פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 8763/17 בבית המשפט העליון ע"א 8763/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 29.10.2017 בתמ"ש 4287-07-15 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא נ' פלקס בשם המערער: עו"ד מאיר שכטר בשם המשיבה: עו"ד שירה דרורי-סאלם פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (סגן הנשיא נ' פלקס) בתמ"ש 4287-07-15 מיום 29.10.2017 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין בעלי הדין, בני זוג לשעבר, מתנהלים הליכים הנוגעים לקשר שביניהם ובין שלושת ילדיהם הקטינים. ההליך נוהל תחילה לפני השופטת א' בן דור ליבל, ולאחר שפסלה את עצמה מלשבת בדין – ביום 5.12.2016 – הועבר ההליך לפני המותב הנוכחי. בהחלטה מיום 7.3.2017 קבע בית המשפט, בין היתר, כי מדובר ב"מקרה חמור של הסתת הילדים על ידי האב כנגד האם [המערער והמשיבה – א' ח']" ושל ניכור הורי, ושעל רקע זה שני בניהם הקטינים של הצדדים אינם מעוניינים בקשר עם המשיבה. באותה החלטה נקבע כי הפסיכולוג שמונה על ידי המותב הקודם יגיש תכנית טיפול דיאדי, וכי יימשך התיאום ההורי וההליך הטיפולי כאמור בהחלטות קודמות. עוד נקבע כי הסדרי השהייה של הילדים אצל המשיבים ימשכו על פי ההחלטות הקודמות, וכי המשיבה תעדכן על אודות התנהלות המפגשים, תוך מתן זכות למערער להשיב על האמור בהודעת המשיבה. בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 30.4.2017. באותו היום – בעקבות הודעת המערער כי אין בכוונתו לציית להחלטת בית המשפט ולשתף פעולה עם הפסיכולוג – קבע בית המשפט כי עד שישתף המערער פעולה עם הפסיכולוג ויפעל אקטיבית לחידוש קשר טוב ומשמעותי בין הילדים למשיבה, ייאסר עליו לצאת מן הארץ ולהשתמש בכרטיסי אשראי. השגות המערער על החלטה אחרונה זו ועל החלטות קשורות נדחו (רמ"ש 25598-07-17 פלוני נ' פלונית (30.7.2017); רמ"ש 30716-05-17 פלוני נ' פלונית (9.7.2017); רמ"ש 11161-04-17 פלוני נ' פלונית (28.5.2017)). כעולה מהחלטות הערכאות הקודמות, המערער הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד המותב, שנדרש אף להגיב לה. 2. בהמשך לדברים אלה ביקש המערער מן המותב לפסול את עצמו. בתמצית, טענות המערער הן שלוש: האחת, כי למותב יש "אמפתיה מתמשכת עם עמדותיו של צד אחד וכי הצדק לא נראה". זאת, בשים לב לאמירות של המותב במהלך הדיונים בהליך. השנייה, כי בנו של המותב לומד ביחד עם אחד מילדי הצדדים – עניין הגורם לאותו הקטין לאי נוחות ולצער. בהקשר זה נטען על ידי המערער כי באחד מהליכי ההשגה שהגיש על החלטות המותב לבית המשפט המחוזי בירושלים פסל את עצמו השופט א' דראל מלדון בהליך על רקע דומה (רמ"ש 30716-05-17 פלוני נ' פלונית (15.5.2017)). השלישית, נטען כי המערער "זוכה" לייחס חריג מבית המשפט, וזאת בשים לב להוראת המותב למשיבה להגיש הודעת עדכון שבועית על אודות הסדרי השהייה של הקטינים. ביום 29.10.2017 נדחתה הבקשה. נפסק, כי אי שביעות רצונו של בעל דין – בענייננו המערער – מהחלטות בית המשפט אינה מקימה עילת פסלות. לכך הוסף, כי אף לו היו הטענות מקימות עילה כאמור, הבקשה הוגשה זמן רב לאחר שנודעו למערער עילות הפסילה, לכאורה. בית המשפט הטעים כי מדובר ב"מקרה לא שגרתי הדורש אמצעיים טיפוליים מיידים" ובכלל זה גם ההוראה בדבר הגשת עדכון שבועי על אודות הסדרי השהייה של הקטינים; וכי אין באמירות בית המשפט שאליהן הפנה המערער כדי להקים עילת פסלות, שכן המערער "ציטט באופן סלקטיבי מספר קטן מאמירות בית המשפט". עוד דחה בית המשפט את טענת המערער בכל הנוגע להיכרות בין בנו של המותב לבין אחד מילדי הצדדים. צוין כי עובדה זו נודעה למותב עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, וכי הצדדים עודכנו על כך (בין היתר בהחלטה מיום 13.9.2017). ממילא נקבע כי אין בהיכרות זו כדי להקים עילת פסלות. בית המשפט הבהיר כי "למען הסר ספק [...] לא אמרתי לבני מילה או חצי מילה על ההליכים דנן וככל הידוע לי אין הוא יודע דבר על הליכים אלו". לכך הוסף כי המערער היה מודע זה חודשים רבים להיכרות האמורה בין אחד מילדיו לבין בנו של המותב, אך לא העלה טענת פסלות בהקשר זה עד למועד שבו עדכן בית המשפט על אודות ההיכרות; וכי בשונה מענייננו – השופט א' דראל פסל עצמו מלדון בהליך משום שנוסף על ההיכרות בין אחד מילדי הצדדים לבין אחד מילדיו שלו, היה קיים בין המערער לבין המותב קשר עסקי. כאמור, הבקשה נדחתה והמערער חויב בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ש"ח. 3. מכאן הערעור שלפניי. המערער חוזר על טענותיו לפניי בית המשפט קמא. לדבריו "הידיעה כי המערער וילדיו לא יורדים משולחנו או מסדר יומו של בית המשפט [...] וכל שבוע בית המשפט מדווח 'מה קורה', [...] יוצרת אף היא, אצל המערער תחושה של התנהלות חריגה" (ההדגשה במקור – א' ח'). המערער מוסיף כי ההגבלות שהוטלו עליו הן חריגות ונדירות ביותר והן פוגעות בעבודתו וביכולת ההשתכרות שלו. הוטעם כי עילת הפסלות אינה טמונה בכך שהמערער אינו שבע רצון מהחלטות בית המשפט, אלא מכך שהן מעידות על חשש אובייקטיבי למשוא פנים מצדו. המערער מציין כי הגיש את הבקשה לפסול את המותב רק בעת הנוכחית, שכן החשש למשוא פנים התעורר אצלו רק כעת. לבסוף הוא טוען כי אף בהיעדר חשש ממשי למשוא פנים יש לפסול את המותב בשל מראית פני הצדק. 4. המשיבה מצידה סומכת ידיה על החלטת בית משפט קמא. לדבריה, מדובר במקרה חמור של אב המסית את ילדי הצדדים נגדה עד כדי ניסיונות לניתוק הקשר עמה, וכי בית המשפט לא חסך כל מאמץ ועשה כל שניתן במסגרת המשפטית על מנת למנוע את הנתק. נטען כי בקשת הפסלות נועדה אף היא לגרום לסחבת בהליכים המשפטיים ולסכלם בניסיון להלך אימים על בית המשפט. אשר לערעור לגופו, טוענת המשיבה כי אופן ניהול ההליך תואם את הנסיבות החריגות של העניין; וכי אין בעובדת הלימודים המשותפים בין אחד מילדי הצדדים לבין בנו של המותב כדי להקים עילת פסלות. אשר לאמירות בית המשפט, מדובר לטענתה בציטוט חלקי ומגמתי. לכך הוסף כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי; וכי טובת הקטינים היא בקידום ההליך. 5. לאחר שעיינתי בערעור ובתשובה לו על נספחיהם באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. אשר לטענות המערער המופנות לאמירות המותב במהלך הדיון – ככלל, אין לראות בהתבטאות של בית המשפט בנסיבות דוגמת אלו שבמקרה דנן משום חריצת דין שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. עיינתי בפרוטוקול הדיונים שאליהם הפנה המערער ולא מצאתי כי יש באמירות בית המשפט כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים באופן המצדיק את פסילת המותב (השוו ע"א 1260/17 הכהן נ' רווח, פסקה 8 (15.3.2017)). שאר טענותיו של המערער בנוגע לאופן ניהול ההליך ולהחלטות בית המשפט נושאות אופי ערעורי ואינן מקימות עילת פסלות (השוו ע"א 7810/17 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (1.11.2017); ע"א 4829/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (3.8.2017)). העובדה כי בנו של המותב לומד עם מי מילדי הצדדים היא כשלעצמה אינה מצדיקה את פסילת המותב מלדון בהליך. זאת, הן משום שהמותב הודיע על כך מיזמתו והמערער לא השיג על כך במועד והן נוכח ההבהרות שמסר המותב בעניין זה. כמו כן אין להקיש מהחלטת השופט א' דראל לעניין דנן, וזאת מן הטעמים שעליהם עמד בית משפט קמא. משקבעתי כי לא קם במקרה דנן חשש ממשי למשוא פנים, אין מקום לפסול את בית המשפט בשל מראית פני הצדק (השוו ע"א 3345/17 סלע נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 14 (20.6.2017)). הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ה בכסלו התשע"ח (‏13.12.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17087630_V03.doc שב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il