לטם - טבע נגיש לכולם נ' מדינת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 875/23 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט חאלד כבוב העותרת: לטם - טבע נגיש לכולם נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד החינוך 2. החברה להגנת הטבע עתירה למתן צווים על תנאי; תגובות מקדמיות; הודעות עדכון מטעם משרד החינוך; התייחסויות מטעם הצדדים בשם העותרת: עו"ד אורן רוט; עו"ד שמואל אופן בשם משיב 1: עו"ד יונתן נד"ב בשם משיבה 2: עו"ד דניאל אלון; עו"ד הילאל אגבאריה; עו"ד הדס פרבר-אלמוגי פסק-דין השופט חאלד כבוב: העתירה שבכותרת הוגשה בשלהי חודש ינואר 2023, והיא נסובה על אודות מבחן תמיכה של משרד החינוך, הוא משיב 1, שכותרתו "מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור בתחומי הדרכת סיורים חינוכיים, טבע וסביבה" (להלן: מבחן התמיכה). למען הסדר הטוב יוסבר, כי העותרת היא עמותה הפועלת בתחום ההדרכה בחיק הטבע לקבוצות של אנשים בעלי מוגבלויות. בתמצית יתואר, כי בעתירה נטען שיש להורות על ביטול מבחן התמיכה, או למצער להורות על תיקונו כך שיבוטלו תנאי סף כמותיים, שרירותיים ובלתי רלוונטיים וכן דרישות כמותיות "מופרזות נוספות", המובילים לכך שמשיבה 2, החברה להגנת הטבע, היא הנהנת היחידה ממבחן התמיכה בכל הנוגע לסיורים חינוכיים בטבע. זאת, באופן מפלה נגד העותרת, וכן באופן אשר עולה כדי אפליה ופגיעה באנשים בעלי מוגבלויות, ביחס לאוכלוסייה הכללית. כמו כן התבקש סעד לפיו נורה על תיקון מבחן התמיכה, כך ש-20% מכספי התמיכה יחולקו לתלמידי החינוך המיוחד ו-80% לתמיכה בבני נוער בחינוך הרגיל. בעתירה נטען, כי מבחן התמיכה במתכונתו, הוביל לכך שבין השנים 2022-2013 נהנתה משיבה 2, באופן בלעדי, מתמיכות בהיקף העולה על 220 מיליון ש"ח. השתלשלות העניינים מעת הגשת העתירה בתגובה מקדמית מטעם משרד החינוך, שהוגשה בחודש יולי 2023 צוין, כי "כבר כיום, משרד החינוך מסייע כספית לקיומם של טיולים ופעילויות חוץ בית-ספריות המותאמים לתלמידים עם מוגבלויות, ובכלל זה בהקשרים שבהם מדובר בעתירה, וזאת באמצעות [...] מבחן הקצבה ייעודי [...] [ו]אפיק נוסף, הוא שהחל משנת הלימודים החולפת, התשפ"ג, יכולים בתי ספר לרכוש תוכניות שונות המותאמות לצורכי תלמידיהם במסגרת תוכנית גפ"ן". לצד זאת צוין "לעניין מבחן התמיכה מושא העתירה [...] כי בימים אלה מתקיים במשרד החינוך תהליך של בחינת מבחן התמיכה, לרבות של סעיפים במבחן התמיכה שעשויה להיות להם השלכה גם לעניין העתירה דנן. ככל שיימצא בסיום הליך הבחינה כי יש מקום לתקן את מבחן התמיכה, הדבר ייעשה בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה מס' 1.2005 'תמיכת המדינה במוסדות ציבור לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985' [...] ובכלל זה תפורסם טיוטת התיקון המוצע להערות הציבור, ולכלל הגורמים ובהם העותרת, תינתן ההזדמנות להביע את עמדתם ביחס אליו". זאת, תוך שהודגש, למען הסר ספק, כי אין באמור כדי להוות הבעת עמדה מצד המדינה בנטען בעתירה. בנתון לאמור, ביקש משרד החינוך לשוב ולעדכן בנדון. ביום 03.08.2023 הגישה משיבה 2 תגובה מטעמה לעתירה; בגדרה צוין כי עמדתה היא שדין העתירה להידחות, על כל הסעדים המבוקשים בה, וזאת מכיוון שמבחני התמיכה הם שוויוניים, תקינים, עברו את כל הליכי ההתקנה הנדרשים לפי דין. הודעות עדכון הוגשו מעת לעת, בהתאם להחלטותיי, במסגרתן דיווח משרד החינוך לבית המשפט על אודות התקדמות השלבים השונים בהתאם לדין החל. כן עודכנו, כי ביני וביני, נערכו פגישות בין הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך ובין נציגי העותרת ומשיבה 2. ביום 30.09.2024, בחלוף כמעט שנתיים מעת הגשת העתירה, עדכן משרד החינוך כי "ביום 25.9.24, חתם שר החינוך על מבחן תמיכה חדש, הבא במקום מבחן התמיכה מושא העתירה דנן, ובתוך כך גם כולל שינויים, לעומת המבחן מושא העתירה, בעניינים שנמצאים במוקד העתירה. לפיכך, עמדת המדינה היא כי דין העתירה להימחק, בין כי התייתרה; בין כי לכל הפחות, התשתית שביסוד העתירה השתנתה מהותית ועל כן בכל מקרה העתירה במתכונתה הנוכחית אינה יכולה לעמוד". בהחלטתי מיום 01.10.2024 הוריתי לעותרת ולמשיבה 2 להתייחס לעמדת משרד החינוך כי בנסיבות העניין דין העתירה להימחק; והתבקשה עמדת הצדדים כולם לשאלת ההוצאות בהליך. עתה מונחות לפניי עמדות הצדדים בהתאם להחלטתי. משרד החינוך הותיר את שאלת פסיקת ההוצאות, בנתון למחיקת העתירה, לשיקול דעת בית המשפט; תוך שהודגש כי זאת נעשה "מבלי שיש באמור כדי להוות עמדה ביחס לטענות בעתירה לגופן". עם זאת הוטעם, כי ככל שיימצא לפסוק הוצאות לחובתו, בנסיבות העניין יש מקום כי אלו יהיו על הצד הנמוך יחסית "תוך שיש להביא בחשבון שלא נדרשה הכרעה שיפוטית בעתירה, ואף לא נדרש דיון בה (ולמעשה, ההליך בפני בית המשפט הנכבד היה כרוך בעיקרו של דבר בהגשת תגובה והודעות עדכון מטעם המדינה)". משיבה 2 ציינה כי, כפי שכבר נטען על-ידה קודם לכן, נכון היה למחוק את העתירה משהיא מיצתה את עצמה, עת הודיע משרד החינוך כי הוא עמל על תיקון מבחן התמיכה מושא העתירה, או החלפתו. כן הודגש כי אין לדון במבחני התמיכה החדשים במסגרת עתירה זו. אשר להוצאת צוין כי משיבה 2 "אינה רואה צורך להידרש ו/או לנקוט עמדה בשאלת ההוצאות בהליך דנן". העותרת הגישה התייחסות ארוכה ומופרטת, הכוללת טענות ביחס למבחן התמיכה החדש, מהן עולה כי לעמדתה גם הוא לא מאפשר לה לקבל תמיכה. נוכח מסקנתי כי דין העתירה להימחק תוך שמירת טענות לא ראיתי צורך להביא את הדברים במלואם; די אם אציין כי העותרת "אינה משלימה עם תוצאה זו, ועל כן היא מעוניינת להגיש עתירה מתוקנת, או עתירה חדשה, כאשר העותרת מותירה שאלה זו [...] לשיקול דעת בית המשפט". אשר להוצאות נטען כי שיעורן "צריך להלום את נסיבות העניין, את מסכת התלאות שהעבירה המדינה את העותרת, כמו גם את העובדה כי ללא קשר לגורל העתירה המתוקנות או החדשה, עצם הגשת העתירה הנוכחית צמצמה את חזית המחלוקת בצורה דרמטית". דיון והכרעה לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק, תוך שמירת טענות וזכויות, משהיא מיצתה את עצמה במתכונתה נוכח החלפת מבחן התמיכה, אך זאת תוך חיוב משרד החינוך בהוצאות העותרת. פסיקת הוצאות לעותר שקיבל סעדו, הגם באופן חלקי, עקב הגשת העתירה, גם במקום בו היא לא התבררה לגופה, הוא בבחינת מושכל יסוד (להרחבה בדבר פסיקת הוצאות בבג"ץ "ללא הכרעה שיפוטית", ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד - משפט מינהלי דיוני, 468-464 (2017); בג"ץ 19749-8-24 הולצמן נ' מדינת ישראל (08.10.2024), פסקאות 8-6 לחוות דעתו של השופט נ' סולברג; בג"ץ 4122/22 פלונית נ' ראש האגף לחקירות ולמודיעין, פסקאות 21-20 (07.08.2022)). שהרי יש בכך, בעיקרו של דבר, משום הכרזה כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת במידה זו או אחרת. בנסיבות דנן, הבאתי במניין שיקולי את התנהלות המדינה עובר להגשת העתירה, כעולה ממיצוי ההליכים שנעשה (פסקאות 106-65 לכתב העתירה) ותוך שנתתי דעתי לנימוקיה ביחס לסוגיית ההוצאות כמפורט לעיל, שעניינם התנהלותה לאחר הגשת העתירה. מנגד, בחנתי את התנהלות העותרת והצידוק שבהגשת העתירה, מיצוי ההליכים שנעשה, היעדר שיהוי, והיקף המשאבים שניתן להניח שהוקצו לשם ניהול תיק זה, תוך בחינת השאלה "האם עצם הגשת העתירה היא שהניעה את המשיב לחזור בו מהחלטה קודמת שלו ולהעניק לעותר את הסעד המבוקש בעתירה עוד לפני שזו שהתבררה בבית המשפט" (כלשון הפסיקה המנחה בנדון בבג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 (1994); וראו גם את הדוגמאות הרבות המובאות אצל ברק-ארז, בהערות שוליים 200-199). סוף דבר: דין העתירה שלפנינו להימחק, תוך שמירת טענות. במכלול השיקולים, משרד החינוך יישא בהוצאות העותרת בסך כולל של 10,000 ש״ח. ניתן אתמול, כ"ו תשרי תשפ"ה (28 אוקטובר 2024); תוקן היום, כ"ז תשרי תשפ"ה (29 אוקטובר 2024). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת חאלד כבוב שופט