זיאד עויסאת (שרפי) נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8762/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8762/16 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותרים: 1. זיאד עויסאת (שרפי) 2. חוסני מוניב ביאדסה נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. מורסי אבו מוך – ראש עיריית באקה אל גרבייה 3. ועדת תכנון ובנייה – עירון 4. נאדר יונס – יו"ר ועדת התו"ב – עירון 5. ענאיה בנא – מהנדסת ועדת התכנון והבניה – עירון 6. תופיק ג'בארין – יו"ר ועדת המשנה בוועדה לתכנון ובניה – עירון 7. משרד האוצר – שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד סרי חורייה בשם המשיבים 1 ו-7: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל בשם המשיב 2: עו"ד איתמר מצרי בשם המשיבים 3, 5 ו-6: עו"ד רסמי דקה בשם המשיב 4: עו"ד רמי גזמאוי פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו כוללת מגוון רחב של טענות חמורות כנגד המשיב 2, ראש עיריית באקה אל-ג'רבייה, כנגד המשיבים 6-3, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עירון ובעלי תפקידים בה, וכן כנגד משרד הפנים ומשרד האוצר, הם המשיבים 1 ו-7 בהתאמה. 2. העותרים, שהגישו את העתירה בעצמם, הם – כך נטען – תושבי העיר באקה אל ג'רבייה ופעילי ציבור בה, אשר פועלים בשם הגנה על אינטרס הציבור. הסעדים המבוקשים בעתירה הם מגוונים, וכוללים, בין השאר, דרישה להעברת המשיב 2 מכהונתו לנוכח, כך נטען, "התנהלותו הקלוקלת", הכרזה על בחירות חדשות בעיר, הדחתם של המשיבים 6-4 מתפקידם בוועדה המקומית, ועוד. 3. כלל המשיבים, שהגישו את תגובותיהם המקדמיות בהתאם להחלטות שניתנו בעניין, טוענים כי דין העתירה להידחות. מבלי לרדת לעומקם של פרטים יצוין כי לצד הטענות שנדרשו לגוף הדברים נטען גם שדין העתירה להידחות כבר על הסף, ובכלל זה בשל אי-מיצוי הליכים מול המשיבים, קיומו של סעד חלופי ואי-גילוי עובדות מהותיות כגון החלטות שיפוטיות והליכים קודמים הנוגעים לעתירה. 4. בהמשך לכך, ביום 4.4.2017 התבקשו העותרים להשיב לתגובות מטעם המשיבים, לרבות לטענה כי העתירה הוגשה ללא מיצוי הליכים. 5. ביום 23.5.2017 הוגשה תגובת העותרים, זו הפעם באמצעות בא-כוח, ובה הם מתנגדים לדחיית העתירה על הסף. העותרים טוענים כי הם פנו מספר פעמים למשרד הפנים והעלו טענות קשות נגד המשיבים 6-2, וכן טוענים כי בהליכים המשפטיים הקודמים שצוינו בתגובות המשיבים היו מעורבים עותרים אחרים וכי הם נסבו על נושאים אחרים. כמו כן, העותרים טוענים כי יש לראות באותם הליכים "פניות מחזקות" לעתירה, וכי "היה על משרד הפנים לנקוט בצעדים לכול הפחות בחקירת אותם נושאים". העותרים מוסיפים וטוענים כי לא קיים סעד חלופי באשר להפעלת סמכותו של שר הפנים להעביר את המשיב 2 מכהונתו, וכן מטעימים כי הדיון בעתירה חשוב להגנה על האינטרס הציבורי. 6. לאחר שעיינו במכלול של העתירה והתגובות לה אנו סבורים שדין העתירה להידחות על הסף, קודם כול בשל אי-מיצוי הליכים. מלבד טענות כלליות על פנייה למשיבים 1 ו-7, שהפעלת סמכויותיהם עומדת במרכז העתירה, העותרים לא הצביעו באופן ספציפי על פנייה כזו מטעמם. למותר לציין כי פניות של גורמים אחרים בנוגע לסוגיה כלשהי אינן פוטרות את העותר עצמו מחובת מיצוי ההליכים (ראו למשל: בג"ץ 8681/09‏ פיינטוך נ' רון חולדאי ראש עיריית תל אביב (1.11.2009); בג"ץ 9074/09 בנאי נ' המפקח על הביטוח משרד האוצר (7.2.2010); בג"ץ 3581/07 קלו נ' הועדה הארצית לתשתיות לאומיות, פסקה 13 (18.4.2010); בג"ץ 3017/10 חזן נ' שר התחבורה, פסקה 3 (26.4.2010)). די בכך בלבד כדי להביא לדחיית העתירה. 7. חשוב להטעים כי הדרישה לפנייה מוקדמת לרשויות הנוגעות בדבר אינה בגדר "דקדוקי עניות" אלא דרישה חיונית המאפשרת לרשויות לתקן, במקרים המתאימים, דברים טעוני תיקון, וכן מאפשרת למקד את הדיון בהליך המשפטי כאשר תשובת הרשויות והתייחסותן העדכנית מוצגת לצד העתירה (ראו למשל: בג"ץ 7190/05 לובל נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) מ' נאור (18.1.2006); (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (24.5.2012); בג"ץ 4902/16 הזדמנות ישראלית חיפושי נפט וגז בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, פסקה 8 (‏13.12.2016); להרחבה, ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 352-346 (2017)). 8. בהמשך לכך, יצוין כי אין בידינו לקבל את טענת העותרים לפיה ההליכים המוזכרים בתגובות המשיבים יכולים לשמש תחליף לחובה למצות הליכים. טענה זו מעקרת מתוכן את הרציונלים העומדים בבסיס החובה האמורה, ובכלל זה האפשרות העומדת תמיד לשינוי החלטתה של הרשות במקרה הצורך והתרומה למיקוד העתירה. 9. משאלה הם פני הדברים לא נדרש עוד דיון מפורט בטעמים האחרים שהועלו כנגד העתירה מטעם המשיבים, ועל כן אסתפק במספר הערות קצרות, שאינן ממצות את הדיון בהן. 10. ניתן להוסיף כי לכאורה יש אף טעם רב בטענה נוספת שהועלתה כנגד העתירה – זו הנוגעת לניסוחה הכוללני, המאחד בין טענות שונות, באופן שמקשה על דיון ממוקד בה (ראו למשל: בג"ץ 3759/13 אדעיס נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה, פסקה 11 (30.4.2014) וההפניות שם). 11. באשר לטענותיהם הפרטניות של העותרים הנוגעות להתנהלותם של המשיבים 6-2, ואף זאת למעלה מן הנדרש, נראה שעומד לעותרים סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים (ראו למשל: בג"ץ 7575/16 ברהום נ' רשות המיסים מכס אשדוד, פסקה 4 (‏13.10.2016); בג"ץ 2567/16 סוקולנקו נ' משרד הפנים, פסקה 12 (‏14.11.2016)). 12. אין צריך לומר את המובן מאליו: שמירה על טוהר המידות וסדרי המינהל התקינים הם ערכים שלא ניתן להפריז בחשיבותם. אולם, הדרך להגנתם אינה יכולה להיות הגשת עתירות כוללניות שאינן מאפשרות לבית המשפט לבור את הבר מן התבן, על אחת כמה וכמה עובר למיצוי ההליכים בפני הרשות המינהלית הרלוונטית. 13. סוף דבר: העתירה נדחית. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' בסיון התשע"ז (‏1.6.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16087620_A17.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il