יצחק רוזן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8738/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8738/11 לפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' הנדל המערער: יצחק רוזן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז ב-ת"פ 5199-11-10 מיום 13.11.2011 שניתן על ידי כבוד השופטת ל' ברודי. תאריך הישיבה: ח' בשבט התשע"ב (01.02.12) בשם המערער: עו"ד קריטי אלון בשם המשיבה: פרקליטות המדינה פסק-דין השופטת מ' נאור: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ל' ברודי) מיום 6.2.2011 אשר ניתן לאחר שהמערער הורשע בעבירות סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), זיוף מסמך לפי סעיף 418 רישא לחוק העונשין וקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין. על המערער הושת עונש מאסר בפועל של 20 חודשים ושתי תקופות מאסר על תנאי. כמו כן חויב המערער לשלם למתלוננת פיצוי בסך 20,000 ש"ח. עובדות המקרה 1. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, למערער ול-י.פ. (להלן: המתלוננת) הייתה היכרות מוקדמת ובמועדים הרלוונטיים לכתב האישום אף היו מצויים ביחסי ידידות של ממש אשר כללו גם את משפחותיהם. על רקע ההיכרות עם המערער, הכירה המתלוננת גם את חברו של המערער, יאיר אוחיון (להלן: יאיר). בחודש אוגוסט בשנת 2010, או במועד סמוך, זייף המערער תעודת מינוי של שוטר. הוא הדפיס תעודה מרשת האינטרנט והדביק על גביה את תמונתו ופרטיו. המערער נשא את התעודה המזויפת ברכבו וטען בפני המתלוננת ומשפחתה, בכזב, כי הוא איש משטרה. 2. בסמוך לחודש יוני 2010 סיפרה המתלוננת למערער כי במשרד לאיכות הסביבה התקבלה תלונה כנגד בעלה. (להלן: התלונה). המערער החליט לסחוט את המתלוננת בסיועו של יאיר, על ידי כך שיגרום לה להאמין כי היא חייבת כספים לגורמים בשוק האפור. בהמשך סיפר למתלוננת כי כדי לטפל בתלונה הוא ואחר שילמו שוחד במשרד לאיכות הסביבה, וביקש ממנה כ-700 ש"ח בגין תשלום השוחד. המתלוננת העבירה לידו את הסכום המבוקש. בהמשך, התקשר יאיר למתלוננת, הזדהה כ"אלי מהכנסת" ואמר לה כי "העניין עם איכות הסביבה סודר". כשבוע לאחר מכן, התקשר יאיר למתלוננת, הציג את עצמו כ"ניסים", חברו של המערער, ואמר כי בגין השוחד פוטר אדם, ועל כן הם דורשים ממנה כסף. המתלוננת התקשרה למערער, אשר סיפר לה בכזב ומתוך כוונה להפחידה, כי המדובר הוא בניסים אלפרון, תושב גבעת שמואל. המתלוננת הבינה מדבריו כי הסתבכה עם גורמים עבריינים. בהמשך, אמר המערער למתלוננת כי היא חייבת לניסים 30,000 ש"ח בגין תשלום השוחד, כולל ריבית וקנסות, ועל מנת להפחידה הוסיף והציג את ניסים כאדם אלים ותיאר את מעשיו האלימים בעבר. בהמשך התקשר יאיר למתלוננת והציג את עצמו כניסים, ואמר שעליה לחתום על מסמך אותו יביא לה המערער. המערער הציג בפני המתלוננת את המסמך, אשר לפיו על המתלוננת להחזיר לניסים הלוואה בעבור הסדרת התלונה. המסמך כלל אזהרה חמורה למתלוננת לבל תתלונן ("זה יהיה חבל מאוד", "אל תנסו אותי"). המתלוננת, שהייתה מצויה בפחד גדול, חתמה על המסמך. 3. במועד שאינו ידוע, ביקש המערער מהמתלוננת הלוואה לצורך תשלום לחברת יס. המתלוננת, שבטחה במערער, מסרה לו את כרטיס האשראי שלה ואת פרטי תעודת הזהות שלה. המערער שילם לחברת יס באמצעות כרטיס האשראי של המתלוננת, והוסיף והשתמש ללא ידיעתה בכרטיס לצורך תשלום לגורמים שונים. כאשר הבחינה בכך המתלוננת, סיפר לה המערער כי מדובר בקנסות שעליה לשלם לניסים. כמו כן, במספר הזדמנויות מסרה המתלוננת לידי המערער סכומי כסף וצ'קים עבור "ניסים". בין היתר מסרה המתלוננת למערער 12 צ'קים חתומים, בלי שרשמה עליהם תאריך וחתימה (להלן: הצ'קים). בחודש אוקטובר 2010 התקשרו המערער ויאיר למתלוננת ודרשו ממנה 15,000 ש"ח. לאחר שהמתלוננת עירבה את בני משפחתה, התקשר המערער לאחות המתלוננת ואמר שהוא מוכן להעביר את הכסף שחייבת המתלוננת. אחות המתלוננת עירבה את אביהן והשניים נפגשו עם המערער. המערער הציג את עצמו כמי שמסייע למתלוננת ואמר שבתמורה ל-15,000 השקלים, יוחזרו לידיה הצ'קים. בהמשך, העבירו אבי המתלוננת ואחותה את הסכום האמור לידי המערער, שהחתימם על מסמך הנחזה להיות חוזה בינם לבין ניסים לפיו אין לאחרון עוד דרישות מהמתלוננת. בהמשך, התקשר יאיר למתלוננת, כשהוא שב ומציג עצמו כניסים ודרש ממנה 3,000 ש"ח נוספים על מנת שיחזיר לידה את הצ'קים. למחרת, התקשר המערער למתלוננת ולבעלה, ולחץ עליהם לשלם את 3,000 השקלים בטענה כי מאיימים עליו בבית ובטלפון. יאיר התקשר תקשר לבעלה של המתלוננת, תוך שהוא מציג את עצמו בזהויות שונות, ואיים עליו באומרו " אל תעשה בעיות עם הצ'קים, אם לא אני אבוא". המערער ויאיר (שהזדהה כ"ניסים") הוסיפו וסיפרו למתלוננת כי היא מסוכסכת עם גורמים עבריינים שונים ששמו אותם "על הכוונת". בתאריך 18.10.2010 מסרה המתלוננת למערער סך של 3,000 ש"ח והוא מסר לידיה 11 צ'קים. 4. יאיר הודה בעובדותיו של כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו במסגרת הסדר טיעון, הורשע בעבירה של סיוע לסחיטה באיומים ונדון לחמישה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ותשלום פיצוי של 5,000 ש"ח למתלוננת (ב-ת"פ 5112-11-10 מדינת ישראל נ' אוחיון (טרם פורסם, ניתן ביום 6.2.2011) מפי השופטת ק' רג'יניאנו). בית המשפט קמא קבע כי מגזר הדין שניתן בעניינו של יאיר ניתן להבין כי חלקו של יאיר אינו שולי, אך המערער הוא זה ש"משך בחוטים". 5. בית המשפט קמא התייחס לנזק שנגרם למתלוננת, אשר מסרה לבית המשפט מכתב בו פרטה את התחושות הקשות שנוצרו אצלה ממעשיהם של המערער ויאיר. כן תיארה את תחושת הפחד המלווה אותה, והסבירה שבעקבות פחד זה נמנעה מלהגיע לבית המשפט. אף אחותה של המתלוננת העידה כי שתיהן היו נתונת בפחד רב. 6. בית המשפט עמד על נסיבותיו של המערער. המערער, יליד 1972, גרוש ואב לשלושה קטינים, הינו בעל עבר פלילי מרוחק יחסית בגין עבירות רכוש ואלימות. במסגרת הרשעתו האחרונה ריצה המערער מאסר בעבודת שירות במפעל השיקום, שם פגש את המתלוננת. המשפחה מטופלת אצל גורמי הרווחה. המערער סובל מבעיות רפואיות שונות, אשתו לשעבר מוכרת כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, וילדיו סובלים מבעיות רפואיות מורכבות. בית המשפט בחן את האמור בתסקיר שירות מבחן שהוגש לו. התסקיר מתאר אדם שגדל ברקע בעייתי, שירת שירות צבאי חלקי ונפלט מצה"ל. בין המערער לגרושתו מתקיים קשר בלתי יציב, ושניהם נתונים במצוקה רגשית עקב הקשיים במשפחתם. שירות המבחן, שהתרשמותו מהמערער התבססה גם על מפגשים מהעבר, קבע כי מדובר באדם ילדותי המנהל אורח חיים בלתי יציב ותלותי בסביבה. המערער נטה לצמצם את חומרת מעשיו ואחריותו בגינו ועמדתו הייתה כי יאיר הוא האחראי העיקרי למעשים. טענתו הייתה כי יאיר פיתה אותו באופן מניפולטיבי לבצע את העבירות. עוד צוין בתסקיר שירות המבחן כי המערער אינו בוחן את הנזקים שהוא מסב לסביבה ומתקשה בהצבת גבולות ובבקרה עצמית. שירות המבחן התרשם כי הטיפול שניתן למערער בעבר לא הניב תוצאות והערכתו הייתה כי המערער זקוק לענישה קונקרטית, אשר תציב בפניו גבול ברור ומרתיע גם לעתיד. 7. בטיעוניה לעונש ביקשה המדינה מבית המשפט קמא להטיל על המערער תקופת מאסר משמעותית, בת מספר שנים. המדינה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע והנסיבות החמורות בהן בוצעו אשר בכללן ניצול חולשותיה של המתלוננת והאמון שנתנה במערער, שהציג עצמו כאיש מרות. עוד עמדה המדינה על הנזקים שיצרו מעשיו של המערער אצל המתלוננת, מבחינה נפשית וכלכלית. המדינה הוסיפה וטענה כי יש לתת משקל לכך שהמערער ביצע את העבירות בזמן שריצה עונש בגין הרשעה קודמת ולכך שתסקיר שירות המבחן שהוגש לגביו אינו חיובי. לסיום טענה המדינה כי אין ללמוד בענייננו מהעונש הקל שהוטל על יאיר, כיוון שחלקו של האחרון במעשים היה מצומצם משמעותית מזה של המערער. 8. סניגורו של המערער ביקש מבית המשפט קמא כי יוטל על מרשו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי. הסנגור הפנה את בית המשפט לנסיבותיו המורכבות של המערער, להודייתו בכתב האישום המתוקן, לעברו הפלילי המרוחק יחסית ולעובדה כי מעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל. כמו כן הצביע הסניגור על כך שניתן ללמוד מתסקיר שירות המבחן כי ההליך המשפטי שהתנהל נגד המערער היווה לגביו גורם מרתיע. עוד הצביע על תקופת מעצרו. לסיום נטען כי חלקו של יאיר בפרשה היה החלק הדומיננטי. המערער עצמו הביע חרטה וצער, אך הציג עצמו כמי שנגרר לביצוע המעשים על ידי יאיר. 9. בית המשפט סקר את השיקולים לעניין הענישה הראויה במקרה זה. בין השיקולים לחומרה מנה בית המשפט את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען; עברו הפלילי של המערער; נטילת האחריות החלקית מצדו; אי הצלחת הליך טיפולי בו לקח המערער חלק בעבר. בין השיקולים לקולא, מנה בית המשפט את נסיבותיו האישיות של המערער; את הודייתו בכתב האישום; את נכונותו לפצות את המתלוננת; את מצבו הנפשי; את ריחוקו של העבר הפלילי ואת תקופת המעצר בה היה נתון. עוד התייחס בית המשפט לסוגיית אחדות הענישה ביחס לעונשו של יאיר, עליו הושתו כאמור 5 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט עמד על ההבדלים המהותיים בין השניים: ראשית, בית המשפט קבע כי חלקו של יאיר מתמצה בכך שהתקשר מספר פעמים למתלוננת ודרש ממנה לשלם כספים. לעומת זאת, ראה בית המשפט את המסכת העובדתית הנוגעת למעשיו של המערער כמורכבת בהרבה וקבע כי הוא זה שיזם את ביצוען של העבירות וקיבל את הכספים מידי המתלוננת. שנית, בית המשפט עמד על העובדה כי בשונה מיאיר, מלבד הרשעתו בעבירת סחיטה באיומים, הורשע המערער גם בעבירות זיוף מסמך וקבלת דבר במרמה. בית המשפט ראה את עברו הפלילי של המערער כמכביד יותר מזה של יאיר, אם כי לא בצורה מהותית, והצביע על כך שמעשיו של המערער בוצעו בעת שריצה עונש מאסר בעבודות שירות בגין הרשעה קודמת. 10. בד בבד עם הגשת הערעור, הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. ביום 6.12.2012 נדחתה בקשתו (בהחלטת חברתי, השופטת ע' ארבל). בהחלטה נקבע כי איזון השיקולים השונים שנמנו בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000) (להלן: הלכת שוורץ), מעלה כי במקרה זה גובר האינטרס הציבורי של אכיפתו המיידית של גזר הדין. יחד עם זאת, בשל נסיבותיו המורכבות של המערער, נקבע הדיון בערעור למועד קרוב להגשתו. הערעור 10. הערעור מתייחס לנסיבותיו של המערער וכן לכלל אחידות הענישה והשפעתו על עונשו של המערער. המערער טוען כי נפלה שגגה בגזר דינו של בית המשפט קמא, אשר השית על המערער שהינו, לגרסת הסניגור, "מריונטה שנמשכה בחוטים", עונש חמור בהרבה משזה שהושת על יאיר. מוסיף הסנגור וטוען כי גם אם נקבל את ההנחה כי יאיר הינו רק המסייע לעבירה, הרי העונש המקסימאלי שהיה צריך להיות מושת על מרשו היה לכל היותר 10 חודשי מאסר. עוד נטען כי העובדה כי המערער הורשע בעבירות נוספת לא הייתה צריכה להשפיע על רמת הענישה ביחס ליאיר, כיוון שעבירות אלו לא היו רלוונטיות למעשה הסחיטה. בנוסף, נטען כי אי המידתיות בפער בעונשיהם של השניים מחריף ומתחדד בהתחשב בנסיבות האישיות הקשות הקיימות אצל המערער, נסיבות אשר לפי הטענה לא קיימות אצל יאיר. עוד מצביע הסניגור על שיקולים לקולא בעניינו של המערער ובכללם: התנהגותו בזמן המשפט ותקופת מעצרו, הבעת החרטה על מעשיו, השבת הכספים למתלוננת. הסניגור מבקש להתחשב בנסיבות האישיות הקשות של המערער ובכללן: מצב בריאותו הפיזית והנפשית; נכותו של אשתו, המצויה בהריון; מחלותיהם המורכבות של ילדיו. ללא תמיכתו של המערער, כך נטען, עשוי מצבם של בני משפתחו, הנזקקים לטיפולו, להחריף ולהתדרדר. 11. המדינה תומכת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. הכרעה 12. לא ראינו מקום להיעתר לערעור. בכל הנוגע להשוואה בין חלקו של יאיר לחלקו של המערער יש להדגיש: יאיר הואשם והורשע בעבירה של סיוע לעבירה של סחיטה באיומים. במקביל בכתב האישום בו הודע המערער נאמר מפורשות כי המערער החליט לסחוט את המתלוננת בסיועו של יאיר. המערער הורשע בעבירה של סחיטה באיומים בעוד יאיר הורשע רק בסיוע לעבירה זו. כפי שציין בית המשפט המחוזי המערער הורשע בעבירות נוספות – זיוף מסמך וקבלת דבר במרמה. אין ללמוד אפוא מעונשו של יאיר לעניין העונש הראוי למערער. כמו כן, לא היה מקום לטענה שהועלתה בערעור לפיה יאיר הוא הדמות הדומיננטית, טענה הנוגדת את כתב האישום בו הודה המערער. 13. זאת אף זאת: קשה להימנע מהמסקנה שהעונש שהוטל על המערער נוטה דווקא לקולא, זאת ככל הנראה בשים לב לעונש הנמוך שהוטל על יאיר. את מעשיו של המערער שהטיל אימה על המתלוננת, תוך שהוא מערב כביכול את העולם התחתון יש לראות בחומרה. העונש של 20 חודשי מאסר נותן את מלוא המשקל הראוי, אם לא למעלה מכך, לכל נסיבותיו האישיות של המערער. 14. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏‏י"ג שבט, התשע"ב (6.2.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11087380_C04.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, ; www.court.gov.il