פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 8735/23

רבוע הכחול נדל"ן בע"מ נ. נציגות ועד הבית " בית הטיילת"

בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על החלטת מפקחת על רישום מקרקעין בנושא חוב דמי תחזוקה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 07/03/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 8735/23 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סדר דין אזרחי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על החלטת מפקחת על רישום מקרקעין בנושא חוב דמי תחזוקה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 8735/23

רבוע הכחול נדל"ן בע"מ נ. נציגות ועד הבית " בית הטיילת"

בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על החלטת מפקחת על רישום מקרקעין בנושא חוב דמי תחזוקה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המבקשת, חברת רבוע הכחול נדל"ן, הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את ערעורה על החלטת המפקחת על רישום המקרקעין. המפקחת חייבה את המבקשת בתשלום של כ-250,000 ש"ח עבור דמי תחזוקה בבית משותף. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על הסף ללא דיון, תוך שילוב שגוי של תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 138(א)(1) ותקנה 148(ב)). בית המשפט העליון קבע כי אכן נפלה שגגה פרוצדורלית בערכאה קמא, שכן לא ניתן לשלב בין תקנות אלו, אך מאחר שהמחוזי הוסיף נימוקים מעבר לנדרש, הגיע העליון למסקנה כי אין מקום להתערב בתוצאה הסופית ודחה את הערעור לגופו.

השלכות רוחב

הבהרה משפטית חשובה לגבי אופן השימוש בתקנות סדר הדין האזרחי (תקנות 138 ו-148) בעת דחיית ערעור על הסף.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים נ' סולברג, ד' מינץ, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • רבוע הכחול נדל"ן בע"מ

נתבעים

  • נציגות ועד הבית "בית הטיילת"

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המבקשת ערערה על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין שחייב אותה בתשלום דמי תחזוקה.
טיעוני ההגנה
  • המשיבה טענה כי על המבקשת לשלם את חלקה בהוצאות התחזוקה והניהול של הבית המשותף.
מחלוקות עובדתיות
  • גובה החוב בגין הוצאות תחזוקה וניהול של הבית המשותף.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין ירושלים מיום 20.4.2023 בתיק 1/370/2014

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עש"א 6138-06-23
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי ירושלים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון רע"א 8735/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין המבקשת: רבוע הכחול נדל"ן בע"מ נ ג ד המשיבה: נציגות ועד הבית "בית הטיילת" בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט ר' וינוגרד) שניתן ביום 4.9.2024 בעש"א 6138-06-23 בשם המבקשת: עו"ד נטלי כהן אזולאי בשם המשיבה: עו"ד דן ליברמן פסק-דין השופט א' שטיין: לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט ר' וינוגרד), אשר ניתן ביום 4.9.2023 בעש"א 6138-06-23, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין ירושלים (המפקחת א' שרייבר), אשר ניתן ביום 20.4.2023 בתיק מספר 1/370/2014. בפסק דינה של המפקחת נקבע כי על המבקשת לשלם למשיבה סכום של כ-250,000 ש"ח עבור חלקה בהוצאות התחזוקה והניהול של הבית המשותף הידוע כ"בית הטיילת" בירושלים. בית המשפט המחוזי קבע כי דין הערעור להידחות ללא צורך בתשובה, בהתאם להוראות תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות). תקנה זו קובעת כי "בית משפט שלערעור רשאי [...] לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל". כמו כן, החליט בית המשפט המחוזי כי דין הערעור להידחות כאמור אף ללא הנמקה – זאת מכוח האמור בתקנה 148(ב) לתקנות, אשר קובעת לאמור: 148. (ב) [...] בית משפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בנימוקיו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, ובלבד שנוכח כי מתקיימים התנאים האלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים: (1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה; (2) הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית; (3) אין בה טעות שבחוק. דא עקא, תקנות 138(א)(1) ו-148(ב) חלות בשלבי דיון שונים של ערעור אזרחי, ועל כן לא ניתן לחבר ביניהן. תקנה 138(א) חלה בתחילתו של הליך הערעור, כאשר ערכאת הערעור מחליטה אם לדחות את הערעור על הסף, בלא צורך בתשובה, אחרי שראתה כי לערעור אין סיכוי להתקבל, כאמור בתקנת משנה (א)(1), או שמא עליה לדון ולהכריע בערעור על יסוד טענותיהם של בעלי הדין, כמותווה בתקנות-משנה א(2)-(א)(6), או אחרי דיון פרונטלי ושמיעת מלוא טענות הצדדים בעל-פה. בהתאם לסדר דין זה, תקנה 148(ב) מאפשרת לערכאת הערעור לדחות את הערעור מבלי לפרט את נימוקיה – מעבר לנדרש בתקנה באשר לאימוץ ממצאיו ומסקנותיו של פסק הדין קמא – רק אחרי שמיעת בעלי הדין בכתב או בעל-פה. במילים אחרות: תקנה 148(ב) מאפשרת לערכאת הערעור לדחות, ללא פירוט נימוקיה, כל ערעור אזרחי, אשר לא סולק קודם לכן, בשל היותו חסר סיכויים, בגדרה של תקנה 138(א)(1). ההליך של דחיית הערעור על הסף ללא דיון דו-צדדי, בכתב או בעל-פה, מחייב את ערכאת הערעור לנמק מדוע הינה סבורה שלערעור אין סיכוי להתקבל, כאמור בתקנה 138(א)(1). מאידך, דחיית הערעור ללא נימוקים מפורטים בגדרי תקנה 148(ב) מתאפשרת אך ורק אחרי דיון דו-צדדי בכתב או בעל-פה, שבסופו מגיעה ערכאת הערעור למסקנה כי פסק הדין קמא נכון מטעמיו. דחיית הערעור על הסף בגדרה של תקנה 138(א)(1) לעולם טעונה הנמקה. דחייתו של ערעור אחרי דיון דו-צדדי, בכתב או בעל-פה – כדוגמת פסק הדין שדוחה את הערעור אחרי קבלת תשובה בכתב, כאמור בתקנה 138(א)(2) – אינה חייבת הנמקה מעבר להנמקה הבסיסית הנדרשת בתקנה 148(ב) (ראו והשוו: רע"א 7083/23 המוסד לביטוח לאומי נ' מתי (23.10.2023); וכן יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 550-549 (2023)). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת מבלי להקפיד על כללים אלה. הוא דחה ערעור זה על הסף, בלא צורך בתשובה, על יסוד האמור בתקנה 138(א)(1). בד-בבד, בית המשפט פטר את עצמו מדרישת ההנמקה המלאה, בהפעילו את תקנה 148(ב). לצד זאת, בחר בית המשפט לנמק את פסק דינו על ידי הוספת דברים שמבחינתו לא היו אלא "בגדר חידוד נקודות מספר", כאשר הוא מבהיר שאין בדברים אלה "כדי להוציא מעצם המסקנה לפיה ניתן היה להסתפק בהנמקה דלעיל [לפי תקנה 148(ב) – א.ש.]" לצורך דחיית הערעור. ברי הוא אפוא כי בפסק הדין קמא נפלה שגגה פרוצדורלית: חיבור האמור בתקנה 138(א)(1) לתקנה 148(ב) – כאשר, כאמור, תקנות אלו אינן מתחברות זו לזו. אולם, תוספת הנימוקים, שכאמור ניתנה בפסק הדין קמא למעלה מן הצורך, שכנעתנו כי פסק דינה של המפקחת אינו קורא להתערבותה של ערכאת הערעור וכי לערעור אשר הונח לפתחו של בית המשפט המחוזי אכן לא היה כל סיכוי להתקבל. בנסיבות אלו, נוכל להסתפק בהנמקה שניתנה כאמור כבסיס לדחיית ערעורה של המבקשת בגדרי תקנה 138(א)(1). אשר על כן, החלטנו לדון בבקשה שלפנינו כבערעור ולדחות את הערעור לגופו. ערעור זה תרם לליבונה של סוגיה פרוצדורלית חשובה, ועל כן לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז באדר א התשפ"ד (‏7.3.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23087350_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il