מחמד חוסני חמודה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8728/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8728/06 ע"פ 10042/06 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ד' חשין המבקש בע"פ 8728/06: מחמד חוסני חמודה המערער בע"פ 10042/06: באהא האני מוסטפא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט כמאל סעב) בת"פ 5025/06 מיום 19.10.2006 תאריך הישיבה: י"ג בשבט התשס"ז (1.2.07) בשם המערער בע"פ 8728/06: עו"ד אוריאן בן מוחה בשם המערער בע"פ 10042/06: עו"ד אחמד מסאלחה בשם המשיבה: עו"ד נעמי כ"ץ לולב פסק-דין השופט ד' חשין: 1. לפנינו שני ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט כ' סעב) מיום 19.10.06 בת"פ 5025/06. המערערים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע בצוותא של מספר עבירות: חטיפה, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין, איומים, הדחה בחקירה וכליאת שווא. בגזר הדין הוטל על המערער בע"פ 8728/06 (להלן – חמודה) מאסר בפועל לתקופה של שנתיים וחצי (החל מיום מעצרו) ועל המערער בע"פ 10042/06 (להלן – מוסטפא) הוטלו שלוש שנות מאסר בפועל (בהפחתת ימי מעצרו). בנוסף, הוטלה על כל אחד מהם שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. הערעורים של השניים מכוונים נגד חומרת העונש. 2. העובדות שבבסיס הרשעתם של המערערים, כפי שנקבעו בהכרעת הדין, הן אלו: בין ס' (להלן – המתלוננת), ילידת 1983, לבין מוסטפא, יליד 1982, התקיימה בעבר מערכת יחסים קרובה. ביום 22.1.06 החליטה המתלוננת לנתק את יחסיה עמו, בניגוד לרצונו. באותו יום הגיעה המתלוננת למעונות אוניברסיטת חיפה, במטרה ללון אצל חברתה, אחותו של מוסטפא. משנודע על כך למוסטפא, הגיע למעונות ברכבו, מלווה בחברו, חמודה, אף הוא יליד 1982. שם התברר לשניים כי המתלוננת, שלא נמצאה אצל חברתה, שוהה בחברת בחור אחר (להלן – המתלונן). השניים החליטו להמתין לה במקום. בסביבות השעה 00:30 הגיעו המתלוננים ברכבו של המתלונן לחניון המעונות, אז הבחינה המתלוננת ברכבו של מוסטפא וביקשה מהמתלונן להסיעה לביתה שבנצרת. מוסטפא וחמודה דלקו אחר רכבו של המתלונן, אגב נהיגה פרועה, עד שהצליחו לעקוף אותו ולחסום את דרכו. הם יצאו מהרכב, מוסטפא פתח את דלת הנוסע שליד הנהג, משך בכוח את המתלוננת, צעק עליה, איים ואף היכה ופצע אותה. במקביל, בעוד מוסטפא מנסה להוציא את המתלוננת מהרכב, נכנס חמודה לתוך הרכב, דילג מעל המתלוננת, הצמיד סכין לצווארו של המתלונן ואיים עליו לבל יזוז או יתערב, שאם לא כן, ידקור אותו, יהרוג אותו "ויזרוק אותו ביערות". כמו כן, נטל חמודה את מפתחות רכבו של המתלונן. לאחר שמוסטפא הוציא את המתלוננת מתוך רכבו של המתלונן, הכניסה בכוח ובאלימות לתוך רכבו שלו (רכב בעל שתי דלתות), דרך המושב הקדמי, אל המושב האחורי. בטרם עזבו המערערים, ניגש אליהם המתלונן וניסה לדבר על לבם, ובתגובה זרק לעברו חמודה את מפתחות רכבו, קילל אותו ואיים עליו שאם לא יתרחק, הוא ירד וידקור אותו. המערערים החלו בנסיעה שבמהלכה קילל מוסטפא את המתלוננת. באותה עת התקשר המתלונן למשטרה ודיווח על האירוע. בעקבות זאת, רכב משטרתי עצר את רכבו של מוסטפא. חמודה ומוסטפא הדריכו את המתלוננת לא לספר את שאירע, אך משראה השוטר את המתלוננת במושב האחורי, כשהיא מבוהלת, בוכייה ופצועה, נעצרו השניים. 3. בגזר דינו סקר בית משפט קמא את טענות הצדדים ואת הראיות שהביא כל אחד מהמערערים בטיעונם לעונש. בין אלה, הזכיר בית המשפט ביחס למוסטפא את בקשת המתלוננת שלא להחמיר עמו, את הסכם ה"סולחה" שנערך בין שתי המשפחות ואת העובדה שמאז מעצרו, השתתף מוסטפא, ביוזמתו, בקבוצת טיפול באלימות וכעס. ביחס לחמודה, ציין בית המשפט, בין היתר, את העובדה שעברו הפלילי נקי וכי "החוליה הדומיננטית בפרשה" הייתה מוסטפא. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענתו של חמודה לפיה נקלע לסיטואציה בעל כורחו, אלא קבע כי חמודה עשה הכל כדי לסייע למוסטפא, כאשר יכול היה תחת זאת להניא אותו ממעשיו ולמנוע פגיעה במתלוננים. בשקלול מכלול הנסיבות של כל אחד מהמערערים, מצא בית המשפט לגזור עליהם את העונשים שפורטו לעיל. 4. בערעורו מבקש מוסטפא להקל באופן משמעותי בעונש המאסר בפועל שנגזר עליו. הוא חוזר על הטענות שהעלה בפני בית משפט קמא, ומוסיף כי בית המשפט לא התחשב בגילו הצעיר, בחרטתו הכנה, ברקע שביסוד הסתבכותו בעבירות שבהן הורשע ובעדי האופי שהופיעו מטעמו, בכללם המתלוננת. הוא מציין בעניין זה, כי היה בקשר עם המתלוננת במשך חמש שנים וכי אף עמדו להתחתן, אך כמו זוגות אחרים, סבלו מעליות ומורדות במערכת היחסים. ברקע זה יש להתחשב, לטעמו, משום שמעשיו היו תגובה נמהרת ופזיזה, בגדר איבוד עשתונות, אל מול הידיעה שהמתלוננת מבלה עם בחור אחר. כן טוען מוסטפא, כי הינו אדם נורמטיבי המנהל עסק מצליח, ושליחתו למאסר ממושך עלולה לפגוע בו באופן בלתי הפיך. מוסטפא מוסיף, כי העונש שהוטל עליו חורג באופן משמעותי מן המקובל, וכי מאז האירוע למד את הלקח והגיע להבנה עם המתלוננת לפיה דרכיהם נפרדות. חמודה, בערעורו, מבקש אף הוא להקל בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו, ולחלופין, מבקש הוא שיוגש בעניינו תסקיר מטעם שירות המבחן. לטענתו, בית משפט קמא לא נתן משקל מספיק לעברו הנקי, לכך שלא הכיר כלל את המתלוננת ולעובדה שלא התקיף את המתלוננת ולא הסב לה נזק כלשהו. חמודה מטעים, כי אף שבית משפט קמא קבע כי הדמות הדומיננטית באירוע היה מוסטפא, לא ניתן לכך ביטוי מספיק בפער בין עונשיהם של השניים. כן טוען חמודה לשוני בינו לבין מוסטפא, בכך שלהבדיל ממנו, הוא שוחרר למעצר בית במשך שבעה חודשים, בעוד שמוסטפא היה כל אותה עת במעצר. אף חמודה טוען כי לא ניתן משקל מספיק ל"סולחה" שנערכה בין משפחתו של מוסטפא לבין משפחתה של המתלוננת. המשיבה, מצדה, מציינת כי האלימות שהפעיל מוסטפא הייתה "אלימות של ממש", הכוללת מכות אגרוף וסטירות, וגרמה למתלוננת חבלות ממשיות. כן מציינת המשיבה, כי אירוע החטיפה הסתיים רק לאחר מרדף משטרתי. המשיבה מדגישה גם את חומרת מעשיו של חמודה, אשר השתתף כמבצע בצוותא בכל המעשים וגם איים על המתלונן בסכין. לדידה של המשיבה, הפער בין העונשים ראוי ומוצדק לאור העובדה שרק למוסטפא יש עבר פלילי. 5. שקלנו את טענות הצדדים, על רקע מכלול הנסיבות, ובאנו למסקנה כי יש לדחות את הערעורים. אנו מסכימים לקביעת בית משפט קמא כי מעשיהם של שני המערערים חמורים הם, בהיותם מעשים אלימים ומשפילים כלפי הקורבן, ואין מדובר רק במתלוננת שנחטפה באלימות ותחת איומים, כי אם גם במתלונן, שאוים והושפל אף הוא. בית המשפט לא התעלם מנסיבותיהם של המערערים, ובכללן ה"סולחה" שנערכה ובקשתה של המתלוננת להקל עם מוסטפא. לא מצאנו ממש בטענתו של מוסטפא, ממנה עולה כאילו מערכת היחסים שהתקיימה בעבר בינו לבין המתלוננת יש בה כדי להסביר את איבוד עשתונותיו. מוסטפא חזר ונהג באלימות כלפי המתלוננת, גם לאחר שהורשע בעבר בעבירות של אלימות ואיומים כלפי אותה מתלוננת, על רקע דומה, ונידון לששה חודשי עבודות שירות בגינן. למרבה הצער, התברר בדיעבד כי מורא החוק ואף העונש שהוטל על מוסטפא, לא היה בהם כדי לגרום לו לחדול מהתנהגות אלימה כלפיה. נסיבות אלו מבהירות ביתר שאת מדוע אין בכעסיו של מוסטפא על המתלוננת, שהחליטה לנתק עמו את הקשר, כדי להביא להקלה בעונשו. אף נסיבותיו של חמודה הובאו בחשבון בגזר הדין. אמנם נכון הוא כי מוסטפא היה הדמות הדומיננטית בכל הפרשה, והוא שנהג באלימות כלפי המתלוננת. ואולם, כפי שקבע בית משפט קמא, חמודה לא "נקלע לסיטואציה", אלא פעל אקטיבית כדי לסייע לחברו. חמודה אף הגדיל לעשות ושלף סכין שאותה הצמיד לצווארו של המתלונן, וזאת, תוך השמעת איומים כלפי המתלונן. בהתנהגות זו מוצאים אנו חומרה רבה, כך שגם נוכח תפקידו המרכזי של מוסטפא והרשעתו הקודמת בגין העבירות שביצע כלפי המתלוננת, אין לומר כי פער של חצי שנת מאסר בין השניים אינו סביר בנסיבות העניין, ומכל מקום אינו מצדיק התערבותה של ערכאת הערעור. מעשי המערערים – שבוצעו בצוותא וכללו איומים בסכין, תקיפה, גרימת חבלות, חטיפה וכליאת שווא – הינם מעשים חמורים, הגוררים אחריהם, ככלל, עונשי מאסר בפועל לתקופות לא מבוטלות. מדיניות ענישה זו עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה (השוו: ע"פ 6249/06 בורוכוב נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 13.11.06; ע"פ 2454/05 אלענאמי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 5.12.06; ע"פ 6598/99 מדינת ישראל נ' אסעד, ניתן ביום 17.1.00). לפיכך, לא מצאנו להתערב בעונשים שגזר בית משפט קמא. הערעורים נדחים. ניתן היום, ט"ז בשבט תשס"ז (4.2.07). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06087280_F05.doc חכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il