פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8768/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8768/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט מ' מזוז המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לנוער מיום 09.01.0014 בת"פ 42914-09-13 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' ברנט תאריך הישיבה: כ"ה באייר תשע"ה (14.5.15) בשם המערער: עו"ד אלי מסטרמן בשם המשיבה: עו"ד נילי פינקלשטיין בשם שירות המבחן לנוער: גב' שלומית מרדר פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער מרכז (השופטת מ' ברנט) מיום 9.11.2014 בת.פ. 42914-09-13 במסגרתו הושתו על המערער: צו פיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה מיום גזר הדין; 200 שעות של"צ בפיקוח שירות המבחן ובהתאם לתוכנית שתגובש על ידי השירות ותוצג לעיונו של בית המשפט; ומאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שנתיים (שראשיתן ביום סיום עבודות השל"צ), אם יעבור עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. המערער והנאשם השני הודו במסגרת הסדר טיעון דיוני בעובדות כתב אישום מתוקן ונקבע כי ביצעו את העבירה המיוחסת להם – סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק). 2. לפי כתב האישום המתוקן, ביום 4.10.2012 סמוך לשעה 05:00 הגיעו המערער ו-נ' (להלן: הנאשם האחר) – ביחד עם י' ואחרים, שזהותם אינה ידועה למשיבה (להלן: האחרים) – ברכבו של המערער לשער הישוב קרני שומרון ופגשו במאבטחת ששהתה במקום. המערער והנאשם האחר טענו בפני המאבטחת כי נזרקו על רכבם אבנים על ידי אזרחים פלסטיניים עת נסעו בכביש עוקף עזון. בהמשך הגיעו המערער, הנאשם האחר, י' והאחרים לצומת קרני שומרון שם השליכו אבנים ספורות על כלי רכב פלסטיניים שחלפו בצומת. לפיכך הואשמו המערער והנאשם האחר בביצוע העבירה דנן. 3. לפי תסקיר שירות המבחן לנוער שהונח לפני בית המשפט המחוזי; המערער – שהיה בעת ביצוע העבירה בן 17 שנים וכ-11 חודשים – נעדר עבר פלילי, תיפקד באופן תקין במסגרות החינוך בהן למד, אך לא סיים 12 שנות לימוד. ביולי 2013 התגייס לשירות צבאי אך שוחרר מהצבא לפני תום השירות הסדיר מטעמי בריאות. המערער הבין את חומרת העבירה שאותה ביצע והביע חרטה. שירות המבחן התרשם כי הוא אינו זקוק לטיפול סמכותי בשירות והמליץ שלא להרשיעו אלא לנקוט כלפיו בדרכי טיפול הכוללים התחייבות כספית משמעותית להתנהגותו בעתיד, ביצוע של"צ ותרומה ל"מרכז פרס לשלום". 4. בטיעוניה לעונש ביקשה המשיבה לאבחן את עניינם של המערער והנאשם האחר מעניינו של י' – שהיה קטין בן 17 שנים ו-5 חודשים בעת ביצוע העבירה והוסכם כי הוא לא יורשע בדין. נטען כי נגד י' הוגש כתב אישום נפרד בשל העובדה ששיתף פעולה עם גורמי החקירה, הודה במיוחס לו והפליל את המערער ואת הנאשם האחר, וכי אלמלא עשה כן לא ניתן היה לגבש כתב אישום נגד המערער ונגד הנאשם האחר בשל קושי ראייתי ממשי. נטען כי אין מקום להימנע מהרשעתו בדין של המערער. המשיבה עתרה להשית על המערער מאסר על תנאי מרתיע לצד של"צ בהתאם לתוכנית שירות המבחן וקנס. לביסוס טיעוניה הפנתה המשיבה לשני פסקי דין של בית משפט זה, במסגרתם הושתו על נאשמים, שהורשעו בביצועה של עבירה זהה וכן עבירות נוספות, עונשי מאסר בפועל. 5. בטיעוניו לעונש ביקש בא-כוח המערער לטעון נגד התנהלותה המפלה של המשיבה בין י' לבין המערער והנאשם האחר. הודגש כי לכל המעורבים אין עבר פלילי, כי י' והמערער היו קטינים בעת ביצוע העבירה, כי כל השלושה לקחו אחריות ולא ניהלו הוכחות. עוד צויין, כי המאבטחת זיהתה את השלושה, כך שטענת המשיבה כי אלמלא עדות י' לא היה מוגש כתב אישום כנגד המערער והנאשם האחר אינה נכונה. כן נטען שדווקא י' היה הרוח החיה באירוע והיה היחיד מבין השלושה שהתחבר לכעס אידאולוגי. עוד נטען כי מדובר באירוע חריג ובלתי מתוכנן , בו נטל חלק קטין שמעולם לא הסתבך עם החוק. בא כוחו המערער עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניינו של מרשו והפנה לפסיקה לתמיכה בטיעוניו. 6. בית המשפט המחוזי קבע כי נקודת המוצא היא כי בשל חומרתה של העבירה, הסיכון והנזק שעלול היה להיגרם, שכיחות תופעת יידוי האבנים אל עבר מכוניות נוסעות והצורך באכיפת החוק, יש להרשיע את מי שנקבעה אחריותו בעבירה. עוד נקבע כי בשונה מעניינו של י', המערער והנאשם האחר לא הוכיחו התקיימות שני התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת כתב [ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל (21.8.1997) (להלן: הלכת כתב)] לפיהם: על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; וסוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעה, בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. הודגש, כי המלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט ונקבע כי יש להרשיע את השניים ואין מקום לאבחן ביניהם מפאת גילם. לאחר שעמד על השיקולים לקולא (מעשה המצוי ברף החומרה התחתון של העבירה דנן – זריקת אבנים ספורות שהחטיאו את מטרתן והעדר כוונה לפגוע; העדר מעורבות פלילית נוספת; ההודאה והחסכון בזמן שיפוטי) – תוך שהוא מתייחס לתיקון 113 לחוק - גזר בית המשפט על המערער – כמו גם על הנאשם האחר – את העונשים המפורטים לעיל. 7. בערעורו טוען המערער – באמצעות בא כוחו, עו"ד אלי מסטרמן – כי יש לבטל הרשעתו. הודגש כי המערער פעל באורח ספונטני סמוך לאחר שאבן שהושלכה על הרכב בו נהג פגעה ברכב, תוך שהוא מצטרף למי שהיו איתו ברכב ולנוסעי רכב נוסף שנפגע, כשכולם עולים לגבעה שממנה בוצעה העבירה. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל נכון לנסיבותיו האישיות (הגם שפירט את טיעוני בא כוחו בכל הקשור לנסיבות הנ"ל והתייחס לתסקירי שירות המבחן). עוד נטען כי לא ניתן משקל לעובדה שכתב האישום הוגש כחמישה ימים לפני התיישנותה הדיונית של העבירה. בנוסף טוען המערער כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי לנטילת האחריות מצידו, להבעת החרטה ולחסכון בזמן שיפוטי. בא כוח המערער מוסיף וטוען כי הלכת כתב לא צריך שתחול על קטינים כדוגמתו, הגם שהוא מודע לקיומה של השקפה אחרת בקרב חלק משופטי בית משפט זה. כן נטען כי שגה בית המשפט המחוזי "שעה שסטה סטייה כה ניכרת מהמלצת שירות המבחן, ללא כל הנמקה ראויה לסטיה ניכרת זו". לשיטת המערער, גם עקרון השוויון והאחידות בענישה מצדיקים אי הרשעתו, בדומה ל-י'. כן נטען כי בית המשפט שגה בהחילו את תיקון 113 לחוק שהרי מדובר בקטין. עוד נטען כי לא ניתן להתעלם מהשלכותיה ההרסניות של הרשעתו של המערער (ובפרט, חסימת דרכו בפני משרות מכובדות רבות). לשיטתו, גם היה מקום לאבחן את עניינו מעניינו של הנאשם האחר, הבגיר. 8. המשיבה טוענת – באמצעות באת כוחה, עו"ד נילי פינקלשטיין – כי היה מקום להבחין בין המערער לבין י'. משלושה טעמים: הראשון, בשונה מהמערער י' הפליל את עצמו ואת שותפיו לעבירה עוד במהלך חקירתו במשטרה; השני, י' צעיר מהמערער, כשהאחרון היה על סף בגירות; והשלישי, מתסקירו של י' עולה שהוא עבר הליכים טיפוליים ושיקומיים משמעותיים מאלו שעבר המערער. לשיטת המשיבה יש לדחות את הערעור ולהותיר את הרשעתו של המערער על כנה. 9. מתסקיר עדכני של שירות המבחן לנוער שהונח לפנינו עולה כי המערער מבצע את השל"צ שהושת עליו במסגרת מועדון הנוער ביישובו (עד כה ביצע 90 שעות) בצורה ראויה לציון. עוד צוין כי הוא משתף פעולה באופן מלא עם קצינת המבחן. להערכת השירות קיימים גורמי סיכוי רבים שעשויים לסייע בשיקומו של המערער. הודגש כי לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. השירות ממליץ על ביטול הרשעתו של המערער, כי שאף עלה מדבריה של נציגת השירות בדיון שנערך לפנינו. 10. לאחר שעיינו בהודעת הערעור ושמענו את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור. נקודת המוצא היא כי מי שעבר עבירה יורשע. הדברים יפים הן בהתייחס לנאשמים בגירים והן בהתייחס לנאשמים קטינים [ראו: ע"פ 4080/06 פלוני נ' מדינת ישראל (10.1.2007), פסקה ד' (המתייחס לעבירה זהה לזו שבה הורשע המערער דכאן); ולאחרונה: ע"פ 8815/14 פלוני נ' מדינת ישראל (19.4.2015), פסקה 16 (להלן: ע"פ 8815/14)]. שעה שעסקינן בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ביצועה של עבירה זו יגרור אחריו, ככלל, הרשעה [ראו למשל: ע"פ 4947/05 פלוני נ' מדינת ישראל (3.8.2006)], הגם שקיימים לכלל זה, כמו לכל כלל אחר, חריגים. באשר לשאלת תחולת הלכת כתב על קטינים; אכן יש דעות לכאן ולכאן בהתייחס לסוגיה זו [לאזכור הלכה זו ותנאיה, זה לא מכבר, במקרה בו הורשע קטין ראו: ע"פ 8815/14, הנ"ל, בפסקה 16]. כמו כן, לעניין הדעות השונות בכל הקשור לנטל המוטל על הנאשם הקטין להצביע על פגיעה קונקרטית עקב ההרשעה ראו: ע"פ 5931/13 פלוני נ' מדינת ישראל (10.2.2014). באשר לטענה כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי להמלצת שירות המבחן לנוער; אין אנו מקבלים טענה זו. בית המשפט בחן בקפידה את תסקירו של שירות המבחן בעניינו של המערער ושקל לקולא בגזירת העונש את ההתרשמות העולה מהתסקיר, זאת לצד שאר השיקולים לקולא. יודגש, המלצות שירות המבחן – אליהן אנו מתייחסים בכובד ראש רב ורואים בהן כלי עזר חשוב במלאכת השפיטה – כשמן כן הן, המלצות! על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו להכריע בכל עניין ועניין בהתחשב בכלל האינטרסים הרלבנטיים, וכך אנו עושים גם במקרה זה. הרשעתו של המערער והעונש שהושת עליו על ידי הערכאה הדיונית משקפים גישה מאוזנת וראויה בנסיבותיו של המקרה דנן, תוך אבחנה בין עניינו של המערער לבין עניינו של י'. אף אם אכן לא היה מקום להיזקק לתיקון 113 לחוק בעניינו של המערער, לא היה בהתייחסותו של בית המשפט המחוזי להוראות התיקון כדי להוביל לתוצאה עונשית חמורה מן הראוי. אנו תיקווה שהמערער יסיים את יתרת שעות השל"צ שהושת עליו וימשיך בהליך השיקומי המוצלח בו החל, כשלנגד עיניו המשך חיים נורמטיביים. הערעור נדחה. איפוא. ניתן היום, ‏כ"ח באייר התשע"ה (‏17.5.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14087680_W01.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il