 5.5.2015 דחה בית משפט השלום את בקשת המשיבה להחלפת המומחה שמונה, בציינו כי הנימוקים שהזכירה המשיבה בתשובתה לתגובת המבקש לא נזכרו בבקשתה המקורית, ודי היה בכך כדי לדחות את בקשתה. בית המשפט הוסיף, כי על פי ידיעתו השיפוטית פרופ' קפלינסקי מתמנה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט לעתים קרובות, והוא התגלה כהוגן, מקצועי וישר. עוד צוין, כי פרופ' קפלינסקי הוא בעל ידע עצום וניסיון נרחב, ואין כל בסיס לטענה בדבר העדר ניסיון עכשווי. בית המשפט הוסיף כי אין כל קשר בין העובדה שהמבקש נבדק במכון הלב, לאחר שפרופ' קפלינסקי פרש לגמלאות, לבין השאלות נשוא המחלוקת בתיק.
6. כלפי החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור, ובהחלטה מיום 4.8.2015 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק) כי התיק יוחזר לבית משפט השלום, על מנת שיבחן מחדש את בקשת המשיבה להחליף את זהות המומחה, כך שיהיה מוסכם על שני הצדדים. בהחלטה הודגש, כי בבקשתה ציינה המשיבה כי היא אינה מעוניינת להטיל דופי במומחה שמונה, אך מבקשת כי ימונה מומחה המוסכם על שני הצדדים, ככל שהדבר ניתן, כפי שנקבע בפסיקה. בית המשפט המחוזי הבהיר כי בית משפט השלום לא התייחס לטענה זו בהחלטתו, אלא אך התמודד עם הטענות נגד פרופ' קפלינסקי אשר הועלו בתשובת המשיבה לתגובת המבקש לבקשה. משכך, ונוכח העובדה כי ההחלטה בדבר מינויו טרם נשלחה לפרופ' קפלינסקי, הורה בית המשפט המחוזי על השבת התיק לבית משפט השלום על מנת שתינתן החלטה מנומקת בבקשה להחליף את המומחה, ולא לפסלו.
7. בהתאם להחלטה זו, שב בית משפט השלום ודן פעם נוספת בבקשת המשיבה, ובהחלטה מיום 20.9.2015 קבע כי אין מקום לשינוי ההחלטה הקודמת בגדרה נדחתה בקשת המשיבה. בהחלטה ציין בית משפט השלום, כי בהתאם להלכה הפסוקה אין מקום לאבחנה בין בקשה להחלפת זהות מומחה לבין בקשה לפסילתו ומינוי מומחה אחר תחתיו, שעה שהמומחה טרם החל במלאכתו, ובמיוחד מקום בו הוטל ספק ביושרו ובמקצועיותו של המומחה שמונה. נקבע, כי מקום בו בעל דין העותר להחלפת זהותו של מומחה מטיל הלכה למעשה דופי ביושרו של המומחה, גם אם עשה זאת בתשובה לתגובת הצד שכנגד ולא מלכתחילה, על בית המשפט לבחון בקפידה את הבקשה ולהביא בחשבון כי היענות לה משמעה כי בית המשפט אכן מטיל ספק ביושרו, מקצועיותו ואמינותו של המומחה שמונה על ידיו.
8. המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור כלפי החלטה זו, וביום 25.11.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי יש לחתור למינוי מומחה מוסכם על הצדדים. משכך נקבע כי ההחלטה למנות את פרופ' קפלינסקי מבוטלת, וזאת על-מנת לאפשר לערכאה הדיונית להיות משוחררת ממנה ולהוציא החלטה המקובלת, במידת האפשר, על שני הצדדים, לאחר קיום דיון. בית המשפט המחוזי עמד על כך כי כאשר מדובר בתיקים המצויים בשלב התחלתי, ובעיקר בנסיבות המיוחדות של התיק דנא, נכון היה לחתור למינוי מומחה שזהותו תהיה מוסכמת על הצדדים על מנת ליתן לכל אחד מהם את ההרגשה שקיבל את יומו בבית המשפט, ולמצער לנסות זאת מבלי לדרוש תחילה מהמשיבה שתבאר התנגדותה. במקרה הנדון, כך נקבע, לא נטען כי אין אפשרות לאתר מומחה מוסכם, ומכיוון שמינויו של פרופ' קפלינסקי לא יצא עד היום הזה מן הכוח אל הפועל, החלפתו לא תעיד כלל על יושרו או על מקצועיותו.
כלפי פסק דין זה מופנית בקשת רשות הערעור דנא.
הבקשה דנא
9. לטענת המבקש, בקשתו מעלה שאלה משפטית עקרונית, שעניינה האפשרות של בעל דין שאינו מרוצה מזהות המומחה שמונה על-ידי בית המשפט לבקש את החלפתו, ללא נימוק המצדיק זאת, והחלפת המומחה על-ידי בית המשפט רק משום שיש לחתור למינוי המוסכם על הצדדים. נטען כי סוגיה זו חורגת מעניינם של הצדדים, והיא עשויה להשפיע על כל תיקי הפלת"ד המתנהלים בבתי המשפט השונים, ומשום כך יש להיענות לבקשת רשות הערעור.
לטענת המבקש, ביטול מינויו של פרופ' קפלינסקי, ללא נימוק ענייני התומך בבקשה להחליפו, יפתח פתח בפני בעלי דין להציף את בתי המשפט בבקשות להחלפת מומחה ללא כל נימוק מוצדק. נטען כי פסק הדין קמא יוביל למצב בו בכל תביעת נזיקין ייאלץ בית המשפט לקיים דיון בדבר זהות המומחה הרפואי שימונה, בנוכחות הצדדים, על מנת להגיע להסכמה בדבר זהותו.
10. המשיבה בתגובתה סמכה ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והדגישה כי בענייננו מדובר במקרה השונה ממינוי רגיל של מומחה בתחילת ההליך, אלא במינוי אשר הוחלט עליו לאחר חקירת המומחה הקודם (פרופ' גילון), לאחר סיום שמיעת הראיות ולאחר שמיעת סיכומי טענות הצדדים, כשהתיק היה בשל, למעשה, למתן פסק דין.
עוד נטען בתגובת המשיבה, כי בתיק אחר בו דן אותו הרכב של בית משפט השלום (כב' סגן הנשיא י' הראל) הוא הביא לידיעת הצדדים כי אחד מבניו נועץ בעבר בפרופ' קפלינסקי באופן פרטי, וכי כב' סגן הנשיא הראל נכח בפגישה זו. גם בשל כך, טענה המשיבה, היה על בית משפט השלום להורות על החלפת המומחה, והדבר נרמז, לטענת המשיבה, בפסק הדין של בית משפט קמא.
לבסוף, טענה המשיבה כי הבקשה דנא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, ומשום כך יש לדחותה. יתר על כן, נטען כי המדובר בהליך ערעור על החלטת ביניים, שאינה מסיימת את ההתדיינות, ויהיה ניתן לערער עליה במסגרת הערעור על פסק הדין.
דיון והכרעה
11. לאחר העיון, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פיה, ולקבל את הערעור (אף כי המשיבה התנגדה לכך, אך איני רואה כי זכויותיה כבעלת דין נפגעו מהפעלת הסמכות שבתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אמנם, המדובר בבקשה לדון בערעור ב"גלגול שלישי", אך אני סבור כי בירור הסוגיה המתעוררת בענייננו באשר למקומה ולמשקלה של ההסכמה בהליך מינוי מומחה מטעם בית-משפט (למצער, בגדר תביעות על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975), ובאשר לנפקותה של היעדר הסכמה בהליך זה, מצדיק מתן רשות ערעור כאמור.
12. אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, ככלל רצוי, ויש לשאוף לכך, שזהות המומחה שממנה בית המשפט תהיה מקובלת ככל שניתן על הצדדים, על מנת ליתן לכל אחד מהם תחושה כי זכה ליומו בבית המשפט. באופן כללי, ככל שהדבר ניתן, מוטב כי מהלכים דיוניים יבוצעו בהסכמה בין הצדדים. אין ספק כי ניהול ההליך מתוך שיתוף פעולה של הצדדים ובהסכמתם מייעל בדרך כלל את התקדמות התיק, מונע מחלוקות וצורך להכריע בהן ואף מוסיף לתחושתם הטובה של בעלי הדין; וכפי שציין בית משפט קמא, זוהי גם הדרך הרצויה כאשר מדובר בהחלטה על מינוי מומחה. במיוחד כך הוא כאשר מדובר במינוי מומחה מטעם בית המשפט מקום בו נמצא על-ידו כי חוות דעתו או עדותו של מומחה קודם עוררו קושי עד שנוצר הצורך להחליפו או למנות מומחה נוסף באותו התחום. במצב כזה, סביר שאחד מבעלי הדין, זה שלעבר גרסתו נטה המומחה שמבקשים להחליפו או להוסיף עליו מומחה אחר, יהיה "רגיש" במיוחד בכל הנוגע לזהות המומחה החדש.
13. עם זאת, ולצד הכלל האמור, יש לזכור כי לעתים היכולת להגיע להסכמה היא מורכבת ביותר ומלווה בקשיים (כך, למשל, כאשר מדובר בתחום בו קיימים מומחים מעטים בלבד; או כאשר המדובר בתחום מומחיות בו ישנן שתי אסכולות מרכזיות אשר להבדלי ההשקפות ביניהן יש השלכה ישירה על המחלוקת שבתיק; ואף כאשר, כפי שקורה לעיתים לדאבון הלב, אופן הילוכם של באי-כוח הצדדים מסכל הסכמות). במקרים מעין אלה, ייתכן שהניסיון להגיע להסכמה על זהות המומחה נדון לכתחילה לכישלון, ולפיכך קיימים טעמים טובים להימנע ממאמץ כאמור, שאף יכול, לעיתים, לסכל מינוי ראוי. הניסיון להגיע להסכמה על זהות מומחה מקום בו ניתן לצפות כי לא תושג הסכמה, או כשחתירה להסכמה על זהות המומחה רק תסרבל ותקשה על ניהול ההליך, עלול לגבות מחירים דיוניים העולים על היתרונות הפוטנציאלים של ההסכמה.
14. משכך, ברי כי ההחלטה האם לנסות למנות מומחה שיהיה מוסכם על בעלי הדין או "לוותר" על ניסיון זה, מסורה לשיקול דעתה המלא של הערכאה הדיונית הדנה בתיק, ומכל מקום, איני סבור כי החלטת בית המשפט שלא לחתור תחילה להסכמה באשר לזהות המומחה הממונה, מקימה כשלעצמה עילה להתערבות ערכאת הערעור ולביטול המינוי עליו הוחלט. כאמור, השאיפה להגיע להסכמה בנושאים דיוניים - ואחרים - היא שאיפה ראויה בדרך-כלל, אך אין היא כלל ועיקר תנאי לסבירות ההחלטה. לבית המשפט הדן בתיק סמכות וחובה להפעיל את שיקול דעתו, ומקום בו נמצא כי הסכמה אינה אפשרית או אינה כדאית, הוא יכול לכפות על הצדדים החלטה דיונית, גם מבלי לחתור תחילה להשגת הסכמתם, לאחר שניתנה להם האפשרות לטעון בנושא. עוד יוער, כי לצדדים שמורה הזכות להשיג על החלטת הערכאה הדיונית בעניין זהות המומחה שמונה בסופו של דבר (שכן לעיתים אין בית המשפט מודע לקיומה של מניעה למינוי מומחה מסוים וההשגה מבשילה רק לאחר שנודע דבר המינוי), ולהעלות טענותיהם בפניה בעניין זה, כפי שנעשה אף בענייננו. במקרה זה, ראוי כי בית המשפט יישמע את השגות הצדדים, ככל שקיימות, במסגרת בקשה מתאימה שתוגש, וייתן החלטתו תוך התחשבות בטענות אלה (והשוו: רע"א 2104/12 פלונית נ' ד"ר וינברג (1.5.2012)). כך נהג בית משפט השלום בתיק דנא.
15. ואולם, בית המשפט המחוזי החליט על ביטול מינויו של פרופ' קפלינסקי אך ורק משום שבית משפט השלום לא ניסה להגיע למינוי שיהיה מוסכם על הצדדים טרם שהחליט על מינויו של פרופ' קפלינסקי. בית משפט קמא לא הצביע על טעות בקביעות בית משפט השלום הנוגעות לזהות המומחה עצמו, או במענה שניתן בהחלטת בית משפט השלום לטענות שהעלתה המשיבה כלפי מינוי זה. משכך, איני סבור כי יש הצדקה להחלטת בית משפט קמא, לבטל את מינויו של פרופ' קפלינסקי בהיעדר עילת פסלות ברורה, וזאת על-אף שלכאורה דבר מינויו טרם נודע לו באופן רשמי. כידוע, החלטה על ביטול מינוי של מומחה שמונה על-ידי בית משפט עלולה להוביל לפגיעה בשמו הטוב של המומחה ולהטיל בו דופי, ועל-כן, צעד כאמור ייעשה אך ורק במקרים בהם מתקיימת עילת פסלות, וישנו טעם של ממש לפסילת זהות המומחה שמונה (רע"א 7323/11 ועקנין נ' המאגר הישראלי ביטוחי רכב (בפול) בע"מ (28.12.2011)). זאת, בנוסף לאמור לעיל, לפיו, ככלל ובהעדר עילת פסלות ברורה, אין מקום להתערב באופן בו הפעילה הערכאה הדיונית את שיקול דעתה כאשר החליטה על זהותו של המומחה מטעמה.
16. על אף שהמשיבה בתשובתה לבקשה העלתה טענות אלו ואחרות הנוגעות לאפשרות למנות את פרופ' קפלינסקי כמומחה מטעם בית המשפט, אין בכוונתי להידרש אליהן, שכן, כאמור, גם בית משפט קמא לא התערב בקביעות בית משפט השלום הנוגעות לזהות המומחה הספציפי שבו מדובר. עם זאת, לעניין זה ראיתי לנכון לציין, כי אין מקום להעלות את הטענות המהותיות כלפי המומחה לראשונה בתגובה לתשובת הצד שכנגד לבקשה לביטול המינוי (כפי שעשתה המשיבה). אכן, מובן רצונה של המשיבה לשמור על שמו הטוב של המומחה, אך משהחליטה לבקש את ביטול מינויו, אין מנוס מהצגת מלוא הטיעונים כבר בבקשה, ולא להביאם לראשונה בתגובה לתשובת המבקש, שאז המבקש אינו יכול להגיב לכך. בנוסף, לעניין טענת המשיבה המרמזת לפגישה בה נכח סגן הנשיאה הראל כשפרופ' קפלינסקי ייעץ לבנו, אעיר רק כי המדובר בפגישה שהתקיימה לפני כחמש שנים, ולא מצאתי טעם לפגם בכך שעובדה זו לא צוינה בפני הצדדים בתיק דנא.
17. נוכח כל האמור לעיל, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור ולקבל את הערעור, כך שהחלטת בית משפט קמא תבוטל, ומינויו של פרופ' קפלינסקי יעמוד על כנו. המשיבה תישא בשכר טרחת עורך דינו של המבקש בסך 15,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ג בניסן התשע"ו (1.5.2016).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15087680_L03.doc סח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il